"אברהם, אל תלך לשם, כי הזאב יטרוף אותך אממ…". בזמנים קדומים פחדנו למשל מזאבים. אז למדנו לא להתקרב אליהם, ושאש מרחיקה אותם. הבערנו מדורות במחנה וביערנו את הפחד. הפחדים העתיקים לא היו מסובכים, וכמוהם האמצעים להרגיע אותם.
מאז העולם נעשה הרבה יותר מורכב, והיום קשה לנו לאתר מאיפה תגיע הסכנה, קשה לנחש את מקור הפחדים האפשריים, באיזה מצב יתפסו אותנו ובאיזו צורה הם יתגשמו. לכן החברה המודרנית מרוטת עצבים והמתח הופך למחולל מחלות; הגוף לא מסוגל לעשות השלמה, לפצות ולהרגיע את החרדה התמידית, ובסופו של דבר נשבר.
גם בעלי חיים מפחדים. אצל החיות שגרות איתנו, כלבים וחתולים למשל, אנחנו יודעים לזהות את הפחד, אבל הוא קיים גם באריות ופרפרים, בעצים ואבנים. ההבדל בין הפחדים של מיני הטבע השונים ושל האדם הפרימיטיבי לעומת המודרני נובע מעוצמת הרצון, המנוע הפנימי שקיים בכולם.
אבן ופרח, זאב ואדם – כולם מונעים על ידי אותה הגדרת פעולה: רצון לרדוף אחרי הנאה ולברוח מפניי ייסורים. ככל שהרצון פשוט, הפחד מייסורים והפספוס לקבל תענוג ברור יותר. ככל שהרצון מורכב, כך גם הפחד מקבל עוד מאות גוונים מופשטים. האדם המפותח סובל מפחדים שאין לשום יצור אחר.
אולי גם את אברהם בן-תרח – אברהם אבינו – הפחידו מהזאב כמו את כולם, אבל יותר מהפחד שלט בו רצון להבין למה הפחד קיים, ומאיפה הוא בא לעולם? הרמב"ם מתאר שהיה ליבו של אברהם "משוטט ומבין", עד שנודע לו שיש כוח עליון אחד שמסובב את העולם, כוח שמהותו נתינה כנגד כוח אחר שפועל בתוך האדם, כוח קבלה. המרחק הנפער בין שני הכוחות, לקבל ולתת, הוא שורש כל הפחדים. כמו ילד שהולך ומתרחק מאימא וכל דבר פתאום נראה לו מפחיד.
אברהם גילה שה"זאב" נמצא בתוכו. הוא חי בתקופת בבל העתיקה שבה האנשים התחילו לרצות יותר דברים, ובעיקר עבור עצמם. לכן התחילה לגדול איבה בין האנשים שהתחילו לתפוס אחד את השני כאיום על מילוי הרצונות שלהם והם התרחקו זה מזה. באותה מידה הם התרחקו מהכוח העליון משום שככל שהרצון לקבל גדל, כך הוא מתרחק מתכונת הנתינה. משם התגלגלה האנושות שאנחנו מכירים היום: כל אחד אויב פוטנציאלי, כל מצב מסוכן, אדם נמצא במגננה בלתי פוסקת מהזולת, בניתוק מוחלט מיוצרו.
אפשר להפסיק את הפחד בתיקון הרצון, בשינוי שלו מקבלה לנתינה. זאת השיטה שפיתח אברהם והפכה אותנו מאוחר יותר לעם: תיקון הטבע האנוכי על ידי התקרבות בין אנשים, כדי להתקרב לכוח עליון שמהותו לקרב בין ניגודים. כך יצא שעם ישראל מפותח מאוד משני כיוונים: מחד הרצון לקבל שבנו עצום והחרדות בהתאם, ומאידך זורם בנו פחד פנימי עתיק שלא נצליח להתקרב זה לזה, להתקרב לכוח העליון שזו דרישתו מאיתנו.
ניתנה לנו מתנה מלמעלה דרך אברהם, הזדמנות מהשמיים להתקרב אחד לשני ולסלק את כל הפחדים מהעולם, לא רק מישראל אלא מכולם. אנחנו צריכים לפחד לפספס אותה.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"