"אשלם 10,000 מטבעות ביטקוין עבור מי שיקנה לי שני מגשי פיצה", כתב מתכנת צעיר בשם לאזלו האנייקז מפלורידה, באחד מאתרי הפורומים המובילים ברשת. כחצי שעה לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת בלונדון, סורק איש מחשבים את ההודעה בחצי עין, ומחליט ללכת על זה. הוא מזמין ללאזלו שתי פיצות מרשת "פאפא ג'ונס", וסוגר עסקה. אם תרצו, זה הרגע המכונן שבו התחילה דה-פקטו ההיסטוריה של עסקאות הביטקוין – המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם.
אז, ב-22 במאי 2010, השער היציג של המטבע הדיגיטלי היה 3 סנט למטבע והמתכנת הבריטי שילם רק 30 דולר. נכון לשער של היום, לאזלו העביר 170 מיליון דולר עבור שני מגשי פיצה. משתלם נכון?
נכון שכולם מדברים על מהפכת הביטקוין – ההמצאה הפיננסית והטכנולוגית המבריקה שעדיין לא הופנמה עד הסוף, אבל ככל שמתרבות הכותרות סביב הרווחים המסחררים שמפיקים אנשים מקניית מטבע החלומות, כך גוברת הסקרנות ומתחזקת תחושת ההחמצה שאולי אנחנו בדרך לפספס את עסקת חיינו?
ואולי בצדק… כשיש ביטקוין אין צורך להיכנס לבנק או להחזיק מזומנים בארנק – הכסף מועבר ישירות דרך האינטרנט. כשיש ביטקוין אפשר לקנות בו בכל מדינה בעולם, בלחיצת כפתור. כשיש ביטקוין האנונימיות מוחלטת, הממשלה אינה מפקחת ולא שולטת, ואין מגבלות שמסתתרות באותיות הקטנות בתחתית הדף. אין מאחוריו בנק מרכזי שעושה במטבע כרצונו, אין אינפלציה, ואין מדיניות ריבית הפכפכה או חוב של מדינה. בקיצור, המטבע הדיגיטלי חף מחוליים רבים ומשמעותיים של המטבעות המסורתיים.
אלא שלא כל הנוצץ זהב דיגיטלי: כשרבים מתעוררים לקלוט את הפוטנציאל שגלום בהחזקה של שורת קודים במחשב (כן, זה הכסף שלכם), מתעוררים גם גופים גדולים כמו בנקים ותאגידי ענק שמנסים להניח ידם על המטבע הנכסף. אוטוטו, התהליך הזה, שהוא חלק מהמהפכה החברתית של האינטרנט, של דור המילניום, של "הכוח בידינו" – עלול לקבל חיבוק דוב מידי הגופים האינטרסנטיים בעלי הכוח, שבדרכם ידאגו לשמר את כללי המשחק הישנים וכך המטבע יהיה נשלט בידי כוחות השוק. זה התרחיש הרע. מדוע רע? כי המערכת הפיננסית הנוכחית תעשה הכול כדי לרתום את הביטקוין לשיטה הקיימת, ותמנע ממנו לממש את הפוטנציאל שלו כיסוד למערכת אלטרנטיבית, שקופה, מבוזרת ושיתופית.
אבל יש גם תרחיש טוב. אם הביטקוין ישמור על המאפיינים הבלתי ממסדיים שלו, על הכוח המבוזר שלו שמונע השתלטות של שחקני ענק, ובעיקר יקשור את העולם בתלות הדדית דרך סחר במטבע גלובלי אחד, אז נראה בבירור את תפקיד הביטקוין בהתפתחות האנושות של המאה העשרים ואחת. הרי מהו הביטקוין למעשה? פרי ביכורים של העולם שהפך גלובלי ואינטגרלי, תוצר של קשר בינלאומי, סמל לשיתוף כלכלי-טכנולוגי שפורץ גבולות, בעולם שמחפש ערכים אבסולוטיים שיהיו מקובלים על כולם.
על מגמת העולם להפוך למשפחה אחת כתב "בעל הסולם" עוד לפני כמאה שנה: "כל העולם נחשבים רק לציבור אחד ולחברה אחת… ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך" (מאמר "השלום בעולם"). לכן, אם להסתכל ממעוף הציפור, הביטקוין מעיד על תחילתו של שינוי גובר בתודעה האנושית, וחושף לראשונה את העובדה שכולנו מקושרים בעבותות ברשת אנושית אחת סביב הגלובוס. אומנם הדולר הוא עדיין המטבע האוניברסלי, אבל הביטקוין בדרכו לעשות מהפכה. הדרך עוד רחוקה, אבל כדור השלג כבר מתגלגל במידרון. מכאן שאין מנוס מלמצוא דרכים חדשות להתנהלות גלובלית נכונה בינינו שיאפשרו לנו לתפקד כמערכת אנושית אחת, מעל גבולות ותרבויות.
בחברה גלובלית כזאת, שאת תנאי החיים שבה "בעל הסולם" מכנה בשם "הדור האחרון", צמיחה כלכלית וחומרנות לא יהיו מטרת העל. אלא, המטרה של הכלכלה העתידית תהיה לפטור את האדם מהמאמץ האדיר שהוא משקיע כיום בעבודה ובפרנסה, כדי שיוכל להתפתח ולממש את עצמו מבחינה אישית, משפחתית, חברתית ואף רוחנית. רוצים להשקיע בעתיד? תשקיעו יותר ביחסים ופחות בנכסים.