תנו לילד קטן לשחק בנייד שלכם, מה יקרה? הוא ילחץ בלי אבחנה על כל כפתור, יזיז אפליקציות ממקומן, ישלח הודעות לכל עבר, ואם לא נעצור אותו בזמן, הוא עלול גם לגרום נזק. האם הוא מודע למעשיו? האם הוא מבין את ההשלכות שלהם? האם היה פועל כך שוב אם היתה ניתנת לו האפשרות?
אלה השאלות שעלינו לשאול את עצמנו, חברי האנושות, לנוכח אסונות הטבע הרבים שמכים בנו היום: הוריקן "אירמה" מכה בקאריביים, הצפות בטקסס ובנפאל, שריפות בקליפורניה, ועוד. כמו אותו זאטוט שקיבל לידיו עולם ומלואו ונוהג בו כרצונו, כך גם אנחנו, רק שאנחנו גורמים לנזקים משמעותיים יותר. אנחנו לא רואים קשר ישיר, ברור וחד בין הפעולות שלנו לבין התוצאות ההרסניות שמתרחשות בטבע. רואים, אבל לא במאה אחוז.
ככל שאנו מתבגרים וחוקרים את הטבע, כך הקשר מתחיל להתבהר, ומעשי ידי האדם שמחריבות את המערכת האקולוגית הופכות להיות טריוויאליות. אבל אנחנו מתייחסים ופועלים רק לגבי נזקים אקולוגיים, שהקשר הישיר בין המעשים שלנו אליהם ברור. אותם בלבד נלך ונתקן, כי אחרת ברור שיהיה לנו רע: אז נמחזר את הפסולת המוצקה אחרת כדור הארץ יהפוך למזבלה, נטהר את מי הביוב שלנו אחרת הים והנחלים יהפכו לביב שופכין ויסכנו את בריאות הציבור, נאסוף מהחופים שקיות ניילון ופסולת מפלסטיק כי הם עשויים להגיע לארוחת הצהריים שלנו דרך דגים שבולעים חלקיקי פלסטיק, ויש עוד שפע של דוגמאות. אולם כל אלה הם מעשים ויוזמות לשימור איכות הסביבה ברמה המכנית, גישה שגרתית שאינה מצריכה מחשבה. היא נוצרה כתוצאה מקשר ישיר ומחשש לקשר סמוי שמצאנו בין המעשים שלנו לנזק הכפול שייפול עלינו ביום מן הימים.
טעות לחשוב כי יש "אותנו" ויש את "הטבע", שני דברים נפרדים לכאורה, בפועל הם מתקיימים במערכת אחת סגורה. הרכיב המשמעותי שפעיל במערכת הטבע וקושר בין השניים הוא מודעות האדם. הרכיב הזה כמעט ואינו נלקח בחשבון, אך חכמת הקבלה שמה את הדגש דווקא עליו. המודעות וההכרה של האדם כוללות הרבה מאוד: את המחשבות והכוונות שלנו, את השאיפות והמשאלות שלנו, את הרצונות והמאוויים שלנו – והם כולם חלק אינטגרלי ממערכת הטבע ההרמונית!
אולי נדמה לנו כי הטבע פועל באקראי, ללא מטרה או כיוון, אבל הטבע העצום פועל בדיוק רב, על פי מכלול חוקים קבועים מראש אשר מניעים כל פרט ופרט בהרמוניה אל עבר מטרה אחת: לקשור את כל חלקי האנושות למערכת אחת, לחברה אנושית אחת.
אלא שטבע האדם נמצא בניגוד מוחלט למטרת הטבע ולתכונות שלו: הוא אגואיסט – היא אלטרואיסטית, הוא חד-צדדי – היא הדדית, הוא נפרד – היא מחוברת. אנחנו נלחץ על כל כפתור בוהק בנייד, אבל על המתג המשמעותי שגורם לסדר, לוודאות ובעיקר לאיזון אנחנו לא לוחצים, מתעלמים מקיומו.
ולמה אנחנו מתעלמים מהגורם הבלעדי שמעורר הוריקן, מצית שריפות, או מחולל גל צונאמי? כי הקשר בין השניים נסתר. מה מסתיר? הטבע האגואיסטי שלנו, הכוח השלילי שמופץ לכל עבר ומחריב. הוא שגורם להסתרה של המערכת האינטגרלית, פועל בניגוד לחוקיות שבטבע, וגורם לנו להתייחס אל הקשר הסמוי כלא קיים. הוא שגורם לנו לראות את עצמנו כחשובים ונעלים, ומדרבן אותנו להעדיף את עצמנו על פני הזולת.
האיזון שלנו עם הטבע יתחיל בתנאי שנכיר ונחשוף את הרובד הנסתר שמבדיל את האדם מיתר החלקים הדומם, הצומח והחי שבטבע. השילוב בין הטבע שלוחץ עלינו מבחוץ באמצעות תופעות אקלימיות שונות ומערים עלינו קשיים כדי שנתלכד לחברה אחת, לבין הכוחות שפועלים עלינו מבפנים, אותם רגשות שליליים הגורמים לנו לדחייה זה מזה, מוביל אותנו להתנגשות. הכוחות השליליים המנוגדים לכוח החיובי בטבע גורמים לחוסר איזון ביחסים בינינו, להתפוררות התשתית החברתית ולכל אותם צרות ואסונות טבע שפוקדים אותנו.
"בעל הסולם" כותב במאמר "השלום": "הטבע כמו שופט בעל מקצוע מענישנו על פי ההתחשבות עם התפתחותנו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור שהאנושות הולכת ומתפתחת כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים… וכפי המכות שאנו מוכים בזמננו זה עלינו גם לקחת בחשבון את החרב השלופה לעינינו להבא, ויש להסיק מהם מסקנה נכונה, אשר סוף סוף תנצחנו הטבע וכולנו יחד נהיה מוכרחים לעשות יד אחת לקיים מצוותיה בכל השיעור הנדרש מאיתנו".
אנחנו לא צריכים להתייחס נכון לטבע, אלא ללמוד מהטבע איך כל חלקיו מחוברים, ולהידמות לו, להתחקות אחריו. אם גרם אחד של הפרת האיזון גורם נזק אקולוגי אדיר בעולם גלובלי, אז מיליגרם של התחשבות בזולת מחולל מהפך מאין כמותו, הוריקן של אהבה.