אונסק"ו – ארגון המורשת והתרבות של האו"ם, האחראי לאתרים היסטוריים וארכאולוגיים ברחבי העולם, נענה השבוע לבקשת הרשות הפלסטינית לא להשתמש במינוח "הר הבית" שבעיר העתיקה בירושלים, אלא בשם מסגד אל-אקצא בלבד.
צילום: גארט מיל, פלאש 90
עוד הכרזה מקוממת וחסרת כל היגיון כנגד מדינת ישראל. על פיה לעם היהודי אין קשר דתי להר הבית ולכותל המערבי.
חדשות לבקרים עת ארגונים בינלאומיים כמו: האו"ם, אונסק"ו, האיחוד האירופי ודומיהם, מנסים לגדוע את הקשר של העם היהודי למורשתו, צפה ועולה מחדש הסוגיה המוכרת מיהו העם היהודי ומהו תפקידו?
לפי חכמת הקבלה, התשובה לא השתנתה מזה 3,500 שנה. העם היהודי נוצר בבבל העתיקה, עת יחידים, חמולות ושבטים זרים ומנוכרים זה לזה, הסכימו לצעוד בעקבות אברהם, אבי האומה. הפילוג החברתי האמיר לשיאים חדשים, האגו פילג והפריד בין הבבלים, עד שהדחייה והשנאה ההדדית הפכו למטבע עובר לסוחר. אברהם, שהיה מנוסה בעבודה עם טבע האדם, לימד אותם כיצד להחזיק באחדות כערך עליון.
מיום שנוסד על ערך האחדות, הוטל על עם ישראל להפיץ את שיטת החיבור, חכמת הקבלה, בקרב העמים. על הקשר הישיר והעקיף בין ישראל לעולם נכתב רבות בכתבי הקבלה האותנטיים, בפרט בספר הזוהר: כל עוד שמרו ישראל על כוח החיבור ביניהם – הם היוו דוגמה לעולם, "אור לגויים", ודרכם "הוזרם" הכוח החיובי לעולם. לעומת זאת, כשהחלו להתקוטט זה עם זה ולהיפרד, אבדו רגש האחדות והערבות ההדדית, וכתוצאה מכך קמו אומות העולם בדרישה בלתי מודעת לאותה החיוּת שמעורר הכוח המחבר הטמון בעם היהודי.
הכלל תקף גם לימינו אנו. העולם ילך ויפגין כלפינו שנאה ואנטישמיות, בדמות החלטות אבסורדיות שיתעלמו ויכחישו את הקשר בין העם שלנו לבית שלנו, או עד שפשוט נשים קץ לתופעה, ונחליט לבצע שינוי מהותי – להתחבר "כאיש אחד בלב אחד" במקום לדאוג איש איש לעצמו.