תקופות מעבר במשפחה

גמילה מהנקה הינה תהליך טבעי.

-   הנקה אמורה לקחת שנתיים ואז הגמילה באה בטבעיות

-   ילד גדל מהדוגמאות שנותנים לו הסובבים אותו. החיים עוברים מולו כמו הצגת תיאטרון

-   הגמילה צריכה להיות איטית מאוד, אחרי שמזהים בילד סימני רצון להיגמל.

-   יש  לשים לפני הילד משהו המתאים לפי גילו לאכול, ולראות אם הוא מגלה בו עניין

-   אחרי שהילד מיצה את השלב הקודם, מתפתח בו רצון חדש. על כן: "חנוך לנער על פי דרכו"

-   גם למבוגרים אי אפשר לדחוף משהו בכוח, האדם עצמו צריך לברר מה טוב ומה רע

עד גיל שנתיים ילד לא מרגיש סביבה. הוא זקוק לאימו, לחדר שלו, למשחקים שלו

-    אחרי גיל שנתיים אפשר להוציא אותו בהדרגה מבית, שירגיש טבע, דשא, ציפורים, חתול וכו'

-   לחכות עם סרטים מצוירים בטלוויזיה, עם מחשב, פלאפון וכל שאר הדברים הטכנולוגיים!

-   האנושות הגיעה לטכנולוגיה הזו אחרי 5000 שנה, כך גם הילד צריך הדרגה של כמה שנים

-   בכך שאנחנו דוחפים לילד מיד מסכים אנו מזיקים. כיוון שזה מקלקל את תפיסת העולם שלו. בשבילו הכול מסך

בגן הילדים על הילד לקבל את יסודות החיים. מערכת יחסים, דיבור. צבעים, ריחות, הכרת הטבע

-   הכניסה לגן צריכה להיות בליווי ובנוכחות האם. בהדרגה מתרחקת, עד שאין לו צורך בה

-  בגן  צריך ללמד קרוא וכתוב, מספרים. הרבה לשיר בעל פה. השוואות שונות

בית הספר צריך להיות מחולק. לדוגמה: 4 כיתות ראשונות יכולות להיות באותו בי"ס, עד גיל 9

-    המורה של כיתה א' צריכה לבוא לגן הילדים חודש חודשיים לפני המעבר לבי"ס

-    בתוך הגן כבר בונים את כיתה א', עם המורה והאימהות. משחקים, עושים מסיבות

-    המעבר לבית הספר צריך להיות חלק, הדרגתי, כאילו שזה הגן הבא, רק מתקדם יותר

-    ממשיכים לשבת במעגל, שרים, מדברים, משחקים חצי מהזמן בחצר, המון יצירה חושית

-    לומדים איך חומרים מתחברים זה לזה, ממה מורכבים דברים בטבע

-    מתקדמים בהכרת הטבע, מתחילים להכיר את מדעי הטבע. סיורים לימודיים לטבע

עיקרון: ממשיכים בטבעיות מהגן לבי"הס. מרחיבים בהדרגה את הכרת החיים. הכול זורם

-   בגילאים בוגרים יותר, כשהיצרים הטבעיים מתחילים לבעור, צריך להפריד כל כיתה לחוד

-   בכללות, הכי טוב אם כל כיתה נמצאת לגמרי לחוד. עם חצר משלה, ואף ילד לא מרגיש קטן

-   למרות שמלמדים קרוא וכתוב, עלינו לפתח בילד זיכרון. שילמד בעל פה כמה שיותר