בעוד 88% מהתושבים החיים בישראל העידו כי הם מרוצים מחייהם עם פרוש השנה החדשה, בצד השני של העולם יש דווקא אחוז הולך וגובר של יהודים מודאגים. בשבועיים האחרונים פורסמו שני מחקרים חדשים על יהודי אמריקה. האחד התייחס למספרים והשני לעמדות, אולם שניהם לימדו שיהדות אמריקה ממשיכה להשתנות במהירות הבזק.
צילום: רויטרס
מבין שלל הנתונים והמספרים במחקר, עליהם ניתן לקרוא ברחבי הרשת, שני סעיפים בולטים לעין: ל-47% מיהודי אמריקה "מאוד חשוב" להיות יהודים ולהזדהות עם ישראל, כאשר המחצית השנייה של היהודים, המגדירים עצמם כ"סתם יהודים" שאינם מזוהים עם שום זרם, הולכים ונשחקים. הם הקבוצה הבולטת במחקר: יהודים שמפגינים מידה פחותה של מחויבות ליהדות ולעם היהודי, ונטמעים בהדרגה בארץ פסל החירות. הנתון המעניין השני הוא אותם 41% מהיהודים באמריקה שסבורים שהאנטישמיות כיום היא "בעיה חמורה מאוד". בשנה האחרונה היהודים חשו חשופים ומודאגים כל כך בעקבות גילויי האנטישמיות בארה"ב – קפיצה דרמטית לעומת 14% מהיהודים שמצאו בעיה באנטישמיות בשנים הקודמות.
רק לשם השוואה וכחומר מעורר למחשבה: בשנת עליית המשטר הנאצי לשלטון בגרמניה אחוז נישואי התערובת עמד על 65%, ואילו היום בארה"ב הנתון כבר עומד על 60%. גם אז, בזמני השגשוג בגרמניה, כשהחשש מפני התלקחות השנאה כלפיהם היה נמוך בהרבה מהחשש הקיומי של יהודי אמריקה היום, העדיפו היהודים לרקוד בשאננות לצלילי ואלס בברלין בעוד הסכנה הגדולה מרחפת מעל ראשם. אמנם היהודים באמריקה לא רשומים בשום מאגר ממשלתי, והם לא מאופיינים בחזות שונה מזו של כלל האמריקאים, אבל כשם שאז הגרמנים לא עשו חשבון עם היהודים שהזדהו או לא הזדהו עם יהדותם, אלא אף הגדילו ועשו את כל המדידות והבדיקות הדרושות כדי לא לטעות בזיהוי הגזע בדרך להשמדה, כך גם היום עלול לקרות באמריקה. זעקתם העזה של אחינו באירופה מהדהדת עד ימינו, ומשמשת לנו פעמון אזהרה.
זעקתם העזה של אחינו באירופה מהדהדת עד ימינו, ומשמשת לנו פעמון אזהרה
לכן, חשוב לי להבהיר ולהזכיר כי יחס שלילי מצד בן לאום יהודי כלפי אומתו הישראלית ועמו היהודי מעולם לא סייע לו במשהו. להפך. יחס כזה רק זימן לו חורבן והשמדה במשך דורות. אם זה בימי שני בתי המקדש כשהיהודים הזמינו את מלכות רומא ויוון לשלוט, אם זה בימי האינקוויזיציה הספרדית שבראשה עמדו יהודים שהמירו את דתם, ויש עוד דוגמאות למכביר.
בעל הסולם כתב כי "אין כל קיום לישראל בגלות ולא ימצאו להם מנוח, כמו שאר העמים שנתערבו בגויים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם ולא נשאר מהם זכר… וכיוון שישראל קיבלו את נימוסי השכנים, כדי שיוכלו ליהנות מהחיים ככל שדרש מהם האנוכיות הצר (האגואיזם), התפוררו כוחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנוכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן" ("הגלות והגאולה").
עבורי המגמה ברורה. ייתכן ודברי המקובלים נשמעים מופרכים, אבל בימינו, רק לשם דוגמה, ניתן לחוקק די בקלות חוק חדש שמגביל את יהודי אמריקה, ולחייבם להחזיר לקופת המדינה את טריליוני הדולרים שהרוויחו. הזמנים משתנים מהר מכפי שאנו מספיקים לעכל אותם. רק הבוקר לדוגמה, יממה אחרי שמפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הפכה השלישית בגודלה בבונדסטג, יחסי ישראל-גרמניה והחיים היהודיים שבה שבו לכותרות בברלין. פתאום נדרש "לבחון מחדש את אחריות הגרמנים לקיום ישראל", כדברי מנהיג המפלגה הקיצונית. מה השלב הבא?
ג'ורג' מהוטן, בכירי המפלגה "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) (צילום: רויטרס)
בעל הסולם, שהכיר לעומק את חוק האנטישמיות בטבע ואת כלל חוקי הטבע שפועלים במציאות, התריע על השואה ההולכת ומתקרבת. "כבר מסרתי את עיקר דעותיי בשנת תרצ"ג (1933). גם דיברתי עם מנהיגי הדור, ודבריי לא התקבלו אז, אף על פי שצווחתי והזהרתי על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה, אחרי הפצצה האטומית והמימנית, אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים, וישראל יהיו נכווים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת. על כן טוב היום לעורר את העולם שיקבלו את תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו" ("כתבי הדור האחרון").
גלי האנטישמיות המודרנית שפוקדים היום את היהודים בארה"ב ונטייתם הטבעית לברוח מזהותם היהודית, צריכים לשמש לנו תזכורת לתפקיד המוטל עלינו לפי מערכת הטבע: להתאחד "כאיש אחד" ולהיות "אור לגויים" – להקרין את הערכים של ערבות הדדית וחיבור שעל בסיסם התקבץ העם היהודי. יהודי אמריקה לא מחויבים לרוץ ארצה, אלא די לתת לרוח האחדות להתפשט, ולהוות דוגמה טובה לחברה מתוקנת. זה בלבד יוליד חיים חדשים ונתונים חדשים במחקר האמריקאי הבא.