אחד הנתונים המעניינים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לרגל יום המשפחה הוא ששני שלישים ויותר סבורים שהערכה, כבוד ונאמנות הם הסוד להצלחה של קשר זוגי. אלא שהחיים עצמם, המגובים בנתונים, מראים שהערכים הללו דעכו והמשפחה איבדה הרבה ממעמדה המרכזי בחברה בשנים האחרונות.
אנשים חיים היום הרבה יותר זמן מאשר לפני כמאתיים שנה, כך שבאופן יחסי גם תקופת חיי הזוגיות מתארכת הרבה אחרי שהילדים מתבגרים. מרגע שהם עוזבים את הבית, היחסים בין בני הזוג מאבדים מהרגש שהיה בהם. הדבק המאחד ששמר אותם בשותפות מאבד מכוחו.
במקביל לאריכות הימים, גם עולמו הפנימי של האדם השתנה. אנחנו מסתפקים פחות ביחס לסדר החיים הקודם: להתחתן, לקנות בית, לעבוד, "להסתדר בחיים". ובאנשים רבים עולה הדרישה למצוא משמעות במה שהם עוסקים בו ובכלל בחיים. בזוגיות הם לא מוצאים אותה מכיוון שלא חונכו לכך, וכך באופן טבעי הם לא מוצאים טעם להמשיך להחזיק במסגרת הזו. לכן מוסד משפחה מבוסס כמו בעבר אפשר לראות היום בעיקר בחברות דתיות, במסגרות תרבותיות שלוחצות את האדם ומחייבות אותו להינשא.
העולם השתנה, אבל היחס שלנו למשפחה לא התעדכן איתו. התא המשפחתי המודרני צריך לקבל תוכן חדש שהוא מעבר להולדת ילדים כמו כל עולם החי. הוא צריך להיות מכוון לגדל אנשים חושבים יותר, רגישים יותר לדרגת האדם שבהם.
אם נסתכל על התפתחות האדם בפרספקטיבה רחבה, אז המנוע הפנימי שמפתח אותנו לאורך ההיסטוריה הוא היצר המולד שבנו, הרצון לקבל הנאה ותענוג. היצר הזה דוחף אותנו לא להסתפק בשום פסגה ומיד לכבוש פסגה גבוהה יותר. המנוע הזה חזק מאוד, וכמו כל כוח מרוכז רב-עוצמה, מצד אחד הוא יכול להביא לפריחה בלתי רגילה, ומצד שני יכול להחריב חיים. הכול תלוי בשימוש.
כאשר הרצון לקבל הנאה מתפתח ללא הכוונה וללא חינוך, הוא מקבל כוונה אנוכית והופך לאגואיזם טהור. אדם שהרצון הזה מתפתח בו ללא איזון נעשה אטום לזולת, חסר סבלנות ומלא בוז. עד כמה שזה נשמע מוזר, המילוי המתאים לרצון לקבל הוא דווקא הרצון לתת. זהו מנגנון מיוחד שהטבע התנה: לא תוכלו להתמלא לאורך זמן, אם לא תפנו את האהבה העצמית שצומחת בכם פרא, ותשליטו עליה אהבה לזולת, שהיא מילוי נצחי ובלתי נגמר.
זה החינוך שאנחנו זקוקים לו היום כדי לעלות אבולוציונית מדרגת חיה דורסנית לרמת אדם מתחשב. התא המשפחתי יכול להוות חלק חשוב ומעבדה מצוינת לפתח את העניין. בני זוג יכולים להתאמן לוותר זה לזה, לראות אחד את השני, להקשיב, להתחשב.
הם יכולים להיות שותפים ללימוד העמוק של טבע הבריאה, לגלות את הכוח הטוב והמיטיב שנמצא בשורשה. אם בכל הפעולות ביניהם, בכל התקשרות זה עם זה, הם ירצו להרגיש את כוח החיבור, את הבורא, תכונת הנתינה והאהבה, ויכוונו לכך שהוא יחבר אותם כאחד, אז היחסים ביניהם יתחדשו והמשפחה תפרח מחדש. כמו שאמרו חז"ל: "איש ואישה, זכו – שכינה ביניהם" (סוטה י"ז, ע"א).
צפו חינם בקורס "זוגיות, אהבה ומה שביניהם" >>