שיחה 294: רגש קבוצתי
איך בונים קבוצה שבה חבריה ירגישו כגוף אחד, אילו תנאים הכרחיים לקיומה ואילו פעולות מיוחדות אמורים ליישם בה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן עם אורן לוי וניצה מזוז בשיחה על רגש קבוצתי
רגש קבוצתי
בתזמורת פילהרמונית מכוונים ליצירה הרמונית. בקבוצת ספורט יש גםהצטיינות אישית
כך או אחרת, קבוצה שהפרטים בה יתחברו "כאיש אחד בלב אחד" תהיה בלתי מנוצחת
- שתי גישות לעניין רגש קבוצתי: א – זו מין ישות עצמאית, ב – סכום הרגשות הפרטיים
- יצירה שלמה פירושה שלמרות השוני בין הכלים, הצלילים, האנשים, בונים יצירה אחידה
- הקהל הוא חלק מהמשחק. לכמות יש משמעות. גם לכמות הצופים וגם לכמות הכלים.
- שחקן טוב, אמן, לא חושב על הכסף, אלא על היצירה
- שתי קבוצות יכולות לייצר ביניהן הרמוניה בין ניגודים. כמו שקורה בין גבר ואישה
- לא שוברים את הפער בינינו או מטשטשים אותו, אלא מכסים אותו באהבה
הרמוניה רוחנית משמע שאנו פועלים למען בניית הקשר החם בינינו, הופכים להיות "אחד"
- פיתוח תפיסה אינטגרלית בקבוצת כדורגל
- מתחילים מהסוף: מטרתנו להגיע למצב שנרגיש זה את זה, בעיניים עצומות
- את הקשר בינינו נבנה מעל הדחייה, הויכוחים והביקורת. נבלע פנימה כל התפוצצות
- האיפוק הזה, המאמץ לסגור את הרע בפנים, מביא אותנו להרגיש כ"אחד"
כל מפגש בין השחקנים מתחיל מסדנת חיבור: איך נוכל להרגיש שאנחנו "אחד"?
- בחימום, עושים אינטראקציות זה עם זה, משתדלים לעזור, לתמוך, כמו אברים בגוף אחד
- באימון משחקים קבוצה נגד קבוצה. מנסים לייצר הרמוניה בין שתי הקבוצות, בין ניגודים
- במשחק, כשאני מתעצבן על מישהו, אני משתדל לבלוע את הזעם ולהמשיך כרגיל. אחרי המשחק נדבר על מה שקרה. בינתיים, אני אומר לעצמי שכנראה הייתה אי הבנה
לסיכום: חיבור מעל הפירוד. על כל פשעים תכסה אהבה. ופתאום כולם באמת מלאכים...