בסופה של כל שנה מגיע לו בשקט חודש אלול. אנחנו עוטים על פנינו ארשת צדקנית (בכל זאת חודש של רחמים וסליחות), אי אפשר לתת לו לחלוף סתם ככה לידינו. אז אנחנו ממהרים להזדעק: אשמנו, חטאנו, בגדנו, פשענו. יפה. אבל במה?
גם מבט קל סביב ממש לא מבטיח גן של שושנים. החמאס ממשיך לחפור, האיראנים מסובבים את כולם על האצבע ומתחמשים, האירופים פוגשים לראשונה את המהגרים וזוכים לחוויה המזרח-תיכונית, והעולם מאבד את שיווי המשקל. יש שיאמרו כי "טוב" אף פעם לא ייצא ליהודים ממצב כזה, ואף ייתכן כי גלי אנטישמיות וארגונים אנטי-ישראליים למיניהם נמצאים בדרכם אלינו ואל בני משפחותינו שבגולה.
תמונה: שאטרסטוק
כדי להבין את גורלנו צריך לחזור לאחור 3,800 שנה, לימי בבל העתיקה, אז גילה איש חכם, אברהם אבינו, שאם האגו של אנשים גדל עד השמים, הם מפסיקים להבין זה את זה ומתחילים להילחם ביניהם. מגדל בבל – זוכרים? על זה בדיוק מדובר.
אברהם פיתח שיטה לעבודה נכונה עם האגו האנושי, כך שיוכל לסייע לאנשים להתחבר חזק יותר זה לזה ולהתעלות מעל השנאה והקרבות. עם שרה אשתו הקים אברהם מערכת הפצה לשיטת החיבור שפיתח. בסופו של דבר התקבצו סביבו אלפי אנשים, ומהם התהווה ברבות הימים העם שלנו.
מאז ועד היום פועלת חוקיות ברורה ביחסים בינינו: ברגע שאנחנו פוגמים בחיבור בינינו, השנאה והזלזול מנצחים אותנו. אנחנו מתפוררים מבפנים ומיד קמים לכלותנו גם מבחוץ.
השנה שעברנו בישראל צריכה לגרום לכולנו להבין, שאם לא נייצר תהליך משמעותי של חיבור בינינו, המדינה שלנו עלולה להתפרק. בחיי היומיום הפילוג, הקיטוב והפירוד בינינו הולכים ומחריפים. בכל אחד מאיתנו אגו גדול, ואיש איננו מסוגל לוותר עליו כדי להתחבר, לכן אין ספק שאנחנו זקוקים לעזרה. דרושה לנו שיטה שתלמד אותנו לתעל את השימוש באגו, שתסביר לנו מהו חיבור נכון, ואיך מתחברים.
בדיוק בזה עוסקת חכמת הקבלה שייסד אברהם אבינו, והיא נחוצה לנו היום יותר מתמיד. אנחנו זקוקים לאותו כוח מאחד שחיבר בינינו בעבר. רק אם נשתמש בו, נשרוד ואף נהיה בלתי מנוצחים. אלול הוא העיתוי המושלם לחשבון נפש שכזה.