שיחה 753: ציפיות ואכזבות
ציפיות ואכזבות
בטבע שלנו לצפות כל הזמן לתענוג. אם ילד לא ידע שלפניו הנאה, הוא לא יגדל
- במערכות יחסים, אילו הייתה בנו אהבה אמיתית לאחר, היא עצמה הייתה ממלאת אותנו
- אנשים מפתחים מנגנוני הגנה בחיים, לא לצפות כדי לא להתאכזב
- לחיות אין ציפיות לעתיד, אלא הן דבוקות אל הרגע. ככל שאדם מפותח יותר, הוא רואה קדימה
מנגנון הציפייה קיים בנו כדי להביא אותנו לפתרון השאלה הגדולה: לשם מה אנו חיים?
- אכזבה היא המקום שלא התמלא במה שציפית שיתמלא. מטרתה לכוון אותך נכון למטרה
- אם יש לאדם מטרה נעלה, הוא מתייחס לכל הציפיות והאכזבות כתיקוני כיוון בדרכו לשם
- מימוש של אהבה זו נתינה. במידה שאני נותן, אני מתמלא. אוהב, נותן, מתמלא. ואז אינך תלוי בצד האחר, אלא ביחס שלך אליו. כל העניין הוא פיתוח אהבה מצדך לאחר
- אם מישהו מתעייף מאהבה, סימן שהיא אינה אהבה שלמה
- העולם שלנו כולו אגואיסטי. אנו שואבים הנאה לעצמנו, ולכן נתקלים בגבולות, מתעייפים
אהבה שמעל האגו, לא כלפי קרובים אלא לזרים, אינה מעייפת. היא פותחת בפניך עולם עליון. אתה מוזן אז מהכוח הכללי של הטבע שכולו אהבה