הטיל הרוסי ש"יכול להגיע לכל נקודה על פני האדמה" לא ממש מדאיג את העולם. גם לא הפיצוץ שגרם לעלייה חדה ברמת הקרינה. הדאיג, אבל רק לשעות ספורות. הדאיג, אבל לא את כולם, בטח לא את הציבור הרחב.
בכל צומת מרכזי על הגלובוס יש סוג של פצצה מתקתקת שמאיימת על העולם. בין אם אלה ההפגנות העממיות נגד הממשל ברוסיה שגורמות למתח עצום, משברי האקלים המאיימים על מדינות אסיה, גלי ההגירה ששוטפים את אירופה ומאיימים להטביעה, מחאות הענק בהונג קונג, וקצרה היריעה מלהרחיב.
השאלה שמעסיקה אותי בין טלטלה עולמית אחת לאחרת היא: האם זה טוב ליהודים? ותשובתי היא: לא.
ראשית אסביר את הקשר הבלתי-נראה בין היהודים לבין עתיד העולם. מאז ומעולם היהודים הם תופעה מיוחדת בעולם. אוסף של אנשים בעלי אגו מפותח במיוחד, אשר שואפים להרוויח ולמקסם כל הזדמנות, בכל תחום, כל הזמן. הפעם הראשונה שבה הצליחו היהודים להתעלות מעט מעל התכונה המולדת הזו, שטבועה בהם עמוק כל כך, ולהתלכד לעם אחד, הייתה לפני כ-3,800 שנה בבבל העתיקה – חברה שבטית, משופעת בעמים, בשפות ובתרבויות. בדומה מעט לאנושות של ימינו.
אברהם אבינו קיבץ אותם סביבו ולימד אותם את חכמת הקבלה, חכמה המאפשרת להתחבר ולחיות באהבת הזולת. חבורת הבבלים שתחילה היו מנוכרים זה לזה, התחברו ביניהם "כאיש אחד בלב אחד" ונקראו "ישראל" – על שום רצונם להידמות יָשָר לאל, לתכונה של כוח הטבע האחד, השלם והנצחי. חבורה זו כונתה גם בשם "יהודים" – כי פעלו לייחוד ולהרמוניה עם הטבע. מרגע שנוסד עַם ישראל הוא קיבל על עצמו משימה ומטרה אחת בלבד: להיות "אור לגויים" – לשמש דוגמה לאחדות ולאהבת הזולת ליתר חלקי האנושות המפורדים.
במעמד הר סיני קיבל העם את התורה, את חכמת הקבלה – שיטת חיבור עבור כל בני האדם כדי שיוכלו להתעלות מעל המחלוקות והסכסוכים, מעל האגו ולחיות "כאיש אחד בלב אחד". אך לאחר חורבן בית המקדש השני, מרגע שאבדה אהבת האחים וערך האחדות הנעלה חדל להאיר את החזון הרוחני, התפזר העם למשך אלפיים שנות גלות ונדד ממקום למקום.
חכמת הקבלה הוסתרה, אבל השיטה נשארה אותה שיטה: כאשר היהודים משתדלים להתחבר ביניהם, ולא רק בשעת מצוקה, כוח החיבור החיובי מוזרם דרכם ברשת האנושית כולה, מאזן את כוח האגו השלילי, ומעלה את העולם מעלה. הוא מאחה כל סדק בקשרים בין בני האדם ומשקם את כל מערכות היחסים, גם הבינלאומיים.
לכן, על רקע הטלטלות העולמיות שבהן אנו מצויים היום, על היהודים למלא את תפקידם הרוחני כלפי האנושות. כמו שכתב הרב קוק: "בישראל שורה סוד האחדות של העולם!" ("אורות הקודש" ב'). אחרת, תורגש ביתר עוז אנטישמיות כלפיהם, ואומות העולם יצביעו עלינו באצבע מאשימה ובדרישה. נדמה לנו שהנחלה כבר מובטחת, כמו שאמר הנביא ישעיהו: "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלו בית ישראל על אדמת ה'" (ישעיהו, י"ד). אולם איש אינו הבטיח שהדרך תהיה קלה ונעימה, והיא עלולה להיות קשה וכואבת. הבחירה במסלול תלויה בנו.
הצעד הראשון למימוש נבואת ישעיהו, כדי לדרבן את עם ישראל בבניית האנושות החדשה, הוא להעלות את המודעות לתפקידם בעולם. עם כל אירוע אנטישמי שמתגלה – עלינו לעצור ולשאול למה? עם כל פיצוץ או תקרית איומה – עלינו לברר מחדש מה ייעודנו בעולם? אפילו עם כל התפרצות הר געש או צונאמי מאיים – עלינו לגלות אחריות, לפתוח את מקורות הקבלה ולהתאחד ללב אחד בעזרת שיטת החיבור הנמצאת ברשותנו. רק כך נשנה את פני החברה העולמית מעוינת למאוחדת.