קטעים נבחרים על הזמן שבו כל איש יכול לקרוא בספר הזוהר, ולגלות את כל סודות הבריאה
- "אין לו להקב"ה קורת רוח בעולמו, אלא כאשר עוסקים בחכמה זו, ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמד חכמת הקבלה" (הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות).
- "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתֵיבת נוח… שהוא יסוד כל נשמת חיים" (זוהר לעם, במדבר, סעיפים 93-88).
- מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן (1490). ומשם ואילך, ייקָרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל. (ר' אברהם אזולאי, הקדמת ספר אור החמה, פ"א)
- "וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם, עתידים למצוא סודות החכמה"(ספר הזוהר, פרשת וירא). הרי מבואר, כי עד עתה, היו דברי חכמת הזוהר נעלמת, ובדור אחרון תתגלה ותתפרסם חכמה הזאת, ויבינו וישכילו ברזי התורה, שלא השיגו הקודמים אלינו" (האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות).
- "כעת הזמן המחייב להרבות קניין בתורה הפנימית. ספר הזוהר, הפורץ נתיבות חדשות, מֵשִׂים במדבר דרך, מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו, מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה" (הראי"ה קוק, אורות, נ"ז).
- "גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה" (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ט).
- "הבה נקווה כי כל אחינו בית ישראל יקבעו לימוד בספר הזוהר הקדוש יחד, עשיר ואביון, קטון וגדול. ומה טוב ומה נעים, אם ישתדלו לקבוע חברות ללימוד הזוהר. ובפרט לעת כזאת, אשר ניצוצי הגאולה החלו לפרוח, עלינו להשתדל בלימוד הקדוש הזה, המסוגל לביאת משיח צדקנו" (הקדמת הרבנים לזוהר, דפוס ג'רבה).
- "ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר, היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו, ויתקיים. (ר' יצחק אייזיק ספרין, נוצר חסד, פרק ד', משנה כ').
- "כשעוסקים בחיבור זה, מעוררים כוח הנשמות עם כוח משה רבנו. כי בהיותם מתעסקים בו, הם מחדשים האור המחודש, שהתחדש בעת חיבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחילת חידושה אז, וכל העוסקים בה, חוזרים ומעוררים אותה התועלת ואותו האור הקודם שגילה רבי שמעון בר יוחאי וחבריו בשעת חיבורו" (הרמ"ק, אור יקר, שער א', סימן ה').
- "שמעוני אחיי ורעיי, החברים, המשתוקקים ומבקשי אמת, אמיתות עבודת הלב, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. נפשי תשתוחח ותדבק בספר הזוהר, כאשר ידוע מפי קדמונינו, סגולת עסק ספר הקדוש" (ר' צבי הירש אייכנשטיין, סור מרע, דף ד').
- "למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה? אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם" (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, קנ"ד-קנ"ה).
- "אין שיעור וערך למעלת ההוגה בדברי אלוקים חיים, בספר הזוהר וכל הנלווים אליו, ובדברי חכמי אמת, וביותר בכתבי האר"י ז"ל הברורים… כי על ידי העסק התמידי, יתגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל ההולך בתום בדרך ה', אשר חמדה נפשו לקִרבה אל היכל מלך הכבוד… ועל כן יהיו ברוכים כל המתנדבים לעסוק בחכמה, אפילו שעה או שתיים ביום מדי יום ביומו… ומחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה, וייחשב כאילו עומד הוא כל היום תמיד בחצרות ה' ומשכנותיו בסודות התורה" (הראי"ה קוק, אוהב ישראל בקדושה).
- יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו. (הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159).
- סמוך לדורות שאחר אלף שנה מהחורבן, התגלה אור הזוהר, להגן על הדורות, ואם נזכה לעסוק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תיפָּרשׂ ישע ישועת ישראל. (החיד"א, מערכת גדולים א', רי"ט).
- להפנות את הלבבות ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה, נעשה בדור האחרון הכרח גמור לקיום היהדות. (הראי"ה קוק, ערפילי הטוהר)
- דע כי גזרה חכמתו, שחיבור ספר הזוהר לא יתפרסם ולא יתגלה אלא בדורו של רבי שמעון בר יוחאי ועל ידו, ונגזרה גזירה בפמליה של מעלה, שלאחר דורו של רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו לא יתעסקו בזאת החכמה בפרסום, עד הדור האחרון דורו של משיח בן דוד. וכך מובא בתיקונים בהרבה מקומות, שאלו הסודות לא יתגלו עד דור זה של מלך המשיח, רוצה לומר בדור האחרון, בשביל המתעסקים בחיבור הזוהר יתגלה מלך המשיח. (ר' אברהם אזולאי, הקדמת ספר אור החמה)
- לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאוד, להגן ולהציל אותנו נגד כל רע. כי גילוי חכמה זאת עתה, בדורות גרועים, הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמיים. כי אותם דורות קודמים, היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים הטובים היו מצילים אותם מפני המקטרגים. עתה, רחוקים אנו משורש העליון… מי יגן עלינו, אם לא קריאתנו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות. (ר' יעקב צמח, הקדמה לעץ החיים)