תארו לעצמכם את חיות היער הולכות והורסות אותו לגמרי, את המקום שנותן להן כל מה שהן צריכות כדי לחיות ובלעדיו אין בית, מזון ומסתור. זה שיגעון בלתי אפשרי, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים – החיות הנקראות בני אדם.
לקחנו את כל השכל הגדול והמפותח שלנו, כיוונו אותו להרס הסביבה, רוקנו את כדור הארץ ממקורות מחיה ועכשיו אנחנו מתחילים לגלות מה עשינו.
אני לא מזמין אתכם להצטרף לתנועה כלשהי להצלת הטבע. זה לא באמת יעזור. עד שלא נתקן את היחס לחיים, זה שגורם לנו לגייס את כל השכל הגדול שלנו כדי להרוס אותם, לא נצליח לעשות כלום לטובת העולם. האגו שלנו – יצר הרע שלא קיים באף חלק בטבע מלבד באדם – הוא הסיבה לכל הנזק שאנחנו עושים.
אם נתקן את האגו שלנו במקצת נוכל למיין את העיסוקים שלנו בעולם ולבחון אם הם מביאים תועלת או לא. רק כך נפסיק לעבוד בתחומים המזיקים לטבע, נחדל לייצר מותרות שלא לצורכי מחיה ונעצור את ריקון כדור הארץ.
אם נתקן את האגו במקצת נתחיל גם להתייחס אחד לשני בצורה יפה וידידותית. לא נמשיך להידרדר למצב כמו שקורה היום, שכל יחיד או קבוצת כוח רוצים לסלק את האחרים מכדור הארץ כי הם מפריעים להם לקחת הכול לעצמם.
הרצון האגואיסטי שלנו דורש ללא גבולות, זולל בלי מעצורים, ואם לא נבלום את עצמנו, אז נבלע את כדור הארץ עד שלא יישאר ממנו פירור. אין לנו בית אחר. אנחנו לא יכולים לטוס ולחיות על הירח או על כוכב אחר. אלו סתם פנטזיות. הטבע לא ייתן לנו לעשות את זה, ובמידה מסוימת אנחנו כבר מבינים את זה.
האפשרות היחידה שנשארה היא לתקן את הטבע האגואיסטי שלנו. לכן מוטב שנפסיק לחשוב שאנחנו חכמים, כי אין יצור טיפש יותר מהאדם. החיות מטבען לא היו הורסות כך את הסביבה. הן מטפחות את הבית שלהן, מנקות ודואגות לו, מקיימות אותו מתוך הרגשה שהוא זה הם והם זה הוא. אם למשל נהרוג את הזאבים, נראה שהארנבות נעשות חולות. אנחנו לא קולטים את הקשרים ההרמוניים העדינים שקיימים בין כל פרטי המציאות, ואנחנו צריכים לזהות אותם ולהשתדל להשתלב במערכת הטבע כחלק אינטגרלי ומועיל.
חכמת הקבלה מסבירה לנו איך אפשר לעשות זאת, איך לקשור את יצר הרע, להחזיק את האגו קצר ולהירגע. איך להתקיים בעולם החי כמו חיות היער – לייצר דברים רק אם הם חיוניים ולטובת כולם, ולא סתם להרוס את כדור הארץ בגלל שאנחנו תאבים לכסף, שבסופו של דבר גם איתו אין מה לעשות ביום הדין.
כזאת גישה לאיכות הסביבה צריכה להתעורר, גישה שתדבר על הדרך המובילה את האדם להסתפק במה שהוא צריך, ואת יתר המשאבים והכוחות להשקיע בהתפתחות הרוחנית, הסביבתית והחברתית; לטפח את כדור הארץ שלנו, לשמור על המשפחות, על הילדים. להשקיע בחיים עצמם.