כששמעתי שראש ממשלת בריטניה תרזה מיי החליטה למנות בשבוע שעבר שרה לענייני בדידות, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אומנם בריטניה החליטה להתנתק ולהתבודד מהאיחוד האירופי, צעד המוכר בשם "הברקזיט", אבל מסתבר שגם ללא קשר ישיר לפרישה, תושביה סובלים מאוד מבידוד ומבדידות.
(תריזה מיי, ראש ממשלת בריטניה. (צילום: רויטרס
יותר מתשעה מיליון בני אדם, כעשרה אחוזים מהממלכה המאוחדת, מעידים שבדידות היא חלק עיקרי מחייהם, לפי נתונים שפרסם "הצלב האדום" הבריטי. הארגון מתאר את הבדידות בשם "המגפה הנסתרת" המשפיעה על אנשים מכל הגילאים, מכל המינים, מכל שכבות האוכלוסייה, מגפה שאינה פוסחת גם על מנכ"לים ועל מנהלים בכירים בצמרת החברה.
אחת התוצאות הבולטות של בדידות היא דיכאון המוגדרת כ"סרטן של הנפש", תופעה כלל-עולמית שלא פוסחת גם על ארצנו. בשנים האחרונות קיימת מגמה ברורה המראה כי יותר ויותר ישראלים נוטלים כדורים נוגדי חרדה ודיכאון. רק בתל אביב לדוגמה, כל תושב עשירי צורך כדורים, והשימוש בתרופות זינק בשלושה-עשר אחוזים בחמש השנים האחרונות.
שיעור הנשים הסובלות מדיכאון כפול משיעור הגברים, ובקרב רווקים ואלמנים הדיכאון נפוץ יותר בהשוואה לגברים נשואים.
כשאומרים דיכאון, משמע שחלק או יותר מהתסמינים הבאים מופיעים כרונית: עצב, עצבנות, איבוד עניין, עייפות, אנרגיה ירודה, דימוי עצמי נמוך, רגשות אשם, בעיות שינה, אובדן תשוקה מינית, מחשבות אובדניות ועוד. אבל כשרופאי המשפחה בכבודם רואים את הטיפול בדיכאון כעניין נורמטיבי, ופרט לתרופות נוגדות דיכאון אין להם מה להציע, זה המדכא ביותר.
שיעור הנשים הסובלות מדיכאון כפול משיעור הגברים
סמים קלים במקרה הטוב יקלו לזמן מה על הפצע הנפשי, אבל במקרה הרע, מצוקת הבדידות והדיכאון שנובעת ממנה, עלולים לגרום לעלייה במחשבות אובדניות ועד לאיומי התאבדות, כפי שחשף לאחרונה דו"ח של עמותת ער"ן.
"המציאות העצובה של החיים המודרניים"
הבדידות, הדיכאון, הרגשת הריקנות וחוסר האונים אינם תופעות שנולדו בשנים האחרונות. מדובר במגמה שהחלה לפני עשרות שנים, אבל התודעה האנושית טרם הייתה בשלה להכיר בכך. אנשי הממשל, הרופאים והחוקרים עדיין מעדיפים לטשטש את חומרת המצב כי חשיפת ממדיו עלולה לשבש את התפקוד השוטף שלהם. כל עוד יש מגפה יש פרנסה.
כיום, כשיותר ויותר מובטלים נפלטים ממסגרות העבודה, זוגות רבים מתגרשים, הילודה פוחתת, והגלישה הממושכת באתרי האינטרנט, שהפכה לבילוי העיקרי בזמננו, גם הולכת ומאבדת טעם, האדם מתרוקן מכל מילוי, חש בדידות נוראית, שרוי בדיכאון עמוק שמעורר בו חוסר אונים מוחלט. מבלי להקצין, יש רגעים שבהם נותר האדם כל כך אדיש למצבו עד שהוא מוכן לוותר אפילו על חייו. הבדידות היא "המציאות העצובה של החיים המודרניים", כפי שצייצה מיי בחשבון הטוויטר שלה.
ציפרלקס לכלבים וחתולים
החיים המודרניים של היום הם תוצאה של תהליך הדרגתי שהחל לפני מספר עשורים. מסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה העשרים בערך, האגואיזם האנושי שהתפתח באופן טבעי, השתנה פתאום. מסדר חיים בורגני ופשוט שבו האדם הסתפק בבן/בת זוג, ילדים, דירה, פרנסה, פנסיה, טלוויזיה צבעונית ולא הרבה יותר מחולצה אחת ומזוג נעליים בודד בארון, הגענו למצב שבו נעלמו חדוות הקנייה והרוגע שמילאו את חיינו. נעלם התענוג מבני המשפחה, מהרכוש ומהעתיד הצפוי, והרצון שלנו, שתמיד ידע שובע, התחיל לדרוש מעבר למה שהשיג. מה הוא דורש? האדם בעצמו מתקשה לענות על כך.
מרגע שהנאות החיים הקטנות איבדו כל טעם, מצב רוחה של האנושות החל להידרדר בהדרגה, והדיכאון החל לגבור. שוב, אין מדובר בתרבות או בעם בודד בקצה העולם, אלא בתופעה חוצת ימים ויבשות – הדיכאון שולט גם באפריקה שבה אין לבני האדם מה ללבוש ולאכול, גם בפקיסטן שם המונים נהרגים מדי יום, וגם בגרמניה ובצרפת הליברליות. תופעת הדיכאון המתפשטת והמקיפה את כל כדור הארץ הפכה למחלה הנפוצה ביותר בקרב בני אדם כפי שמדווח ארגון הבריאות העולמי, והיא מחלחלת אל אחרון האדם. ולא רק אליו, אלא גם אל חיות הבית והצמחים. זאת אחת הסיבות לכך שהם נכחדים.
מרגע שהנאות החיים הקטנות איבדו כל טעם, מצב רוחה של האנושות החל להידרדר
ההסבר הקבלי לדיכאון
כמי שכתב מאמרים רבים בנושא כבר לפני עשרים שנה, לצערי, איני מופתע כלל מההידרדרות במצב. מהיכן הביטחון שלי? מחכמת הקבלה שאני לומד ומלמד כבר מעל ארבעים שנה.
לא במקרה חכמת הנסתר מתגלה דווקא בזמנים אלו. תורת הסוד, שלרבים נדמה בטעות כי היא עוסקת במלאכים בשמיים, בכישופים או בחוטים אדומים, נחשפת לעיני הציבור, ותפקידה במציאות של ימינו מתבהר ומתייצב. חכמת הקבלה מסבירה לאדם את הטבע האגואיסטי הטבוע בו, את מהותו, הרצון לקבל הנאה ותענוג, רצון גובר שדורש לעצמו מילוי בלתי פוסק.
ברגע שאין התאמה מושלמת בין הרצון לקבל הנאה ובין המילוי שלו, נוצרת הרגשת ריקנות. אנחנו נכנה את ההרגשה בשם דיכאון, בדידות, עצבות, או בכל שם של רגש, מצב או תופעה המבטאים חוסר סיפוק. בדיוק כמו חלון קופץ על מסך המחשב שדורש התקנת תוכנה חדשה, כך הדיכאון או הבדידות לדוגמה, מבקשים מהאדם לשנות את טבעו, להשתדרג ולהיות מותאם לשלב ההתפתחות הבא שלו, וכך לזכות באושר המיוחל לו.
אושר על רגל אחת
לפי מחקריה עטורי הפרסים של פרופ' סוניה ליובימירסקי מאוניברסיטת קליפורניה, שלושת הגורמים שעושים אותנו מאושרים הם: 50% גנים, 10% נסיבות החיים ו-40% הפעולות המכוונות שלנו. כלומר, צורות החשיבה, ההרגשה והתגובה הן בידיים שלנו. אבל אם תשאלו אותי, הגישה המנחמת הזאת שבאדם האגואיסט מצוי הפתרון, כמו עשרות שיטות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות וגישות שונות שמכוונות לטיפול בחוסר הרגשת המילוי, היא רק בבחינת פלסטר זמני ותו לא. היא בחזקת השתקת כאב באמצעים מלאכותיים שלא יכסו על חוסר המילוי העצום.
צורות החשיבה, ההרגשה והתגובה הן בידיים שלנו
החלל הענק שנפער מהרגשת הבדידות והדיכאון כתוצאה מהריקנות, מצביע על צורך במילויים נשגבים יותר, מרחב נעלה שאינו נגלה או ברור לנו, אך מניע אותנו לחתור לעברו. באמצעות שאלות על משמעות החיים, שאלות שנוברות פנימה ודורשות לגלות את מהותנו, אנו מתקדמים אל מקור החיים.
לפני עשרים שנה לא פרסמתי ברבים מאמרי עומק בנושא. חששתי להקדים תרופה למכה. אבל כעת, כשהאנושות חוותה על בשרה את כל סוגי התפתחות החיים, טעמה צורות משטר וחברות שונות, התנסתה במסגרות משפחה מגוונות, ואף חקרה והגיעה להישגים רבים, נדרש מאיתנו לעלות לשלב הבא. לשאול על שורש החיים שלנו: מאין באנו, לאן אנו הולכים, לשם מה אנו חיים ובעיקר איזה מענה ניתן לרצון שלנו שדורש לעצמו את המילוי המושלם.
לשאלות הללו ולתהיות נוספות שמתעוררות יש תשובה, והיא כתובה שחור על גבי לבן בספרי חכמת הקבלה. מעבר להסבר המדויק שמעניקה חכמת הקבלה לטבע האדם, לרצון החדש והריק שאין לו מילוי, היא גם מכוונת את האדם לתהליך משמעותי שבמהלכו ובסופו הוא ידע איך להתמלא, לפתור את כל בעיותיו ולענות על כל השאלות שנותרו חסרות מענה, לכאורה.
דיכאון = וירוס, חיבור = אנטי-וירוס
חכמת הקבלה ביסודה עונה על אותה שאלה שמפעמת בנו מילדות: לשם מה אני חי? התשובה לשאלה היא כדי לגלות את הכוח העליון, כוח טוב ומיטיב שפועל ללא הפסק כדי למלא אותנו. אלא שניתן לגלות אותו בתנאי שאנו מחוברים כאיש אחד בלב אחד. בקשר חיובי, הדוק ויפה בינינו. כאשר אנו מתחברים מעל הכוח האגואיסטי השלילי שטבוע בנו, נוכל לרכוש כוח עוצמתי, כוח עליון מעל הכוחות הפרטיים והדלים של כולנו. כוח שיעלה אותנו להכרה ולמודעות חדשים, לגילוי של חיים חוץ-גופיים, שמלכתחילה הרצון דחף אליהם. ואין מדובר ב"אופיום להמונים", או בשיטת הרגעה זמנית שתזכה אותנו בפרס לאחר מותנו, אלא מדובר על גילוי כאן ועכשיו, בעודנו חיים.
חכמת הקבלה ביסודה עונה על אותה שאלה שמפעמת בנו מילדות: לשם מה אני חי?
בהרגשה, בידיעה ובהשגה – בכל החושים חכמת הקבלה מגלה עולם נעלה יותר מעולמנו, עולם שאנו כבר עתה נוכחים בו אך לא מרגישים אותו, עולם שאם נצליח לחוש בו בקצה הרצון, נתעלה מעל ממדי הזמן, התנועה והמקום, ונחיה את החיים בהרגשה חדשה. כך, בעצם, נגלה שהדיכאון היה רק זרז לגילוי הנפלא. הוא שאילץ אותנו להגיע לחיבור אנושי חדש שהופך אותנו דומים לטבע העליון הפועל בהרמוניה ובחיבור.
אינני בא לשכנע איש, לא להקל בכלום ולא להציע ביטוח חיים, אבל די בפקיחת עיניים כדי לחזות לאן העולם מידרדר. לכן, כולי תקווה שהשרה הבריטית לענייני בדידות, וכך הקולגות שיצטרפו אליה בעתיד הקרוב בשאר מדינות העולם, יפנימו במהרה כי חבל על בזבוז כספי הציבור, חבל על תוכניות יומרניות שתועלתן יהיו אפסיות, ובעיקר חבל על הזמן המפוספס ועל בני אדם נוספים שמצטרפים למעגל הבדידות המדכא.
בלב חכמת הקבלה, היחידה שיודעת לחבר נכון בין בני האדם ולהיאבק בדיכאון ובבדידות, טמון כוח אדיר ומיוחד שקושר אותנו יחד, כוח שמגלה לנו את מקור החיים ומספק לנו חיים נצחיים, מלאי תוכן ומשמעות, אושר ושמחה.
בהצלחה, כבוד השרה. אמרתי הכול, חכמת הקבלה גלויה ואינה נסתרת עוד.