כמדי שנה מציינת מדינת ישראל את יום השפה העברית. למה דווקא היום, בכ"א בטבת? כי זהו יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
השפה העברית אף פעם לא מתה. היא אומנם הייתה רדומה כשפה מדוברת, במאה השנייה לספירה עד סוף המאה התשע-עשרה, אבל בחדרי חדרים כתבו בה, קראו בה, דיברו והתפללו בה. אומנם יהודים יחידים השתמשו בה, בעיקר בספרי הקודש כמו התנ"ך והתלמוד וספר הזוהר, אבל העברית מעולם לא נעלמה, לא נכחדה ובטח לא מתה.
הנטייה הטבעית בקרב היהודים דאז הייתה לא לדבר דברי חול בשפת הקודש. כי מהו קודש? כשם שאיש אומר לאישה תחת החופה: "הרי את מקודשת לי", כלומר את נבדלת לי מכל העולם ושייכת רק לי, כך שפת הקודש היא כל מה שנבדל והפוך לטבע האנוכי שלנו.
שפת הקודש היא שפת ההשפעה והנתינה, שפת החיבור והאהבה – השפה שבעזרתה למדנו איך לדבר נכון איש לרעהו. ומכיוון שהקדושה שייכת לתכונת ההשפעה שמייצג הבורא והפוכה לתכונת הקבלה שמייצג הנברא, יהודים לא דיברו עברית ביומיום בתקופת הגלות הארוכה. הם לא היו מותאמים לתכונות הללו, ולכן גם לא היו ראויים לדבר בשפת הקודש.
מימי אברהם אבינו ועד לחורבן בית המקדש השני עם ישראל חי באהבת אחים, בהשפעה ובנתינה הדדית. אלא שהטבע האגואיסטי, אותה תכונת קבלה, גברה והפרידה בין היהודים. היה זה רבי עקיבא שזעק בקול אחרון תאהבו איש את רעהו, אבל העם לא הצליח לגבור על האגואיזם, לא הצליח לשמר את הדבק החברתי שבו. הקודש ששרה ביניהם נעלם, היחס הלבבי התחלף בשנאת חינם, והשפה העברית נפלה לשינה עמוקה בת 1,700 שנה.
אחרי כאלפיים שנות גלות הפכה השפה העברית מלשון כתובה בין יחידי סגולה ללשון מדוברת בין המוני בית ישראל בגלל צורך השעה. כל המקובלים וכן בעלי הזוהר ניבאו שהחל בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, תתחיל תחייה בכל המובנים. עם ישראל יתחיל לשוב לארץ ישראל במטרה לבנות בית שבו יתלכד וייבנה מחדש, ישוב להיות בלב אחד כמו שחי בזמני תפארתו של בית המקדש, והפעם גם יתפקד כאור לגויים. כל התקומה הגשמית הייתה כתהליך הכנה להתקשרות לבבית בינינו, לבניית יחסים רוחניים של השפעה ואהבה. לכן גם השפה העברית התעוררה מתרדמתה באותן השנים.
בתחושת שליחות קם אליעזר בן-יהודה וקיבל על עצמו את המשימה לחדש את השפה, וכבוד והערכה גדולים שמורים לו ולעוד שורה של מחדשי מילים כמו ביאליק ודומיו, שבזכותם חזר העם לדבר עברית יפה. אבל זה לא מספיק. זאת הייתה הכנה למצוא בשפה החיצונית שפה פנימית, הכנה לדיבור מלב אל לב בשפה העברית – השפה שמעבירה אותנו מחול לקודש, מקבלה לנתינה, משנאה לאהבה.
האקדמיה ללשון העברית
☑️ התוכן מבוסס על שיחות של הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שכתבו וערכו תלמידיו.
☑️ לתכנים נוספים metro credit займзайм paypsзайм 50000 рублей срочно без отказа