בלילה גשום וקר בשנת 1979 לא הצלחתי להירדם, מחשבות הטרידו אותי. לפתע מצאתי את עצמי ליד ההגה, נוסע בלי כיוון. שלט גדול קטע את מחשבותַי: "בני ברק". נכנסתי. הרחובות היו שוממים. בפינת רחוב "חזון איש" נתקלתי בעובר אורח. "איפה לומדים כאן?" שאלתי, הוא הסתכל עלי וענה, "סע עד קצה הרחוב, שם תראה פרדס. ממול".
כך לראשונה פגשתי את מורי, הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש), בנו הבכור וממשיך דרכו של "בעל הסולם" – גדול המקובלים של המאה העשרים. מרגע זה השתנו חיי לבלי הכר.
במשך שתים-עשרה השנים הבאות שימשתי כעוזרו האישי ותלמידו, וספגתי ממנו את כל מה שאני יודע בחכמת הקבלה. יום יום הוא הסתגר בקומה השנייה וכתב. כך נולדו מאמריו העמוקים שסוללים היום בפני כל אדם את הדרך הרוחנית המתאימה ביותר בשבילו. איש לפניו לא כתב בשפה כה פשוטה ומעשית. כמו אבא המדריך את ילדיו במשעול הדרך, הוא אוחז בידי הקוראים, ומוליך אותם עד אשר יגלו את המשמעות האמיתית לחיים.
"ואחר שכבר השגתי את לבוש האהבה", כתב לתלמידיו בסוף אגרת ח' הידועה, "תכף מתחילים לזרוח בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, ונדמה לי שעיניי רואות את חברי, וכמו כן אוזני שומעות את קולם, פי מדבר אתם, הידיים מחבקות והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עימם במעגל…" (הרב"ש).
לאחר הסתלקותו ב-1991, החלו להתקבץ אנשים שבלבם בער הרצון לגלות את תכלית קיומם. אט-אט נוסדה עמותת "בני ברוך – קבלה לעם", הקרויה על שמו של הרב ברוך אשלג. בכל בוקר אנחנו לומדים בספרי המקובלים: "תלמוד עשר הספירות", ספר הזוהר עם פירוש הסולם וגם כתבי בעל הסולם והרב"ש. משתדלים להמשיך ולהפיץ את השיטה לכל מי שחפץ, בדיוק כפי שמסר לי מורי את חכמתו של אביו.
היום אנו מציינים 26 שנה להסתלקותו של מורי הרב"ש, גדול הדור. אני תקווה שנשכיל לפסוע בדרכו בנאמנות.
עוד על הרב"ש >> bit.ly/2fjUNRF