היום הוא יום מיוחד מאוד, יום הסתלקותו של הגדול, החכם, מורה הדרך שאלפי תלמידיי ואני משתדלים בכל ליבנו ומאודנו ללכת בעקבותיו ולהשיג את צעדיו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג.
כל מקובל גדול בדורו עשה עוד צעד קדימה, במטרה לקרב את חכמת הקבלה לעם, לעולם, שתהיה בהירה ומובנת לכולם, מוכנה להרגשה, להשגה. הרב ברוך שלום הלוי אשלג, שאנחנו קוראים לו בקיצור הרב"ש, עשה את הפסיעה האחרונה; ממנו והלאה חכמת הקבלה מוכנה ומזמינה כל מי שיש לו שאלות על החיים ומהותם, על בני האדם ומטרתם בעולם, לקבל תשובות במילים פשוטות, יומיומיות, עם דוגמאות חיות מוחשיות. מי שקורא את כתביו של הרב"ש, אין סכנה שיתבלבל בנבכי החכמה, ילך לאיבוד ויטעה בפירוש הדברים.
הרב"ש לא המציא דבר, אלא עמד על כתפיהם של כל ענקי המקובלים שהיו לפניו, מרבי עקיבא והלאה, עד האר"י, הרמח"ל, הבעל שם טוב ואביו מולידו, המקובל יהודה אשלג בעל הסולם. הוא אסף וסיכם את כל מה שהם גילו לאנושות, ונתן לנו אותו בצורה מוכנה, סדורה, שאפשר לקחת, להשתמש ולממש.
אביו של הרב"ש, בעל הסולם, הרחיב וחבק בכתביו את כל העולמות, הוא גם נגע בהבדל בין הפילוסופיה וחכמת הקבלה, נתן סקירה מקיפה של ההיסטוריה של עם ישראל עם ההווה ויעודו, והעמיק להסביר את התפתחות האנושות בכללות. מכיוון שהרב"ש בצניעותו נזהר לא להראות את עצמו כאחד הגדולים כאביו ושרשרת המקובלים שלפניו, הוא התמקד בלימודו במסגרת עבודתו הפנימית של האדם. זאת הסיבה שעד היום אנחנו לא רואים את הגובה האמיתי שלו, לא יודעים מיהו וכמה גדול היה.
אני חושב שהעיקר הגדול ביותר שלמדתי ממורי הוא שהכול עובר, גם המצבים הקשים ביותר, ועל האדם להישאר תמיד יציב, עיניו קבועות במטרתו. גם כאשר נראה שהיא רחוקה ואולי אף בלתי מושגת, זה לא עניינו – הוא ממשיך להיות מכוון אליה בלי הפסק.
יש מטרה לקיומנו, והיא לפרוץ בכוחותינו ומבחירתנו מעולמנו הצר, מטבענו האנוכי שלא רואה מעבר לאף של עצמו, אל אהבת הזולת, אל תכונת האהבה, אל עולמו הפתוח האינסופי של הכוח העליון, שאין בו שמץ של פנייה עצמית, כולו תענוג מהשפעה ונתינה.
לפעמים המטרה הזו נראית לעוסק בה לא מציאותית, בלתי אפשרית. לפעמים היא נעלמת כמו שמש מאחורי עננים, העולם מסתובב בכיוון הפוך ממה שחשב שצריך להיות, לא כמו שתכנן. ואף על פי כן צריך לדבוק במטרה הזו שמושגת ביציאה מעצמו לאהבת הזולת, ואז פתאום יגלה ששוב היא נמצאת לפנינו, רצויה ומציאותית. אנחנו נגיע אליה כולם.
עם ישראל וכל האנושות הקרועה והמסוכסכת מתקרבים מיום ליום לגלות שהמצב חסר סיכוי, שהטבע שלנו מוביל אותנו להשמדה עצמית, ואם לא נכניס בינינו את אהבת הזולת כך שכוח עליון ישרה בה, לא נשרוד. עבור הרגע הזה עבדו כל המקובלים והרב"ש, שניקח ונממש ויהיה לנו טוב.