מוּטלוּ מיידן הוא תלמיד ותיק שלי שלפני מספר שנים עזב את ישראל וחזר לארץ מולדתו טורקיה. תוך שנים ספורות הקים שם מפעל אדיר להפצת חכמת הקבלה. מתוך היכרות עם בני עמו הוא התאים את ההסבר לשפתם ותרבותם ופנה ישר לליבם. הוא פתח קבוצות לימוד, תרגם ספרים והפיץ את הקסם של תורת הנסתר ברשתות החברתיות.
בסוף השבוע האחרון נפגשתי באנטליה עם מאה ועשרים תלמידים ותלמידות שמוטלו כינס יחד. אומנם ביקור קצר ודחוס אבל מאוד ענייני ותכליתי. התרשמתי לטובה ממידת הרצינות של קבוצת התלמידים המגובשת. הם ידעו היטב את יסודות השיטה, שלטו במקורות, שאלו שאלות לעניין וסיכמו לעצמם ללא לאות את הנושאים שדיברנו עליהם במהלך הכינוס.
שמחתי לראות את הזינוק המטאורי בהתעניינות של הטורקים בחכמת הנסתר אך הדבר לא ממש הפתיע אותי שכן לאומה הטורקית שורש רוחני עתיק והעבר המפואר שלה עשיר ומיוחד. עוד משחר ההיסטוריה טורקיה נמצאת ביחסים עם כל המדינות השכנות לה, מקשרת בין מספר יבשות ומשלבת בתוכה תרבויות ותנועות רבות.
העם הטורקי הוא עם חזק ומפותח שהיה מעורב באירועים רבים לאורך התפתחות האנושות והוא קשור בעבותות בפוליטיקה העולמית, בכלכלה ובמסחר הבינלאומי. טורקיה היא מדינה ששואפת להתבלט כמדינה חשובה ומובילה והיא אכן מתברגת כך בקהילה הבינלאומית.
בתוך המדינה העם הטורקי עצמו חווה עליות ומורדות, שכן הוא מחולק ומפוצל להרבה זרמים ותנועות, עובדה שמובילה לחיכוכים פנימיים רבים. טורקיה יושבת היום על קו שבר ייחודי: מחד היא שייכת לעולם המוסלמי ביסודה הדתי, ומאידך היא מקושרת יותר לעולם המערבי בכל הקשור במדע ובמסחר בינלאומי.
הקרע הזה מוליד בעם שאלות משמעותיות רבות. ראיתי זאת בקרב הצעירים והצעירות הרבים שהגיעו לכנס הייחודי באנטליה. משיחות איתם ודרך השאלות הרציניות ששאלו אותי לאורך השיעורים שהעברתי, הרגשתי את רצונם להבין לעומק את העתיד הצפוי לטורקיה ולעולם כולו.
עצם היותם סטודנטים משכילים ותרבותיים שמעורים בנעשה בכפר הגלובלי, מעלה אצלם שאלות ותהיות בדבר עתידו של האדם בעולם. סקרנות זו הניעה אותם לפתוח אוזניים ולב לשיטת החיבור של חכמת הקבלה. לשמוע עד כמה התקשרות כאיש אחד בלב אחד, מעל ההבדלים והשוני בין הפלגים, מולידה הרגשה משותפת חדשה, כוח עליון שמאחד את כולם.
נראה שלטורקים יש חוש לזהות את החכמה האוניברסלית שקיימת בעם היהודי, את הנוסחה לאושר שמגולמת בפנימיות התורה שלו. כשהיהודים גורשו מספרד ברחו רבבות מהם לטורקיה והסולטן העות'מאני באיזיט השני קיבל אותם בזרועות פתוחות. הוא הודה אז בציניות לפרדיננד מלך ספרד על ששלח לו כמה מנתיניו הטובים ביותר ובכך רושש המלך הספרדי את אדמתו שלו בעוד הסולטן העשיר את אדמת טורקיה.
הסולטן הכיר עוד קודם לכן את טבעם של היהודים ולכן ידע שהם יתרמו רבות לכלכלת ארצו ואכן כך קרה. בכלל נכון לומר שמאז ומעולם היהודים תרמו רבות למדע, למסחר, לרפואה ולעוד תחומים רבים, בכל מדינה שאליה היגרו. אבל הם יכולים לתת הרבה יותר מזה, את חכמת החיבור.
כמו בעבר, כשהאימפריה העות'מאנית הפיצה לארצות שבשליטתה את כל הידע והתרבות החדשים שלה, נכון שטורקיה של היום, שניצבת בצומת גיאוגרפי, מדיני ודמוגרפי כה חשוב, תאמץ לעצמה את היופי של חכמת הקבלה, שמלמדת איך לחבר את בני האדם ללב אחד ותפיץ את הבשורה לכל רחבי העולם.
צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"