הצעת חוק חדשה הקוראת לעגן יום אחדות לאומי שנתי הונחה על שולחן הכנסת וזוכה לתמיכה מרוב המפלגות. מטרת החוק היא מתן דגש על ערכי האחדות, הנתינה והערבות ההדדית בחברה הישראלית ויהדות התפוצות.
אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבוע ימים כאלה בשנה, להעמיס על כל יום ויום עוד אירועים למיניהם, חלקם לזכר מקרים טרגיים, חלקם לכבוד אירועים משמחים. אנחנו צריכים לחיות את האחדות, ולא לציין אותה יום בשנה באירוע סמלי רשמי שמדלל את חשיבותה.
לעם ישראל יש מעגל חגים, סדרה של מועדים וימים טובים, שנקבעו ביסוד העולם כענפים גשמיים לשורשים רוחניים, כלומר כאבני דרך בתיקון יצר לב האדם, העם והעולם – בדרכנו מפירוד לבבות גמור לאחדות השלמה. ראש השנה, יום הכיפורים, שבועות, פסח, חנוכה ופורים, כולם מציינים שלבים בדרך הזאת, כמו גם שבתות וראשי חודש. גם כל יום חול מציין שלב מיוחד בבריאת העולם שבסך הכול מטרתו אחת: אחדות ואהבת עולם בינינו, עם כל חלקי הבריאה והכוח העומד בראשה – הטבע העולה בערך אלהים (86 בגימטרייה).
בקרוב נחגוג את ראש השנה שנקרא כך משום שהוא הראשון לשינויים. החג הזה מציין את הרגע שבו האדם מתחיל לשאול על תכלית הקיום, בשביל מה הוא חי, לאן הולכים החיים, ומגלה שמטרתם חיבור בין כל הפרטים. יום הכיפורים שבא אחריו מייצג את הזמן שבו האדם מגלה מה חסר לו כדי להגיע לכך, איזה יחס לזולת הוא צריך לרכוש כדי לממש את חלקו בקיום העולם. בסוכות הוא מעלה את מה שתמיד היה כפסולת בעיניו – הנתינה, אהבת הזולת, שתסוכך עליו מפני האנוכיות, הדחייה והשנאה.
את כל ציוני הדרך האלו הטביע הכוח העליון כחלק אינטגרלי ממערכת החיים שלנו. כל תהליך התפתחות העם והעולם חקוק בחיינו מראשית עד תכלית, ובסופו של דבר נגיע לממש אותם בצורתם הרוחנית; נוציא מהממד השטוח את התאריכים על לוח השנה בליווי מנהגים ומאכלים סמליים, ונפיח בהם נשימה עד שיחיו בנו פנימית ויקבעו את מקצב הקיום.
לכן אין בקביעת יום אחדות לאומי דבר מלבד לדחות את קיום האחדות הגבוהה המצופה מאיתנו. קביעת יום מלאכותי כזה היא כמו כדור הרגעה. ולא, חובה עלינו יום יום לעורר את הלב. אחדות היא מטרת החיים, היא חוק עליון.
אם לנקוב ביום המיוחל שמסמל את תחילת אחדות העם, הרי הוא תשעה באב. ביום הזה נחרבנו בגלל שנאת חינם, וביום זה עלינו להקים את האחדות מעפר, להתחיל לבנות אותה מחדש. כאשר נשיג את אחדותנו, יהפוך היום הזה מאבל ליום המוצלח ביותר בהיסטוריה האנושית כולה.
לאחדות ישראל עומדים ומצפים העמים כולם. הרב קוק כתב: "בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל".
אנחנו צריכים להבין את עוצמת המעמד שלנו. אחדות היא לא סיסמה יפה, היא המושג שיציל אותנו ואת העולם כולו וירפא אותו מכל מכאוביו. לכן עלינו לחקור את מהותה ולעסוק בה ללא הרף.