לאורך ההיסטוריה, בעונה זו של השנה, איכרי אוקראינה היו יוצאים אל השדות ומטפלים בחיטה ובסלק, בתפוחי האדמה ובכותנה. לא רק האוקראינים נהנים מהתוצרת הזו, אלא הם מספקים אותה לכל העולם. אדמת אוקראינה דשנה כל כך, שאפילו הנאצים היו עורמים קרונות מלאים מהתבואה במלחמת העולם השנייה, והובילו אותה עד גרמניה כדי ליהנות ממנה שם.
כעת אדמת אוקראינה נהרסה בקרבות המלחמה. השדות הושחתו, מאות בתים נפגעו, גשרים הושמדו ומי יודע מתי האזרחים ישובו לעבד את אדמותיהם. המצב מסוכן עד כדי כך שהעולם עלול להידרדר למכת רעב כללית כתוצאה מהחרפת המצב.
העולם החדש מתחיל לעכל שבמלחמה הזאת כולם מפסידים; שלא תיתכן הצלחה לאומה שתרמוס ברגל גסה תשתיות של אומה אחרת, חלשה ממנה. בינו לבין עצמו, העולם מואס במלחמות, רוצה כבר להפסיק את העימותים ומתנגד לשליטה של מדינה אחת על מדינה אחרת.
מה התועלת מעוד מלחמה עקובה מדם? בשביל מה להילחם בין העמים? לשם מה לנו עוד שורה של מדליות לקצינים שבהן זכו עבור כמויות האנשים שחיסלו? למה שלא נמיר את כוחות ההרס הפיזיים בכוחות בנייה מהותיים?
למה שלא ניצור בריתות וחיבורים חדשים? למה שאומות לא ימכרו סחורה זו לזו וכל אחת מהן תרוויח? בשביל מה להיכנס למלחמה קשה שעלותה הון והיא מזניקה את המחירים בכל העולם? על ההרס הנפשי ועל דמעות האימהות קצרה היריעה מלהרחיב…
המלחמה הזאת זורקת אותנו מאה שנים לאחור, בלי רווח לאף צד שמשתתף בה. אוקראינה נהרסת חומרית, רוסיה נשברת כלכלית, ולשווא. בשונה ממלחמות העולם הקודמות, הפעם העולם אינו עומד מנגד, הוא קם נגד תאוות השליטה ומפעיל סנקציות קשות נגד הכובשים.
שליטה היא לאו דווקא תכונה רעה, אלא צריך לדעת להשתמש בה בתבונה. לדוגמה, כשאדם שוכב בחדר ניתוחים ונתון לשליטת הרופאים, הוא מייחל לכך שהם ישלטו בו, יטפלו בו כטוב בעיניהם וירפאו את המחלה, הוא מעוניין בכך. טוב או רע תלוי בכוונה הטובה או הרעה של בעל השליטה. לכן אם הייתה נוצרת תלות הדדית חיובית בין מדינות, שכל תכליתה הייתה שיתוף פעולה ועסקים משותפים, אז השליטה הייתה נוחה ורצויה.
בהסתכלות פנימית יותר, הכוח ששולט בנו ומדרבן אותנו לשלוט על אחרים הוא האגו שלנו. עוד מלידה אנחנו עשויים מרצון לקבל הנאה לתועלת עצמנו, כמו שכתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו". לכן כמו שמלמדים חכמי הקבלה, כל התיקון הדרוש לנו הוא להחליף את שליטת כוח האגו בכוח חיובי לטובת הזולת.
אלא שבמקום ללמוד איך לעשות זאת ולפתח יחס טוב לזולת, לכסות באהבה על התהום שנפערה, אנחנו נותנים ליצר הרע לגבור ולכבוש אותנו וכתוצאה גם לכבוש את האחרים. לכן כולנו סובלים בכל שטחי החיים.
הדחף להילחם לא ייעלם מן העולם, המאבקים לא ייפסקו, שכן הם רוכבים על רצון חזק ושורשי לשלוט, אבל התקווה היא שהם יקבלו שדרוג בהדרגה. במקום להילחם צבאית, בכוח האגרוף, נעבור להילחם כלכלית, בסנקציות ובהטלת עונשים בינלאומיים. לא שנפסיק להילחם, אלא שנפשוט צורה של שליטה אחת ונלבש צורה של שליטה חדשה.
גם במלחמה כלכלית אין תקווה של ממש, אבל בשלבים מתקדמים של ההתפתחות האנושית עוד נגיע לצורה שבה נרומם את הוויכוחים לדרגות גבוהות יותר ונילחם באמצעות הרגש והשכל. כמו מדענים שמתווכחים או חוקרים שמתפלפלים, כך נציף בינינו מחלוקות ברמה אידאולוגית כדי לברר מה עומד בשורשן: מה פועל מאחורי הרצון העז לשלוט ולשעבד זה את זה – האגו המשותף שלנו, שרק דוחף אותנו למצוא פתרון בחיבור בינינו מעל כל המחלוקות.
בעתיד הלא-רחוק עוד נלבן בעזרת הרגש והשכל את תפקידו של האגו ואיך לנצל אותו נכון לטובת כולם; נכיר ברע שגורמת הגאווה העצומה שלנו ונבין עד כמה היא מפריעה לנו להתקיים בפשטות ולחיות באושר. ביום ההוא נפסיק להילחם זה בזה, אלא נקום ונילחם יחד נגד שליטת האגו.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"