"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנסעם מקדם, וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. ויאמרו איש אל רעהו, הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה, ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר. ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ. וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה החלום לעשות, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ" (בראשית י"א, א'-ט').
"'ואהבת לרעך כמוך'. כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך… החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה: 'מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן'" (הרמב"ם, משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד).
"ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר… רפידים אותיות פרודים, שנסעו מהעצלות והפירוד והתחברו יחד באהבה לעבוד ה'" ("מאור ושמש", רמזי שבועות).
"ויאמר משה אל העם, אל תיראו. אשרי חלקם של ישראל, שרועה כמו משה הולך בתוכם. כתוב, ויזכור ימי עולם, משה עמו. ויזכור ימי עולם, זהו הקב"ה. משה עמו, כי שקול היה משה כנגד כל ישראל. ולמדנו מזה, כי רועה העם הוא ממש כל העם. אם הוא זכה, כל העם צדיקים. ואם הוא לא זכה, כל העם אינם זוכים ונענשים בגללו" (ספר "זוהר לעם", פרשת בשלח, סעיף 68).
"התורה צריכה להיות חדשה אצל האדם בכל יום כאילו היום קיבלה מהר סיני" ("כלי יקר").
"אם אתם מקבלים התורה, מוטב, ואם לא, שם תהא קבורתכם" (שבת פ"ח, ע"א).
"שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י', י"ב).
"אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם על ידי הערבות, שכל אחד נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה,שהוא בחינת הרצון, הוא ע"י האחדות. ועל כן כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, צריך להיכלל בכלליותישראל באחדות גדול. ועל כן בשעת קבלת התורה, בודאי נעשו מיד ערבים זה לזה. כי תכף כשרוצים לקבלהתורה, צריכים תכף להיכלל יחד כולם כאחד, כדי להיכלל ברצון. ואזי בודאי כל אחד ערב בעד חברו, מאחרשהכול חשובים כאחד. ודווקא ע"י זה שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע"י זה דווקא יכולים לקייםאת התורה. ובלא זה לא היה אפשר כלל לקים את התורה, כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכלאחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללים ברצון העליון, שהואתכלית האחדות" (ליקוטי הלכות. חשן משפט. הלכות עָרֵב, הלכה ג-ל).