מהן המשמעויות החבויות במנהגי הפסח ובדמויות המופיעות בהגדה וכיצד זה שלאורך הדורות אנו משמרים את המסורת וחוגגים את ליל הסדר? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה מיוחדת על כוח החיבור המתגלה בסיפור יציאת מצרים
חגים ומועדים
ליל סדר ישראלי (א)
- נמרוד מסמל את האגו שפרץ והפריד בין אנשים
- תרח היה מתומכי נמרוד. אברהם בנו, התנגד לו. הבין שהתקדמות על פי האגו היא טעות
ע"פ האגו: מי שיותר מוצלח, מצליח יותר. הצורה ההפוכה: חיבור וקשר הדדי
- שיטת אברהם: שימוש באגו בצורה הפוכה. זה נותן לאדם להכיר הטבע שלו
- כיצד האדם מתחיל להרגיש את הכוח שבונה בו את רצונותיו האגואיסטיים, לגלות את א-לוהים
- נמרוד ותרח הבינו שאברהם "הורס להם העניינים".
- אברהם עוזב עם אלפי אוהדיו
- קבוצת אברהם עברה לארץ כנען. האגו גדל, היו סכסוכים, מעליהם ניסו לשמור קשר
אגו ואנטי אגו: עבודה בלתי פוסקת, המביאה להכרת מקור החיים, לחיים חדשים
- בני יעקב - שיטות שונות לעבודה מעל האגו. יוסף ייצג את השיטה המתקדמת יותר
- הירידה למצרים, שבע שנות שובע, אח"כ האגו גדל, ושיטת יוסף ממצה את עצמה
- התקופות הללו נקראות מדרגות בעבודת האדם מעל האגו שבו, ה"עזר כנגדו"
- שבע שנות רעב. קם מלך חדש במצרים שלא ידע את יוסף. לאגו לא נותר שום רווח
- לאגו החדש שנקרא "פרעה" החדש יש אופי מאוד אכזרי. לא נותן לנו לחיות, להתחבר
- מתגלה כוח חדש שנקרא משה האומר: עלינו להילחם בפרעה!
- נמרוד היא רמת אגו ומולה שיטת אברהם. פרעה היא רמת אגו ומולה שיטת משה
- משה: שדרוג מיוחד. אנו זקוקים לאותו הכוח שכל הזמן בונה בנו אגו חדש. א-לוהים
בני ישראל צריכים להבין שהאגו החדש הורס אותם. עשר המכות מפתחות הכרה זו
- מגיע מצב חושך. נחיצות לחיבור וחוסר יכולת.
- שוקעים בביצה... ליל יציאת מצרים
- אין לנו כוח להתחבר, אך יש לנו כוח לברוח ממצרים ע"י הכוח הקטן שנקרא משה
מדובר במסע פנימי, פיתוח שיטה לחיבור מעל פני האגו המתגבר. מעמד הר סיני
- בני ישראל מתחילים להכיר את א-לוהים, כוח הטבע ששורה בכול ומפתח הכול
- פרעה הוא אגו ערמומי ביותר, שמצריך גילוי של התוכנה הפנימית שבונה את האגו
- מעמד הר סיני: הר של שנאה מתגלה, פרעה ביניהם.
- חג הפסח - תחילת היותנו עַם שקשור לכוח הפנימי שבונה הטבע שלנו, הכוח העליון
- החיבור שנרגיש בינינו ייקרא "הנשמה הכללית", ולכן ליל יציאת מצרים נחשב ללידה
- אז מה מנקים לפסח? את עצמנו, מהאגו שבנו. חמץ = אגו, מצה = כוח השפעה
אורן: שלום לכם, תודה שאתם מצטרפים אלינו. אנחנו כאן עם "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.
שלום לכולם.
אורן: שלום ניצה מזוז.
ניצה: שלום.
אורן: ואנחנו מדברים כאן עם הרב לייטמן בשיחות האחרונות על החברה הישראלית, והיום יש לנו דיון מיוחד, חגיגי, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו. היום אנחנו נדבר על היום שחלק מאיתנו מגדירים אותו כיום הכי ישראלי בשנה, ליל הסדר. ניצה, בואי תכניסי אותנו לאווירה עם מטלית ועם חומרי ניקוי.
ניצה: לא, אנחנו עוד לפני, אנחנו בחלק של ההכנה. זה החג שבאמת מצריך את הכנה הכי גדולה. זה נכון שאנחנו בכל החגים מנקים, אבל יש משהו מאוד מיוחד ב"ניקיון פסח", זה ממש מונח כזה שאנחנו משתמשים בו. וכבר, שבועיים שלושה לפני כן אנחנו מתחילים להתארגן, גם בעניין ניקיון וגם בעניין שאנחנו בודקים איפה אנחנו הולכים לעשות השנה את החג. אולי אנחנו אפילו מארחים אצלנו ואז אנחנו עסוקים ברשימות, את מי מזמינים, מה מבשלים, מה לובשים, מה צריך לחדש בבית. יש הרבה מאוד הכנות לקראת החג הזה, הרבה מאוד התרגשות, ובליל הסדר כל המשפחה מתכנסת סביב שולחן, אורחים מגיעים מכל הארץ, יושבים ביחד, ובאמת ערב מאוד מאוד מיוחד, מאוד ישראלי. אני יכולה להגיד שזו חוויה שכל ישראלי מכיר אותה מקרוב, לא מוותר עליה בדרך כלל, ועל זה היינו רוצים היום לשוחח.
אז אולי עוד לפני ליל הסדר עצמו, כהכנה לחג, מה זה הניקיונות האלה, מדוע החג הזה כל כך מתאפיין באיזשהו תהליך של ניקוי?
נתחיל מהיסוד. הרבה לפני ליל יציאת מצרים, אפילו עוד לפני אבותינו, היינו חיים בבבל, אצל מלך אחד מאוד חזק, חכם ואכזרי ומאוד שקרן, ערמומי, בשם נמרוד. נמרוד ידע היטב את טבע האדם והוא סובב אותם, הוא ידע איך לשלוט באנשים. ואנשים חיו חיים טובים יחסית, חיים פשוטים, בצורה נוחה.
ופתאום התחילו לגלות יחס לא טוב אחד לשני. נמרוד מסמל לנו את האגו, שהתחיל להתפתח בין בני האדם. וכל אותם האנשים, התחילו להרגיש לא נוח אחד עם השני, זו הייתה כל הציוויליזציה דאז שהייתה על פני כדור הארץ. הם התחילו להרגיש לא נוח אחד עם השני. פתאום "הדשא של השכן ירוק יותר", כמו שאומרים היום, יש לו קאדילק, יש לו מכונת כביסה, פתאום ראיתי אתמול שהביאו לו מקרר החדש, וכך אני מסתכל על כולם. וגם אשתי מסתכלת על השכנה, שיוצאת עם שמלה אחת, אחר כך אחרת. וגם הילדים שלהם החצופים, פתאום יש לו בבית כבר גם שני כלבים ולי אין.
בקיצור, כל מיני סימנים כאלה, כל אחד התחיל לשים לב מה שיש לשני, הפסקנו להגיד שלום אחד לשני, כמו שהיום בבתים הגדולים.
האגו גדל, והם כבר הפסיקו להרגיש שייכים לעם אחד. ועד כדי כך, שכבר התחילו ביניהם חיכוכים גדולים מאוד. אבל נמרוד כמו שאמרתי, היה מלך אכזרי וחכם, ידע את הטבע האנושי, וידע איך לשלוט. זאת אומרת, אתה אומר לאלה בשקט שהם לא בסדר, לאלה אתה אומר שהם לא בסדר, הם בינתיים מתקוטטים ואתה שולט על שניהם, וככה ממשיכים. היו שם מריבות גדולות, עד כדי כך שהפסיקו להבין זה את זה, כמו שכתוב על הביטוי "בלל שפות", שהאגו הוא שהבדיל והרחיק את בני האדם עד כדי כך כאילו שכל אחד מדבר בשפה אחרת ולא מבין איש את שפת רעהו.
ואז קם אחד מהחכמים שביניהם, אברהם. אבא שלו היה אחד מהתומכים הגדולים, מהמייעצים הגדולים של נמרוד, שמו תרח. ותרח היה מאוד בעד נמרוד. הוא היה בעד הקפיטליזם הרציונאלי הטוב, בעד להתפתח טוב עם האגו, וכך אנחנו נתקדם. זו הייתה חברה כמו החברה המודרנית, במימדים של בבל ודאי.
ואברהם התחיל לדבר הפוך. דווקא מתוך זה שהוא היה בכל החבורה הזאת, הוא הרגיש מה שקורה כאן, הוא פתאום התחיל להרגיש שכל הדברים האלה לא הולכים לכיוון הנכון. כל האגו גדל ממש מול העיניים שלו. הוא היה איש חכם מאוד, הוא היה אחד מכוהני הדת בבבל. גם תרח היה מאוד מכובד, הוא עשה פסלים, מכר פסלים, זאת אומרת עשה עסק טוב. ויחד עם זה, איש שאצלו קונים פסלים הוא מישהו מאוד מכובד, שמפחדים ממנו, שמעריכים אותו, הוא קרוב לא-לוהים, יודע כוחות, יודע דברים, עושה איזה סגולות, נותן, ומחלק לכולם.
ואברהם הוא בעצם הפוך. לפי תרח אביו התוצאה כאילו מתקדמת מהדרך, ואברהם הבין שלא, הכיוון צריך להיות ההיפך דווקא. כרגיל, כמו שהילדים הם נגד ההורים, לא מסכימים וכן מסכימים, אז כאן זה היה בצורה מאוד בולטת. זו הצורה הטבעית שילד מתקדם יותר מהאבא, והוא גדל על פניו. והם לא הסכימו עם אברהם, לא תרח ודאי שלא נמרוד.
אברהם היה כבן שלושים ומשהו, כאשר התחיל עם הדברים האלה. הוא התחיל לספר לכולם, שכל הפסלים האלה הם שטויות וכל ההתקדמות הזאת לפי האגו זה לא נכון, אנחנו צריכים להתחבר דווקא, לשמור על אותה האיכות כמו שהיינו, עם אחד, כולנו חברים, כולנו כאחים אנחנו. וכך התחיל להפיץ את השיטה שלו.
שיטת אברהם הייתה נגד תרח ונגד נמרוד. למה? כי אם אנשים יתחילו להתחבר, אז קשה מאוד יהיה לנהל אותם. כי אם הם מתחברים, אז יש ביניהם הסכמה, הכל נעשה בידיעה ברורה. אז בשביל מה הם צריכים את המלך. מלך הם צריכים כאשר הם מתנפלים אלו על אלו, אז המלך באמצע מסדר להם משהו. גם המלך אז מרגיש שיש לו מקום, כשהוא יכול למלוך על הקבוצות, המפלגות.
וכאן לכן הרגישו גם תרח וגם נמרוד, שאברהם לא בסדר, אברהם ממש הולך בכיוון אחר לגמרי. וכאן בפעם ראשונה בהיסטוריה האנושית אנחנו רואים שני הכיוונים, אחד הולך עם האגו, אם לקרוא לזה קפיטליזם או משהו אחר זה לא חשוב. ודאי שאז לא היה כמו שהיום אנחנו מבינים את החברה הזאת, כיוון אחד היה להתפתח לפי האגו, לתת לאגו להתפתח ולזרום עם זה. זאת אומרת, האגו הוא כמו הבסיס, שעל פניו אני מתפתח בצורה הטבעית. אני בונה כל מיני מערכות כדי לממש את הרצון לקבל שלי, הרצון האגואיסטי, למלא את עצמי בכל מיני דברים, זו החברה הצרכנית, ככה כולם נהנים. מי שיותר חכם, מי שיותר מצליח, מגיע לו. מי שפחות חכם ומצליח אז מגיע לו פחות, והוא צריך להסכים עם זה, כמו באמריקה, ואז הכל בסדר.
והצורה הפוכה של ההתפתחות. התפתחות לא לפי האגו אלא דווקא ההיפך, לפי הקשר בין כולם, שאת כל האגו שלנו אנחנו צריכים לראות כ"עזר כנגדו", שאנחנו מתפתחים על פניו. זאת אומרת, ההיפך. כמה שאני דוחה את האחרים, כמה שאני רוצה לראות את עצמי יותר מאחרים, כמה שאני מוכן בכל מיני צורות להתקשר עם אחרים כדי לנצל אותם, אבל אני עושה ההיפך, אני עושה את כל הפעולות עם האגו שלי איפה שאני צריך, אבל רק כדי להתחבר בשווה עם כולם.
שיטה כאילו לא טבעית מצד אחד, כך היא נראית, אבל באמת היא שיטה מאוד טבעית, זאת אומרת, אנחנו משתמשים בטבע רק בצורה הפוכה, כמו שתמיד יש לנו שני פנים. זאת אומרת, אנחנו צריכים את האגו, רק שאנחנו משתמשים בו בהעתקה ממנו. ואנחנו צריכים אותו, לשמור אותו, הוא נשאר ומתפתח, ואנחנו ממש סומכים את עצמנו אליו, אנחנו סמוכים אליו.
אלא שכל הזמן הצורה האגואיסטית נותנת לנו יכולת לראות באיזה צורה הפוכה ממנה אנחנו צריכים להיות. עד כמה שאני מרגיש שאתה דוחה אותי, אני דווקא צריך להתייחס הפוך. זאת אומרת, שימוש באגו, רק בצורה לא ישירה אלא הפוכה. בסך הכל, בניגוד. לכן השיטה הזאת נקראת "צל", כמו צל מהשיטה הישירה הטבעית, האגואיסטית.
מה זה נותן? כשהוא מתחיל להשתמש בצורה כזאת עם האגו שלו, זה נותן לאדם להבין מה הוא הטבע שלו. הטבע אגואיסטי הוא שאני תופס כמו ילד מהשולחן. טוב לי, אני לוקח מכל אחד ומסתכל ונכנס לכל דבר, כמו שילדים, בלי שכל. כי אני הולך לפי הטבע, כמו החיות. על ידי זה שאני פועל בצורה הפוכה בכל פעם, בדיוק ההפוכה, ממש כאילו שאני לוקח העתק מצורת האגו שלי, אני אז מבין מה האגו עצמו ומה הצורה ההפוכה שלו, ובפער ביניהם, אני עושה את פעולת ההתגברות. זו כבר לא פעולה טבעית, אם אני צריך לעשות את זה ההיפך, אז אני מתחיל להבין מה הוא הטבע. ואיך אני אז יכול להבין אותו ולהתעמק בו ולהרגיש אותו לעומקו, למה כך אני נברא, לשם מה אני נמצא, מה התהליך שאני יכול לעבור, לְמה כל פעולה ופעולה כזאת מביאה אותי.
אם אני מתחיל להרגיש שאני עושה את הפעולה ההפוכה מהאגו, אז אני מתחיל להרגיש את אותו הכוח שעושה בי את האגו. אנחנו מרגישים את עצמנו כמו שנמצאים באיזה חלל כנבראים על פני כדור הארץ, כמו ג'וקים קטנים שמסתובבים, ויש כוחות בטבע שמנהלים אותנו. הכוח שמנהל את האגו שלי, אני לא יודע מה הוא, אבל זה משהו שמנהל.
ואז על ידי זה שאני עושה העתקה מהאגו שלי אני מתחיל להרגיש את הכוח ההוא שברא לי, שבונה בי, שמייצב בי את הרצון שלי, את האגו שלי, על ידי זה שאני עושה העתקה מהאגו שלי כלפי כל אחד ואחד. זאת אומרת, ביחס הפוך מהאגו לכולם, אני מגלה אותו הכוח שהוא מחייה אותי ברצונות האגואיסטיים. כאילו שאני מכיר אותו. ככה זה קורה.
אבל מתוך כך שאברהם מצא את הפיתרון הזה, זה נקרא שהוא גילה את הא-לוהים. זאת אומרת כוח קדום שמחזיק את הטבע שלנו. ואז הוא התחיל לפרסם את השיטה הזאת לכל הבבלים, וודאי שהשיטה הייתה מנוגדת לזו של נמרוד ותרח. זאת אומרת נמרוד ותרח הם בסך הכל השמות שאנחנו מכירים מאז, אבל ודאי שהיו שם גם ממשלה והרבה שרים וחכמים, ויועצים כמו תרח אצל נמרוד, שהיה היועץ שלו. והם כולם אמרו לאברהם אמנם שאתה משלנו, אבל יש גבול עד כמה אתה יכול להתפרע עם השיטה החדשה שלך, היא הורסת לנו את העניינים. להוסיף קצת פלפל מותר, אבל יותר מזה לא.
וכנראה שאברהם היה איש חם, הוא היה רואה ומבין שזו ממש שיטה, ושהשיטה הפוכה לקיום האנושי ולכן לא הפסיק. הם הכניסו אותו לבית סוהר, הם הלכו איתו קשה. ואז הוא יצא. הוא יצא משם עם עד חמשת אלפים אנשים שהצטרפו אליו, כמו שכתב הרמב"ם, שהיו מוכנים ללכת עמו, ודווקא בשיטה כזאת ולנהל את עצמם. לעשות חברה הפוכה לגמרי מכל האנושות, שפועלת לא לפי הדחף הפנימי הטבעי, הבהמי, כי זו צורת החי כמו שיש בנו, היא קצת יותר מהחיות האגואיסטית, אלא ללכת הפוך. דווקא כאשר הקול הפנימי הזה האגואיסטי מתעורר בי, אני תמיד מתרגם אותו להיהפך וכך אני הולך.
הקבוצה הזאת יצאה מבבל, עברה לארץ כנען והתיישבה כאן. ואז הם התחילו להרגיש שהם מתקדמים, אבל לא כל כך. זה נקרא בית אברהם, אחר כך בית יצחק, ובית יעקב, לפי התקופות שעברו, ועם התקופות שהם עברו במשך שנים רבות, הם גם עברו שינויים בהם. האגו גדל בכל אחד, היו סכסוכים, היו כל מיני בעיות, היו כל מיני דברים ויחד עם זה הם התגברו על זה פחות או יותר. הם רכשו הרבה ניסיון בשיטה, נולדו ילדים, הם גידלו את הילדים באותה השיטה, והעיקר היה לשמור על הקשר ביניהם, על הערבות, הצורה ההדדית, ההתחייבות ההדדית. אנחנו מחזיקים זה את זה כי אם אדם לא מרגיש את הסביבה שתומכת בו, אי אפשר ללכת מעל האגו, אתה צריך כל הזמן לזכור את זה, אתה צריך כל הזמן להרגיש שבכל רגע שמתעורר בך משהו, איך הסתכלת, איך חשבת, מה קורה. אתה כל הזמן צריך להיות בעבודה הפנימית. והיא צריכה להיכנס בך בצורה כמעט טבעית, כי זה לא טבעי אף פעם בגלל האגו שכל הזמן גדל ובצורה ערמומית, כמו אותו נמרוד כך זה פועל בך, ואתה צריך מעליו כל הזמן לעבוד.
זאת אומרת העבודה היא ללא הפסקה, ממש קבועה, תמידית. אבל כשנמצאים בעבודה הזאת ובאמת יכולים כך לעקוב אחרי הרצונות והמחשבות, אחרי מוח ולב, אז מתחילים להרגיש מזה כל פעם התקדמות, בהכרת החיים, בהרגשת החיים, בהרגשת מקור החיים כי בכך בעצם אדם מתקשר לאותו מקור שממנו בא האגו שלו. ואז הוא מכיר את האגו ואת האנטי אגו, אותו כוח ההשפעה, שמעורר בו האגו, ומכוח האגו שלו שהוא הופך אותו, הוא מגיע שוב לאותו כוח השפעה. ואז הוא מרגיש שדרכו עוברת זרימה מיוחדת של הרגשת החיות, החיים, נפח גדול כזה, ממש איזו רוח, רוח מדרגה אחרת של החיים, חיים מעל האגו. והוא מרגיש את עצמו שהוא כאילו מרחף מעל הגוף שלו. כי האגו שלנו מזוהה עם הגוף הפיזיולוגי, עם הבהמה והאדם מתחיל להרגיש שהוא כאילו מרחף וההרגשה הזאת נותנת לו את הרגשת החיים החדשים.
וכך הם גדלו. ואחר כך הם הרגישו איזו מן תקופה כזו שהיא תקופת הסכסוכים, תקופה שנקראת אצלנו בתורה "בני יעקב", שנים עשר האחים, שאחר כך הם יהיו כשנים עשר השבטים, שגם אצלם התחיל סכסוך יחסי בין כולם. היו אמהות שונות, שזה גם בסיס לתכונה אגואיסטית שונה בכל אחד. כולם עבדו נכון, אבל כל אחד מהזווית שלו. אלו בנות אמא האחת, אלו בנות אמא שנייה, אלו בנות אמא שלישית ואז יש שוני. לא שוני בגלל האמהות, בזה הם ממש היו שווים והבינו שזה לא כל כך קשור, אמנם ביסודו של האגו ודאי שהיה גם מורגש, אבל היה שוני בשיטה. אנחנו קוראים לזה ג' קווים. שיטות שונות בלעבוד מעל האגו שלנו.
אבל בעיקר, הם היו נגד אחד האחים שנקרא יוסף. יוסף אומר כך, "אתם כולכם צודקים, כול האחים שלי צדיקים, אבל העבודה שלי כוללת את כולכם". כי דווקא בשיטה שאני עובד על האגו שלי, שזה נקרא "עבודה", בצורה כזאת כל אדם יכול להגיע לתיקון הטבע השלם שלו. בגלל שלכל אחד מהאחים הייתה שיטה מהטבע שלו, הם לא יכלו לפתח משהו שאין להם בתוך האגו.
ההתפתחות של יוסף הייתה יותר מתקדמת משלהם, ולכן לא הסכימו עמו. עקב הסכסוך הזה הם התחילו להרגיש את האגו הגדול. בהתאם לאגו הגדול הזה, פתאום הם גילו שהם צריכים לרדת למצריים. בארץ כנען יש ביניהם רעב, ריב, והם יורדים למצריים. ואז מתרחש הסיפור של הירידה למצריים עם יוסף, אשת פוטיפר ועוד. ואחרי כן הם נכנסו לשבע שנות שובע. מה זאת אומרת? שמתחילים להרגיש שהשימוש באגו, כמו שאמר יוסף, הוא השימוש נכון וזה באמת טוב.
הם התרבו, הם חיו טוב, והיו מקושרים בצורה טובה ביניהם. כל עוד יוסף חי, הכול היה מצוין. ואחר כך יוסף נפטר. זאת אומרת, זה לא עניין של בן אדם, אלא אותה השיטה, כמו בחיים, היא כאילו מיצתה את עצמה. האגו ממשיך לגדול, ואנחנו כבר לא מסוגלים לנהל אותו, ולהתקשר מעליו, ולהיות כעם ישראל בין המצרים, זאת אומרת באגו הגדול שנמצא סביבנו.
המצרים מסמלים לנו את האגו שבנו, כמו שנניח, אילו נשארנו בבבל, בקבוצה הקטנה של עם ישראל. כאן הם התחילו להרגיש שהם לא כמבודדים ממצריים, אלא מעל למצריים. אלא, התחילו לרדת ונמצאים בתוך מצריים. המצרים כבר לא היו תחתיהם ועם ישראל כמנהלים, בכל האגו הזה במצריים. זאת אומרת יוסף וכל עם ישראל שניהל את האגו שגדל בהם יותר ויותר, זה היה הסמל של שבע שנות שובע. המצרים עבדו גם למען האגו שגדל וגם למען ישראל שבתוך זה, ואז הם גדלו והכול היה בסדר.
השיטה מיצתה את עצמה ופתאום עם ישראל, במקום להיות למעלה, שקע והגיע לרמה כזאת שהוא מרגיש שהמצרים עוטפים אותו מכל הצדדים, סוגרים עליו, מתחילים ללחוץ עליו. זאת אומרת, האדם מרגיש בפנים שהאגו מתחיל להיות כבד, אני לא יודע מה לעשות עימו. איבדתי את השיטה הישנה, היא לא עובדת, זה נקרא "מת יוסף", ו"מת יעקב" לפני זה. עם יעקב הם עלו לארץ ישראל, לקבור אותו ולקחו את יוסף, ואז נגמרה השיטה. מכל הדברים האלה, מבבל ועד סוף שבע שנות שובע, אנחנו רואים שיש תקופות בעבודה אנטי אגואיסטית הזאת של האדם כלפי העולם, כלפי החברה, כלפי עצמו. יש תקופות שונות.
לתקופות האלה אנחנו קוראים "מדרגות". למה מדרגות? כי כך האדם מרגיש את עצמו שהוא הולך בצורה אנטי אגואיסטית וכל הזמן מעלה את עצמו מעל האגו הגובר, שעולה יותר ויותר. כמה שהאגו יותר יורד, נעשה יותר עמוק, יותר חזק, האדם יכול באנטי לבוא אליו יותר מגבוה. זאת אומרת, האגו ירד, האדם עלה, עוד ירד, האדם עוד עלה, וכך כל פעם הם עולים. דווקא בזכות האגו שנקרא "עזר כנגדו" אדם מתחיל לעלות במדרגות ההבנה, ההרגשה, השגת הטבע הפנימי שלו. לא הטבע האגואיסטי, אלא הטבע שמייצב את האגו שבו, שנקרא א-לוהים. הא-לוהים בגימטריה ה"טבע", זה היינו הך.
ואחר כך מגיעות שבע שנות רעב. הם לא יודעים מה לעשות עם האגו הזה. אף פעם הם לא היו במצב, כמו שכתוב, "קם מלך חדש במצרים שלא ידע את יוסף", שלא ידע מה יוסף עשה לו, איזו טובה וכולי. זאת אומרת, האגו הפסיק להרגיש שגם לו יש משהו מתוך זה שעובדים עמו בצורה כזאת.
זאת אומרת, בכל העבודה שלהם, מיציאת מבבל ועד כה, הם עברו לא בקילומטרים אלא בעבודה הפנימית שלהם, תמיד האגו היה מרוויח משהו, תמיד היה לו גם משהו. ועכשיו, בתקופה הסופית במצרים, בשבע שנות שובע, זה נגמר. הם מתחילים לעבוד במצב שלאגו לא נשאר כלום. זאת אומרת, בני ישראל התחילו להרגיש שהם לא יכולים לנצל אותו.
אם בעבודה הפנימית הרוחנית שלהם עד כה, הם הלכו בצורה שתמיד היה לקבוצה שיצאה מבבל רווח, מעכשיו והלאה הם התחילו "לאכול קש". ובאמת כתוב שם, על כל הקש הזה. קש זה קושיות, בעיות. הם התחילו להיתקע בבעיות כאלה ביניהם, שהם לא הבינו בשביל מה כל זה. עלו שאלות, אם קודם ראינו על ידי האגו, שאנחנו מתעלים מעליו, אנחנו בונים חברה יותר טובה, יותר חדשה, יותר יפה, טוב לנו בזה, יש לנו פריחה, יש לנו את כל מה שנחוץ לנו, אז פתאום אנחנו מגלים שאנחנו עובדים מעל האגו, אנחנו רוצים להיות מחוברים, אנחנו רוצים להיות אחים, אבל אנחנו לא רואים מזה שום תוצאה יפה.
פעם אברהם אמר שיהיה טוב, ובאמת היה טוב. יצחק, יעקוב, הבנים של יעקב, יוסף. אנחנו הרגשנו שאנחנו מתעלים מעל האגו, כל הזמן עובדים, והאגו תומך בעבודה שלנו. אנחנו הרגשנו שאנחנו הולכים ופותחים לעצמנו אופקים. אנחנו מרגישים את החיים יותר טוב, יש לנו ברכה מהשמיים. זה נקרא, בני ישראל התרבו במצרים וכן הלאה.
ופתאום אנחנו יוצאים לעבודות כאלה. האגו, שנקרא פּרעה החדש, ש"קם מלך חדש במצרים", יש לו אופי מאוד אכזרי. הוא לא נותן לנו לחיות. אפילו אם אנחנו רוצים להתקשר בינינו ולהתחבר, אנחנו לא מסוגלים. הוא מחייב אותנו לבנות לו ערים יפות, את פיתום ורעמסס, אנחנו ממש נגמרים שם, אנחנו לא מסוגלים. אלה ערים יפות מאוד, אבל כדי לבנות אותן, כדי לעשות את העבודה, אנחנו צריכים להיות מחוברים בינינו, ובחיבור הזה אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתחברים.
אם פעם היינו יכולים להתחבר בינינו במאמץ פשוט, וללכת קדימה, בחיבור, בחיבוק, בערבות, בהדדיות, ולהמשיך, פתאום אנחנו לא יכולים, זה מעלינו, לא מסוגלים. "ויאנחו בני ישראל מעבודה", העבודה קשה. למה?
וכאן התגלה ביניהם כוח חדש שנקרא משה. בעצם בכל אחד יש "משה" במקצת. אבל אנחנו מדברים גם על המנהיג הכללי, כמו אברהם וכל ראשי הדורות, יצחק, יעקב, יוסף. כאן בא משה. משה זה סיפור בפני עצמו. איך התכונה הזאת, משה, גדלה בתוך האדם, ואיך הוא גדל בתוך העם.
אבל העם קיבל הסבר, כך משה הסביר, אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להילחם נגד פּרעה.
איך נילחם נגד הפּרעה? אנחנו רואים שאנחנו לא מסוגלים. פעם על ידי זה שהתחברנו, ברחנו מבבל. ונמרוד לא היה יכול לעשות איתנו כלום, אנחנו עלינו מעליו בזה שהתחברנו. הוא אפילו לא שלח אחרינו מישהו, להחזיק אותנו. הוא היה מלך, איך הוא יכול לתת לחלק מהאומה לצאת? אבל בגלל שהיינו מחוברים, לא היה לו כוח להזיק לנו.
ניצה: נמרוד בעצם היה רמה מסוימת של אגו, שמולה הייתה שיטת אברהם. אחר כך השתדרגה עד שיטת יוסף, שעבדה מול האגו מהסוג הזה, של נימרוד. ועכשיו האגו הזה בעצם השתדרג, קיבל גרסה משופרת, שהפכה להיות מנימרוד לפרעה. זאת אומרת, זה עדיין אגו אבל אגו הרבה יותר אכזרי.
וודאי, כן.
ניצה: ואז השיטה הקודמת, שהייתה אברהם-יוסף, היא הייתה גם צריכה לקבל איזה שדרוג כדי להיות מסוגלת להתמודד עם האגו החדש.
אמת.
ניצה: והשיטה החדשה היא משה.
כן. מה שמשה גילה להם, שהתקדמנו עד כדי כך שאנחנו צריכים עכשיו לעבור לא סתם באותה השיטה, אלא באמת לעשות עליה שדרוג מאוד מיוחד. אותו הכוח שכל הזמן מייצב לנו את האגו החדש, שנקרא א-לוהים, אנחנו צריכים עכשיו להתקשר אליו ולעבוד איתו בשיתוף. זאת המדרגה החדשה. ולכן בשיטה הקודמת, לא הולך לנו.
ניצה: מה לא עובד בשיטה הקודמת?
סיימנו לעבוד בשיטה קודמת, אימצנו את כל האגו שלנו, תיקנו אותו, עלינו מעליו, התחברנו והגענו למצב שעכשיו מתעורר בנו אגו מסוג אחר. ולכן אנחנו מרגישים אותו כפרעה השולט על האגו שלנו, שלא נותן לנו להתחבר. כשהּרעה שולט, זאת אומרת, שבינינו נמצא האגו. כי פתאום אנחנו מתחילים להתנהג בינינו כמו הבבלים, כמו המצרים בעצמם, למרות שאנחנו בני ישראל שתמיד מחוברים, "אחים אנחנו".
אז מה הוא סוג האגו החדש? הוא סוג אגו מיוחד, מִדרגה אחרת, שכדי לעבוד עמו, להתחבר מעליו, אנחנו צריכים להיות בשותפות עם אותו כוח שמעורר בנו את האגו הזה, והוא נקרא א‑לוהים. זאת אומרת, כך מסביר להם משה, כדי לנצל נכון את הפּרעה, אנחנו צריכים להיות קשורים לאותו הכוח, לעבוד יחד עמו.
קודם היה מספיק לנו האגו כדי להתגבר עליו, וכאן אנחנו צריכים ממש להיות עמו. זה נקרא לגלות אותו. שיתגלה בנו כבר ככוח הפועל מתוכנו, כמו שהאגו מתעורר, גם הכוח הזה מתעורר.
ועם זה משה מתחיל לעבוד. אבל כדי לגלות את הכוח הזה, בני ישראל צריכים להיות מחוברים כבר ברמה אחרת. הם צריכים להרגיש שהם חייבים את הגילוי הזה, שהם צריכים את השיטה הזאת, הם צריכים להרגיש עד כמה האגו שמתעורר ביניהם משבית אותם, ממש קובר אותם.
וזה נקרא שהם עוברים עשר מכות. זאת אומרת, הם מרגישים בתוך עצמם, שלמרות שרוצים להתחבר, למרות שרוצים להתגבר על האגו ולהיות "כאיש אחד בלב אחד", כמו לפי שיטת אברהם, "ואהבת לרעך כמוך", מידת האהבה, לרצות את מידת החסד, פּרעה לא נותן.
ואז העבודה היא, לרצות להיות מחוברים יחד כמו קודם, אבל לא מסוגלים. הם מתחילים לגלות את האכזבה הגדולה ויחד עם זה גם נחיצות גדולה. אכזבה מתוך זה שאין להם כוח לעשות שום חיבור מעל מה שקורה, ואז הם רואים את עצמם מידרדרים ממש עד למלחמת אחים. זה באמת קורה אחר כך בזמן המכבים וכולי, ומתוך הניהול של משה, שבינתיים הוא כן מגלה אותו כוח המייצב בהם את האגו, הא‑לוהים, הם עוברים בכל זאת לנחיצות הגדולה לצאת מהמצב הזה.
ואז הם מגיעים למצב שכולו חושך, לא יודעים מה לעשות. יש גם נחיצות גדולה לחיבור וגם אכזבה גדולה וחוסר אונים, מה לעשות עם האגו הזה כי אנחנו נמצאים בשליטה. כאילו שאדם נמצא בתוך איזה בוץ או ביצה שלא מסוגל לצאת ממנה, היא פשוט מושכת אותו, בולעת אותו. זו ההרגשה לפני יציאת מצרים, שעוד מעט אנחנו כולנו פשוט נטבע בתוך השנאה הזאת וכך נתנתק לגמרי מהרגשת החיים מעל האגו, שזה אוויר, חיים, הרגשה של מציאות אחרת. זה נקרא "דרגת האדם", במקום "דרגת הבהמה" שבה אנחנו חיים אם אנחנו רק אגואיסטים.
ועל הלילה הזה אנחנו מדברים באגדה, עד היום. למה זה כל כך חשוב? כי הבריחה ממצרים היא כמו אותה בריחה מבבל, רק בדרגה אחרת לגמרי. שם אנחנו התנתקנו מנימרוד והתחלנו להתפתח רק ברצון להשפיע אחד לשני, בצורה הדדית, יפה, "איש לרעהו יעזורו". עוד לא היינו אגואיסטים כל כך, כי איזה אגו היה שם בתוך בבל?
מה שאין כן אחרי מצרים, כשאנחנו צריכים להוציא את עצמנו מהביצה הזאת, אנחנו בעצם לא סתם מוציאים את עצמנו, אנחנו לוקחים כאילו מהמצרים את כל הכלים שלהם, זאת אומרת, את כל הרצונות. אנחנו מוציאים את כל "פּרעה" שאפשר להוציא ממצרים. זאת אומרת, כל האגו שלהם הולך איתנו. ואז אנחנו יוצאים מהדרְגה הזאת, להתחברות בצורה כזאת, שאין לנו כוח להתחבר, אבל יש לנו כוח לברוח, על ידי אותו כוח קטן שנקרא משה. כל עם ישראל, ומצרים, נמצאים ברמה אחת, ורק משה בולט קצת, הוא איזה כוח קטן, אבל הוא כבר קשור עם הכוח העליון, עם הא-לוהים, עם זה שמייצב לנו את האגו ולכן על ידו אנחנו יכולים לברוח ממצרים. בלילה, בחושך, לא מבינים כלום, לא רואים כלום, ממש בורחים מהאגו, לוקחים מהאגו הזה את כל הכלים, זאת אומרת כל מה שמסמל לנו את הרצונות האגואיסטים שאנחנו יכולים אולי אחר כך לטפל בהם, לפי מה שמשה אמר.
ויוצאים עם הצאן, זאת אומרת, עם דרגות האגו הקודמות שלנו, שאנחנו נצטרך לטפל בהן וכן הלאה, כך יוצאים לדרגה החדשה של החיבור. אנחנו לא עוברים גיאוגרפית, ממצרים לסיני ומתחילים את כל הטיול הזה לעבר ארץ ישראל, אלא הטיול הוא בשיטה הפנימית שלנו, איך אנחנו מתחברים.
ואז ברצון להתחבר בכל זאת, כל זמן שאנחנו בורחים מהמצרים, זה נקרא שאנחנו מרגישים יותר ויותר שאולי אנחנו יכולים לברוח כי אחרת הפרעה וכל חילו הורג אותנו וקובר אותנו סופית במצרים. ואז אנחנו משתדלים כולנו בערבות הדדית, כמה שמסוגלים, להגיע לחיבור. המאמץ הזה לחיבור, זה נקרא שאנחנו בורחים, מתרחקים ממצרים. עוד יותר מתחברים זה נקרא מתרחקים מהמצרים, עוד יותר ועוד יותר עד שמגיעים למעמד הר סיני.
שם אנחנו מקבלים כבר שיטה. יש לנו את הכרת כוח האגו, ויחד עם זה יש לנו התחלת הרגשת הכוח שברא את האגו שלנו. דרך האגו, דווקא בזכות האגו, הכרנו בו במקצת, זה הסנה הבוער אצל משה, ואחר כך "בוא אל פרעה כי הכבדתי את ליבו", כך אומר הכוח העליון למשה. זאת אומרת, יש לנו מצרים, יש לנו בני ישראל, יש לנו את פרעה הכללי, יש לנו משה שקצת בולט מישראל ,
וכולנו, כל ישראל ומשה משתדלים להכיר את הכוח הזה שנמצא בתוך הרצון להשפיע, שהם משתדלים לגדל אותו מעל האגו, וכך הם מתחילים להכיר את הא-לוהים, שהוא כוח ששורה בכל הטבע, כוח הטבע עצמו, שמתכנן, שמחזיק, שמפתח את כולו. מחשבה. רצון. כוח. ומאיפה הם מגיעים לזה? כדי לחזור על השיטה.
אם אנחנו מתעלים מעל האגו כמו שהיה בבבל, לפי שיטת אברהם, אז רק מתעלים מעליו. כאילו שהאגו כל הזמן גדל ומשתנה כאן למטה, ואנחנו מעליו כמו איזה קרש עץ על המים, כל הזמן עוברים. זאת אומרת משתדלים להיות מחוברים למרות כל תופעות פנימיות נגד החיבור. העיקר זה עבודה של אדם עם בני אדם. בקבוצה, שאברהם עשה מהם קבוצה, ואחר כך התחילה לקרוא לעצמה עַם.
ואחרי שהם כך מתעלים, הם מרגישים שזאת שיטה טובה לחיות יחד, כמו קומונה. עדיין לא מרגישים שיש כאן איזה כוח עליון. דרך פרעה במצרים, הם מתחילים לעבוד בקשר ביניהם, ושם הם כבר מרגישים שאם הם מתעלים מעל הכוח, אז הם מרגישים את האגו שלהם שהוא לא סתם רוצה למרוד, להיות אנטי, אלא הוא ערמומי יותר, משובח בכל מיני חשבונות. כשהם מתעלים מעליו, הם מתחילים להרגיש שיש שם כוח,תוכנה פנימית שמייצבת את האגו, והתוכנה הזאת היא בשכל, ברגש, בתוכנית הכללית שפועלת, שיש כאן סיבה ותוצאה ואיזה תהליך.
בזה הם מתחילים להרגיש שיש מישהו שעומד אחרי האגו. זה נקרא שפרעֹה מקרב בני ישראל לאבינו שבשמים. שדווקא דרך האגו שנעשה עוד יותר ערמומי, עוד יותר מורכב, הם מתחילים להרגיש שיש בפנים איזה שכל ורגש של משהו שנקרא א-לוהים כי הוא עושה את הבסיס, את היסוד לכל הטבע.
והשלב הבא, הוא שצריכים להתחיל להכיר אותו. לא רק להרגיש שהוא קיים כמו עִם המשה, בוא אל פרעה, שבהתנגשות בין פרעה לא-לוהים כתוב, על ידי זה אני אוכל להראות את עצמי, אומר הא-לוהים למשה. למה אני צריך את פרעה? כי על ידו אני אתעלה. כי אי אפשר אחרת לגלות את הכוח שעומד אחרי האגו, שמסובב אותו, מייצב אותו אלא על ידי גישה כזאת.
אחרי הבריחה ממצרים, הם מגיעים למעמד הר סיני. ההר, אותו מגדל בבל, שהיה סך הכל אגו קטן, פשוט, כאן מתגלה ביניהם הר של שנאה. זאת אומרת מתגלה ביניהם כל השנאה של מצרים. האגו, כל פרעה שנמצא ביניהם, מתגלה ומרחיק ביניהם וסובב אותם וממש מתחיל לעבוד ביניהם. כשהם מרגישים את ההתקוטטויות הפנימיות האלה, כמה שאני נגדו ונגדך וכל החשבונות האלה, השנאה הזאת בכל אחד ואחד ובכולם יחד, זה נקרא שהם מרגישים את הרשת ביניהם.
מצד אחד הם קשורים יחד, כי עבדו על זה קודם, ומצד שני הם מרגישים שהם כלולים יחד כמו בצינוק, כמו במעלית קטנה שעשרים איש לא מסוגלים לנשום בתוכה. זהו מעמד הר סיני. כאן מגיע מקום ההכרעה. או שאתם הולכים על ערבות הדדית, על חיבור, וממשיכים הלאה, או שכאן מקום קבורתכם. אז אתם קבורים במצרים, בתוך האגו שלכם וזהו.
ולכן אנחנו מאוד מעריכים את החג הזה, כי זו תחילת היות עם, ועַם שקשור ליסודו, לכוח הפנימי שמייצב את הטבע, שבעצמו נקרא "הטבע". זו תחילת העבודה שלנו עם הכוח העליון, שאין עוד מלבדו, שמסובב את הכל ובורא את הכל, שקבלנו קשר עימו ועכשיו אנחנו יכולים להמשיך לעבוד עימו בצורה הדדית.
והמדרגה הבאה שאנחנו נלך להתחבר איתה, היא בעזרתו. דווקא בגילוי שלו, לא מספיק לנו סתם להתעלות מעל האגו בכוחות ההדדיים שלנו, כשהוא עוזר לנו מאחרי הקלעים, אלא הוא צריך להיות גלוי בינינו. לא מהצד, ולא מבפנים, ולא באיזו צורה, אלא בינינו, הוא חייב להתגלות ככוח המחבר. הוא במקום פרעה. את פרעה אנחנו מרגישים כשנאה השורה בינינו, ואת הא-לוהים אנחנו נרגיש כחיבור השורה בינינו, הכוח העליון.
ואז, מה שנרגיש זה את החיבור בינינו, זה נקרא "נשמה כללית". ומה שמרגישים בתוך הנשמה הזאת, זה חיים רוחניים, עליונים, זה נקרא "העולם הבא". במקום אותה הרגשה הקודמת, מרגישים כך את החיים שלנו. לכן ליל יציאת מצרים היא בשבילנו לידה חדשה. זה כמו לידה, שאנחנו יוצאים משליטת האגו ולא סתם מעלים את עצמנו בדרגה יותר עליונה כמו בבריחה מבבל אלא אנחנו יוצאים לפגישה עם הכוח העליון, ומכאן והלאה אנחנו הולכים יחד.
לכן החג הזה כל כך חשוב לנו. ממנו והלאה יש לנו קשר עם הבורא, וברית, ולכן הנקודה הזאת כל כך חשובה, שבצורה אינסטינקטיבית, זאת אומרת מתוך הטבע, אפילו בזמן הגלות, כששכחנו כמעט על הכל, את הנקודה הזאת אנחנו שומרים.
ניצה: התחלתי עם השאלה בנושא ניקיון פסח. אז מה בעצם אנחנו מנקים?
מנקים את עצמנו מהאגו שלנו. כדי לצאת ממצרים אנחנו צריכים להתעלות. זאת אומרת, אנחנו היינו טבועים בתוך האגו ואנחנו צריכים קודם להוציא את עצמנו, לקחת משם את כל הכלים ולצאת ממנו, משליטתו. כשאנחנו יוצאים מהשליטה שלו, אנחנו עוד לא נמצאים תחת שליטה אחרת. אנחנו עדיין עם הכלים של המצרים. ואז מתחילים להתקשר בינינו, בערבות, סביב הר סיני ואז ממשיכים.
זאת אומרת, הניקיון הזה הוא ניקיון מהאגו שלנו. כשיוצאים מהמצרים חייבים לצאת נקיים. לכן קונים בגדים חדשים, נעליים חדשות, מנקים את הבית, אוכלים מצה שאין בה חמץ. חמץ מסמל לנו את האגו. אנחנו עוברים לשבעת ימי פסח, שזה ההפסק של המדרגה הקודמת, שהיא נקראת מצרים ואחרי שבעת הימים אלה. אנחנו חוזרים לחמץ אבל החמץ הזה אנחנו אוכלים אותו כבר בדרגה שיכולים לתקן את החמץ, שהוא מצטרף למצה. מצה מסמלת לנו את כוח השפעה, חמץ מסמל לנו כוח הקבלה, וכך אנחנו מתקדמים.
אורן: הזמן נגמר לשיחה הראשונה. כמו שאנחנו רואים ליל סדר זה משהו שיש בו עומקים רבים. אנחנו נצטרך לפתוח אותם בשיחות נוספות. תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה ניצה מזוז.
תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד השיחה הבאה שיהיה לנו כל טוב. עושים סדר בחיים. להתראות.
איך אפשר לסדר את חיינו בצורה טובה יותר כפרטים וכמשפחה ישראלית אחת, מה מסדרים בליל הסדר ומה ניתן ללמוד ממנו לשיפור חיינו כיום? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם תובנות חדשות
ליל סדר ישראלי (ב)
מהו ליל הסדר: חוגגים את הגילוי שיש בבריאה סדר, תכנית התפתחות, מטרה נעלה
- מתחילה היו אבותינו עובדי עבודה זרה, על תרח, אברהם, מצרים והחיבור לכוח עליון
- זו לא היסטוריה. חוגגים את האפשרות לגילוי הסדר, ליציאה מעבדות ולהיות בני חורין
האנושות מובלת כמו עדר, לא תופסת את הסדר. מעטים מבינים ואף מנהלים הסדר
- התקשרות לתוכנה הפנימית שעובדת בתוך הטבע ומניעה הכול- מביאה חיים יפים
- ישראל דורשת סדר חברתי חדש, אבל לא מבינה מהו. זו בדיוק הרגשת החושך
- הסדר החדש חייב להיות מותאם להתפתחות המוגדרת בטבע
- משה מבין את הסדר כי יודע להתחבר לכוח עליון. לכן רק הוא מסוגל למשוך את העם קדימה
- לצאת מהאגו, להתעלות לקשר של אחים ולגלות בינינו כוח עליון של אהבה והשפעה
ע"י חינוך אינטגרלי, לימוד מערכת הקשר וסדנאות חיבור- מגלים מוח ולב משותפים
- אנחנו עבדים של הסדר החברתי הנוכחי. לעבוד, לרכוש, לבזבז. ריצה מתמדת!
- עדיין לא מסוגלים לברוח מהשעבוד הזה, אבל יש כבר מרירות פנימית
- כיום שתי מגמות: א. בעיות חיצוניות גוברות, משבר רב תחומי. ב. מועקה פנימית
- ללא שינוי החברה, לא יהיו חיים טובים, בריאות ושמחה. דרושים חיבור וערבות הדדית
- עבדים למערכת החברתית שבנינו, ל"פרעה", שמחייבת אותנו לחיות דווקא כך
שאלה למחשבה: מה מנהל אותי? מה משפיע עליי?
- אנחנו עבדים של החברה, לכן רק שדרוג של ערכי החברה יסייע לכל אחד מאיתנו
- השינוי הדרוש הוא אחד בלבד: להוסיף לחברה אהבת ישראל. שנרגיש כולנו כעם אחד
- תהליך חינוכי-חברתי: לשבת יחד כמה פעמים בשבוע, אפשר גם דרך כלי התקשורת
שיעור 1: העולם כיום מחובר ומקושר. הטבע כולו בהשלמה הדדית
- רק אדם מפר את האיזון בעולם, כי הוא צורך הרבה מעבר לצרכיו.
- מכות טבע, מהפכות ומלחמות- הכיצד?
- דווקא אנו, נזר הבריאה, המסכנים ביותר. למה? כי איננו מסוגלים לנהל את האגו שלנו
- שני תנאים לניהול האגו של עצמי: צריכה אישית רציונאלית + התקשרות טובה לאחרים
- איך מתקשרים בטוב? מתעלים מעל כל הביקורת שמתעוררת בי כלפי האחרים
להגיע לשלווה, להשלמה הדדית, לחיים טובים באמת. יש בעולם שפע, רק חסר חיבור
- ניתן להשיג זאת על ידי כך שנחנך את עצמנו לחיים חדשים. כולנו יחד. לא בלחץ או בכפייה
- סדנה לשולחן ליל הסדר: דמיינו שהתעליתם מעל הרגשות האגואיסטיים ואתם מתייחסים לאחרים הפוך. תארו את היחס החדש בקול רם. מרגישים בינינו אוויר חדש
אורן: שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שלום לך ניצה מזוז, ושלום לכם.
שלום לכולם.
אורן: בעזרת "חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב לייטמן, אנחנו עושים סדר בחיים, ומזמינים אתכם להצטרף אלינו. הפעם אנחנו רוצים לדבר על "ליל הסדר הישראלי", איך אפשר לסדר את החיים שלנו, לשדרג אותם. איך לקחת את החיים של כל אחד מאיתנו כפרט, ושל כולנו יחד כמשפחה ישראלית אחת למקום חדש, לחיים חדשים.
ניצה: הרב לייטמן, אנחנו רוצים להזמין אותך למשפחה ישראלית, ולצורך העניין נקרא לה משפחת ישראלי. אני מייצגת את אם המשפחה, ואורן מייצג את אב המשפחה, ואנחנו מזמינים אותך אלינו לליל הסדר המיוחד שכולל כשלושים מוזמנים. כמובן שכולם הם בני משפחה שמגיעים מכל הארץ, ומתכוננים לקראת הערב המיוחד הזה. כולנו מתיישבים סביב השולחן, ומאוד רוצים לשמוע ממך השנה תובנות חדשות, משמעות חדשה לגבי הדברים שאנחנו עושים בדרך כלל כל שנה. יש דברים שאנחנו עושים בצורה אוטומטית, לא בדיוק עוצרים ושואלים את עצמנו מה כל דבר מסמל או מייצג. אנחנו קודם כל מאוד רוצים לשמוע מזווית הראייה שלך, מה זה ליל סדר, מה אנחנו מסדרים בעצם?
ברגע שאנחנו מגיעים להחלטה שהחיים שלנו מתנהלים לפי קודם ונמשך, לפי סדר, לפי תוכנית הבריאה שיש לה התחלה אמצע וסוף, זה כבר באמת הישג גדול. העם שלנו מתקיים בתוך הסדר הזה. הוא לא סתם זרוק, הוא נמצא בזרימה בטבע ומתפתח לתכלית מסוימת. כך כתוב אצלנו בספרים, זה מסודר ומועבר מדור לדור. כפי שרואים, אנחנו תהליך מתמשך בתוך ההיסטוריה, אנחנו עם נצחי שנושא בתוכו מסר גדול לכל האנושות.
אנחנו חוגגים את הסדר כי אנחנו בעצמנו מסמלים את הסדר הזה, הסדר נמצא בנו, הוא במסר שלנו לעולם. לכן ליל סדר אינו סתם לילה שכך נקרא, אלא מפני שבלילה הזה אנחנו מגלים, או מזכירים לעצמנו, שבכל ההתפתחות שלנו, מהימים ההם ועד הזמן הזה, יש סדר. אנחנו חוגגים מפני שאנחנו נמצאים בתוך ההתפתחות הזאת וחייבים להמשיך עימה הלאה.
אורן: אתה אומר שקיים סדר ואנחנו חוגגים אותו. מה בדיוק הסדר הזה?
קודם כל מפני שקיימת תוכנית הבריאה.
אורן: מה פירוש תוכנית הבריאה?
זו תוכנית.
אורן: יש בזה סדר?
כן. מהיום למחר למחרתיים, הכל כתוב מראש. יש סדר. כמו שעברנו חלק מהדרך, כך גם נעבור הלאה. יש סדר בכל הדברים האלה. זה תהליך, יש התחלה אמצע וסוף. כך כתוב אצלנו בספרים. בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע למטרה מסוימת, למצב מסוים דרך כל מיני דברים. אם נגיע לזה בעוד כמה עשרות או מאות שנים, זה לא חשוב. החשוב שאנחנו נמצאים בתוך התהליך, והוא מקובל עלינו ומובן לנו. הוא אינו תלוי בנו, אלא מה שתלוי בנו זה איך לעכל את הדברים ואיך להמשיך לפיהם. זה ההבדל, או שאני נמצא בתוך הסדר, אבל אני כמו עדר שלא מבין כלום, ועל ידי המכות, כמו רועה צאן שמוליך את הצאן על ידי כלבים ומכות, כולם הולכים לכיוון הנכון. וטוב שכך, אחרת כולם היו הולכים לאיבוד. או שאנחנו מבינים שכולנו נמצאים בתוך סדר וצריכים ללכת יחד לכיוון מסוים, למטרה מסוימת בסדר הליכה כללי. זאת אומרת בזה שאנחנו מקבלים על עצמנו את התהליך מאין ברירה, או דווקא מתוך שמחה והכרה ואפילו מודים על כך, זה מסמל לנו את החג. החג מסמל שאנחנו מודעים לזה שנמצאים בסדר התפתחות.
ביציאת מצרים אנחנו לומדים על ההתפתחות שלנו. "בתחילה היו אבותינו עובדים עבודה זרה", כך התפתחנו עד שהגענו לתרח, לאבי אברהם. אחר כך לאברהם יצחק ויעקב, עד שירדנו למצרים ושם עבדו עלינו המצרִים. בצורה כזאת, בתוך האגו שגובר בכל פעם יותר ויותר, מאז שברחנו מבבל, אנחנו עוברים את סדר ההתפתחות שלנו, את כל התהליך שעברנו עד כה, וגם הלאה . "בכל דור ודור באים עלינו לכלותינו", אבל אנחנו כבר יודעים איך להינצל, כי יש לנו קשר עם הכוח עליון, עם הבורא שנמצא ביסודו של כל הטבע, והוא מצילנו מידם. הבורא עושה גם כך וגם כך בכוונה כדי שנגדל ונהייה כמוהו. בתמונה הזאת אנחנו רואים את כל מה שקורה, ואת זה בעצם אנחנו חוגגים. זו החגיגה. הסיבה למסיבה שלנו היא בזה שאנחנו מגלים את סדר ההתפתחות שלנו. ומי מפתח אותנו? הכוח העליון, הכוח הפנימי של הטבע. יש לנו קשר איתו, יחד עימו אנחנו עוברים על השלבים שנקראים "סדר". פֶסַח, פַסַח, כך מפעם לפעם עד שמגיעים לתיקון הכללי, ואז מגיעים לדבקות, לחיבור. הכל מתבטא בחיבור בינינו, קודם בין כל בני ישראל, ואחר כך גם בין כל באי עולם.
ניצה: מה היא השאלה המרכזית של "מה נשתנה"?
מה נשתנה? הגילוי. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"? שבכל הלילות אנחנו לא רואים כלום, ובלילה הזה הגענו להחלטה מתוך החושך הגדול שצריכים להתעלות לרצון להשפיע, למצה.
אורן: תמיד סיפרו לנו על מה עבר העם שלנו, לאן הגענו, וכן הלאה. אבל תמיד בליל הסדר יש לי תחושה, ובטח לעוד רבים אחרים, שכאילו צריכים להתיישב עם כל הדודים והדודות. אומנם פעם בשנה זה נחמד, אבל יש בזה מין דביקות כזאת.
לא כתוב שאתה חייב.
אורן: כן, אבל כך עושים כל שנה. אני יודע מראש מי יגיע לסדר. מאז שאני צעיר יש לי תחושה שכאילו יש איזו סצנה שחייבים לעבור ביחד. אומנם היא קשורה באמת לעם שלנו, להיסטוריה שלנו, לסיפורים שהיו פעם, אבל התחושה באותו ערב היא מתי כל זה יגמר?
ניצה: בדרך כלל מגיעה השאלה, מתי מגיעים לאוכל, מתי זה נגמר.
אורן: כשהייתי קצת יותר צעיר ונמרץ, חיכיתי מתי זה יגמר כדי שאוכל ללכת למסיבה אחרת עם החברים. בכל החגים יש כאילו "ריח של נפטלין", אבל כאן במיוחד, אולי בגלל שזה "ליל הסדר", החג הכי חשוב ומחייב. אין לאן לברוח, כל המדינה מכונסת.
האם בכל הסיפורים האלה של פעם, על האבות, אבותינו, עבדים, יש גם משהו רלוונטי וענייני לחיים שלנו היום. אומנם אני מכבד את כל הסיפורים ואפילו אוהב, אבל זה נראה קצת מיושן. האם ליל הסדר יכול לתת לנו משהו פרקטי לחיים היום, האם יש בו גם איזה נופך אקטואלי או שזה רק סיפורים מהעבר?
לכן זה נקרא "סדר", גם היום אנחנו עוברים באותו סדר, אנחנו חלק מאותו סדר.
אורן: אני מנסה לברר למה זה נקרא סדר, מה אני צריך לסדר, מה אני צריך לעשות?
זה התגלה פעם בהתפתחות שלנו, פתאום קלטנו שיש בהתפתחות שלנו תהליך. התהליך הזה הוא תהליך שנקוב מראש ואנחנו עוברים לפי אותו סדר, אין ברירה. אנחנו חייבים לעבור משלב לשלב. יש שלבים שבהם אנחנו מתפתחים כחיות, יש שלבים, כמו ביציאת בבל, שבהם כבר מתחילים לראות שאנחנו חייבים ללכת למעלה מהאגו שלנו. זה נקרא לברוח מבבל. אנחנו לא לוקחים דבר מבבל, אנחנו פשוט בורחים משם.
אורן: איפה בבל ואיפה אנחנו, הרי אנחנו חיים בשנת 2013, בישראל. האם אלה רק סיפורים על בבל ומצרים, הרי מצרים היום במהפכה, יש כבר סיפורים חדשים. מה שמסקרן אותי זה הסדר שעושים בליל הסדר, האם יש לזה השלכה כלשהי לחיים שלי היום?
אתה חוגג את גילוי הסדר.
אורן: איך, בחיים שלי?
לא רק בחיים שלך, אלא בכלל. בכל ההתפתחות הכללית של האומה הישראלית, של כל העולם ושל כל היקום אתה מגלה זרימה מיוחדת שבה כולם מתפתחים. זה כבר התגלה בתוך הקבוצה שהתחילה להתגבר ולהתעלות מעל האגו שלה. אותה קבוצה גילתה שכאשר מתעלים מעל האגו, אז מתחילים להרגיש את הכוח האנטי אגואיסטי שמייצב דווקא את האגו, מתוך זה באה להם ההכרה בכל התוכנית. לכן קודם כל אנחנו חוגגים את ההכרה הזאת, כי בזה נעשינו בני אדם, בני חורין.
אורן: אני מאוד רוצה להיות אדם ובן חורין, אני רוצה לגלות את הסדר.
קודם כל אתה צריך לגלות איפה אתה נמצא.
אורן: איפה באמת אני נמצא?
אתה נמצא בתהליך שעובר על כל האנושות משך כל הדורות. ובתהליך הזה, מלבד קבוצה קטנה, כל האנושות עוברת את ההתפתחות כמו עדר, כמו בהמה. יש אנשים שמתחילים להבין את הסדר שקיים בבריאה, ואותו אנחנו חוגגים. אומנם אנחנו נמצאים בגלות, זאת אומרת בחושך, ורובנו לא מבינים ולא מרגישים את הסדר הזה, אבל אנחנו יכולים לגלות אותו, יש לנו קשר לזה, וגם את המצב הזה אנחנו חוגגים.
זאת אומרת יש כאלה שמגלים ויודעים את הסדר הזה. הם עוברים אותו ואפילו מנהלים אותו, הם הולכים קדימה לפני האחרים ומושכים אחריהם את כולם. יש כאלה שמבינים שכדאי להם להצטרף לאותם המנהיגים. יש כאלה שלא יודעים לָמה, אבל הם בכל זאת חוגגים כי יש להם כבר קשר עממי לזה. ויש את כל העולם שהוא ההיפך לגמרי, אותם אנשים עדיין לא הכירו שיש סדר בעולם. אנחנו קודם כל חוגגים את הסדר הזה, זה נקרא "ליל הסדר".
אורן: עד כה הבנתי שיש סדר בבריאה, בחיים, בתהליך, בכל מה שקורה, ושאפשר לגלות אותו. הבנתי גם שאם אני מצטיין בתהליך הזה, אז אני יכול אפילו לנהל את הסדר הזה.
נכון.
אורן: אם כך, ליל הסדר מוקדש לדברים האלה, לסימבוליקה שתיארת עכשיו, כמו לגלות את הסדר, לנהל אותו, וכן הלאה. האם בסופו של דבר זה מה שליל הסדר מסמל?
זו לא סימבוליקה, אלה החיים שלנו. אנחנו צריכים לחגוג שיש לנו ההזדמנות להתקשר למקור החיים, לאותו מנוע שמפעיל את התכנית הזאת. שאנחנו יכולים לעבוד בצורה הדדית עם התוכנה שעובדת בתוך הטבע, כך שכל ההתפתחות שלנו תהיה רצויה, יפה וקלה. ממש כך, ואפילו כשלפנינו נמצא ים סוף, אנחנו עוברים בו כמו ביבשה.
אורן: זו התמצית של ליל הסדר?
לא רק, גם מפני שיש לפנינו מטרה שאנחנו יכולים להגיע אליה. הרי בשביל מה ברחנו ממצרים, היינו יכולים להישאר ולחיות שם. היה שם הכל, אנחנו זוכרים איך צעקו במדבר, למה לא חוזרים אל סירי הבשר והשום שהיו במצרים. אלא שיש לפנינו מטרה יפה מאוד שאנחנו יכולים להגיע אליה בקרוב, והיא בהישג ידינו. זאת אומרת גם עברנו דברים רעים, וגם השגנו עכשיו את התכנית כדי להגיע מרגע זה והלאה ליופי וטוב.
אורן: סוף סוף מתחיל להיות מעניין. הבנתי שאפשר ללמוד איך לעשות סדר.
כן, ועל כך צריכים לספר.
אורן: זה מה שאנחנו רוצים ללמוד ממך, איך לעשות סדר. אני רק רוצה להבין דבר אחד, מה המפתח לזה. איך אני יכול לתפוס את נקודת המפתח שממנה אני יכול לעשות סדר בחיים. האם יש איזו נקודת שמקנה לי את היכולת הזאת?
אם אתה שואל בתור אדם רגיל בישראל, אז אני לא יכול להגיד אחרת, רק ערוץ 66 בטלוויזיה. אין דבר יותר קל מזה, אין משהו יותר נגיש ויותר קרוב לכל אחד ואחד. בלחיצת כפתור אתה פותח לעצמך את כל המידע שמספר לך על השיטה, על התכנית, על הסדר, על הכל.
ניצה: בוא נסתכל רגע על החברה הישראלית. בתקופה האחרונה ובמיוחד בשנתיים האחרונות קיימת תביעה מצד החברה שמבקשת סדר חברתי חדש. כמו שנאנחו בני ישראל מן העבודה וזעקו, כך החברה שלנו זועקת לסדר חברתי חדש.
האם החברה מבינה מה זה סדר?
ניצה: לא. אבל היא מבינה שהיא צריכה סדר חדש, למרות שהיא לא מבינה מה זה ואיך עושים את זה.
זה טוב, זאת בדיוק הרגשת הלילה. אנחנו לא יודעים דבר, אנחנו בחושך ואין אף אחד שיכול להאיר לנו. אנחנו צריכים מישהו שיאיר לנו את הסדר החדש. אבל שוב, לא מדובר על סתם סדר חדש, הסדר צריך להיות בהתאם להתפתחות הטבע. לא מדובר על הברקה שבאה כך סתם למישהו בלילה, ואז הוא צועק לכולם שמצא, לא. גם העם חייב להיות בדרגה מיוחדת.
כל עוד בני ישראל לא סבלו מספיק במצרים, הם לא היו מוכנים לשמוע. כל עוד פרעה לא הקשה עליהם את העבודה, הם לא שמעו את משה. העבודה היא עבודה הדדית, ככל שאנחנו נוכל להסביר לכל עם ישראל מה נקרא סדר, וככל שהם יבינו, כך הם יוכלו להגיב נכון.
אורן: האם משה יודע את הסדר?
ודאי. משה יודע את סדר לא בגלל שהוא משה, אלא בגלל שהוא מחובר עם הבורא.
אורן: הבורא מגלה למשה את הסדר שלו?
לא, משה לא מגלה את הסדר. משה רק יודע איך להתחבר לבורא כדי שהבורא ימשוך אותם, ויעשה את העבודה דרך משה. לכן משה נקרא כך, מהמילה למשוך.
אורן: לא הבנתי.
הבורא מושך אותם ממצרים. איך יוצאים ממצרים? או אחרי עמוד ענן, או אחרי עמוד האש, כך כתוב באגדה. זאת אומרת, איך אתה הולך? אתה הולך אחרי הבורא. ומי יכול להוביל אותך אחרי הבורא? אף אחד מלבד משה. זאת אומרת משה זו הנקודה, או נניח אדם מסוים בעם שמוביל אחריו את העם בגלל שהוא קשור לבורא. לא בגלל שהוא עצמו יודע, אלא רק מפני שיש לו נקודה אחת ומיוחדת מכולם, יש לו קשר עם הכוח עליון.
אורן: כלומר בין מצב של חוסר סדר לבין מצב של סדר, יש מצב שנקרא מצרים. והאמצעי שמעביר מהמצב החשוך למצב המסודר זה משה.
נכון. משה לא סתם מעביר אותם, הוא לא סתם תופס אותם במצרים ומתחיל לארגן אותם ליציאה ואז ויוצא איתם, אלא שגם אחר כך הוא מעביר אותם עד הכניסה לארץ ישראל, ושם התפקיד שלו מסתיים. משה צריך לעבור אותם לאורך כל הדרך. אני לא יכול לתאר לעצמי מצב שמשה היה עוזב אותם במעמד הר סיני, או קצת לפני, או קצת אחרי. אחרת הם לא היו יכולים לדעת מה לעשות. הם צריכים את הקשר עם הבורא, ללא משה לא יהיה להם קשר.
אורן: זאת אומרת יש קוד לתהליך הזה, למנהיג שיוליך אותנו למשהו טוב יותר. בוא נחזור מסיפור מצריים אלינו. איך כל המטפורה הזאת מתלבשת על החיים שלנו היום, כאן בחברה הישראלית?
יש לנו את חכמת הקבלה מספרת לנו מה עלינו לעשות. יש לנו את שיטת הערבות שמספרת איך עלינו להתארגן כדי להתעלות בכל דרגות היציאה ממצרים, מהאגו שלנו. איך להתעלות לקשר אחים בינינו כדי לגלות בינינו את הכוח העליון, את כוח ההשפעה והאהבה ההדדית שנקרא א-לוהים. ברגע שנשתדל לעשות כך, אז נתחיל למצוא בינינו, בקשר בינינו, את הכוח הזה.
אורן: שעושה סדר, שמגלה את סדר?
כן, את הבורא.
אורן: לא הבנתי, מה אנחנו מתחילים לעשות?
אנחנו, עם ישראל, מתחילים להתקשר בינינו. ואם אנחנו מדברים על קבוצה, אז נניח שזו קבוצה כמו הקבוצה שלנו.
אורן: מה זאת אומרת שלנו?
הקבוצה שלנו זאת הקבוצה של בני ברוך.
אורן: אבל אנחנו מדברים בפורום כללי, על כל העם.
הכוונה שאם נתחיל להתקשר בינינו, כל העם, בסדנאות, ובכל סוגי הלימוד, כמו החינוך האינטגראלי שמלמד אותנו למה ולשם מה אנחנו צריכים להתקשר, מה התועלת מההתקשרות בינינו, אז נתחיל לייצר בינינו, ביחס בינינו, בין כולם, רשת קשר יפה והדדית מעל האגו שלנו. אם כל אחד יתקשר לאחרים, אז בתוך ההרגשה הכללית הזאת, על פני האגו שגדל, אנחנו פתאום נתחיל לגלות שיש בתוכה לב כללי ומוח כללי משותף בין כולנו.
בזה אנחנו מתחילים לגלות את הבורא, את הכוח הפנימי שמייצב לנו את הכל ונקרא א-לוהים. אנחנו חייבים לייצב בינינו קודם את המוח והלב המשותף שלנו, זה נקרא השכינה, ואת מה שנגלה ברצונות ובמחשבות המשותפים שלנו נקרא השוכן, הבורא, הפנימיות של הטבע. כך אנחנו מגלים את המחשבה הראשונה שמחזיקה את כל המציאות ומעבירה אותה דרך תהליך התפתחותי מסוים.
ניצה: אם ננסה רגע לקחת את הדברים ונסתכל על החברה שלנו היום, אז נראה שהיא נמצאת בסוג של עבדות, ואפילו בעבדות חזקה מאוד. מה אתה יכול לספר לנו על הרגשה הזו, למה אנחנו מרגישים עכשיו עבדים?
כי אנחנו מכורים.
ניצה: נכון, אנחנו מכורים לעבודה, אבל אין לנו ברירה.
למה אין ברירה?
ניצה: זו ההרגשה. איזו ברירה יש לנו?
אני לא אומר שאנחנו צריכים לזרוק הכל, אני אומר שאנחנו צריכים להתחיל להכיר בהזדמנות אחרת, ביכולת קיום אחרת, אבל לשם כך אנחנו קודם כל צריכים חינוך. על ידי הפצת שיטת החינוך אנחנו יכולים להגיע למצב שהעם באמת יתחיל להבין שאכן קיימת הזדמנות.
אורן: לא הבנתי, במה בדיוק אנחנו עבדים?
אנחנו עבדים בכל הסדר הנוכחי בחברה. אם אני ואשתי צריכים לעבוד עשר או חמש עשרה שעות ביום, אז אנחנו ממש תלויים בכל המערכת הזאת. אומרים לי תעבוד יותר, תבזבז יותר ותקנה עוד ועוד. אני לא מרגיש שהחיים שלי נותנים לי משהו מלבד הריצה הזאת, אני חייב להיוולד, לגדול, לקבל מקצוע, לעבוד. יש מי שמרוויח מזה הרבה כסף, אבל אני מרוויח רק כדי לחיות, להוליד ילדים, לגדל אותם, למות, ושהם ימשיכו אותו דבר. אני מגיע למצב שאני מסתכל על החיים האלה ורואה שזאת עבדות. אתה אולי עדיין לא, אבל אני כבר כן, ויש הרבה כאלה. לכן אנשים נמצאים בייאוש, משתמשים בסמים, לא רוצים להתחתן, כלום לא אכפת להם. למה אנשים מתאבדים? הם כבר רואים את התהליך שבו שהם נמצאים, ולא רואים בו שום תועלת מתחילת החיים ועד סופם. אני חי כדי להוליד ילדים, לחיות את החיים האלה, לתחזק את הגוף שלי, למות, והילדים שלי ממשיכים אותו דבר, בשביל מה?
אורן: אלה החיים. לא שאלו אותי כשנולדתי אליהם.
אם אתה מסתפק בזה, וטוב לך עם זה, אם עדיין לא התחלת להתעלות מעל המצב הזה כדי לראות את הדברים ולא להסכים איתם, אז עליך אני לא מדבר. אנחנו מדברים על אנשים שנכללים באחוזי הייאוש בחברה, על כאלה שאפשר לפנות אליהם ולתת להם הסבר קטן.
אורן: הסבר על מה?
על כך שהחיים האלה יכולים להיות אחרים.
אורן: אנחנו בעד, החיים שלהם הם די אפורים וקשים. גם החיים שלי קשים.
כי חסר לך עוד 20,000 שקל בחודש?..
אורן: לא רק, אם כבר פותחים את הדברים אז חסר לי גם בריאות, יחסים טובים, אפילו עם הילדים חסר קצת.
זאת אומרת תביא לי קצת מזל ואז הכל יסתדר? אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו לא מדברים על אלה שסתם יוצאים לרחובות וצועקים "תוסיפו לנו עוד 20,000 שקל בחודש" או תנו לנו דירות, ועוד.
אורן: דרך אגב אני לא מאלה שצועקים, אני עובד קשה כדי להביא את מה שאני צריך הביתה.
אנחנו מדברים על אנשים שכבר מבינים, למרות שהם דורשים הקלה בכל מיני דברים. על כאלה שלא יכולים לצאת מתוך המצרים הזה, מתוך הפרעה שכל הזמן מעביד ומעבד אותם. הם חייבים לרוץ לעבודה, אחר כך לגן ילדים כדי לקחת מהר את הילד הביתה, לרוץ לקניות, ועוד. אומנם הם לא מסוגלים לברוח מצורת החיים הזאת, אבל יחד עם יש להם מרירות פנימית. "ומיררו את בני ישראל בעבודה", בקַש, בקושיות. קש זה לא קושי, קש זה קושיות. האדם חי עם הרגשה בשביל מה, מה הטעם בחיים, מה מטרת החיים, בשביל מה אני חי. מצד הטבע שלי אני מפחד למות, אני חייב לחיות, יש לי כוח לחיות, אני רוצה להמשיך לחיות ולא למות, למרות שיש כאלה שגומרים עם החיים.
מצד אחד אני חי בגלל כוח הטבע שבי, אבל מצד שני אני מסתכל על החיים ורואה שאין בהם טעם, אין בהם שום תכלית, אין בהם צורך. הטבע הכל כך חכם ברא אותי כיצור חכם ומוצלח ביותר, וכך אני צריך להיות, אבל אני מגלה שאין בי צורך. בשביל מה ברא אותי, האם כדי להוסיף "זבל" לכדור הארץ. בשביל מה אני חי, האם כדי שאני אקלקל ואלכלך אותו בזה שאני חי? אני לא רואה שום סיבה לחיות.
אורן: איך עלינו השתחרר מהעבדות הזאת?
לכן אנחנו פונים לאנשים ואומרים להם שאפשר לחיות אחרת.
אורן: זה מסמל לנו את היציאה מהעבדות לחירות?
כן. עלינו להשתחרר מהעבדות הזאת.
אורן: מה זו חירות?
הבעיה הרבה יותר קלה. אנחנו חיים בזרימת החיים עם שתי מגמות, מצד אחד יש את הבעיות החיצוניות שלנו. אנחנו רואים עד כמה החיים שלנו לא מסתדרים, יש אנשים מובטלים, סמים, קיימות בעיות במשפחה, גירושין, הילדים לא מקשיבים להורים שלהם. לעם ישראל יש גם בעיות נוספות עם המדינות השכנות, עם המשבר הכללי בעולם, וכן הלאה. זה מצד אחד, זאת אומרת הבעיות הן חיצוניות וכל הזמן מתגברות. ומצד שני יש את הבעיות הפנימיות שלנו, אדם מתחיל לשאול את עצמו בשביל מה ולמה כל זה, הוא כבר לא רוצה את החיים האלה.
זאת אומרת סוגרים אותי משני הכיוונים. מצד אחד החיים נעשים יותר קשים, מסביבי יש אבטלה ובעיות בכל העולם. כלומר המשבר הכללי מקיף וסובב אותי מבחוץ, ואני שנמצא בתוכו מתפתח פנימה ומתחיל יותר ויותר לתהות בשביל מה לי כל זה. אלה שני הדברים שלוחצים על האדם. לכן אנחנו יכולים לגשת מהכיוון הפנימי ולהסביר לאנשים למה הם מרגישים חוסר טעם בחיים. ולאלה שיותר מפותחים ומרגישים יותר את המצב, להם אפשר לתת גם את הפתרון לשאלות הפנימיות שלהם. יש גם אנשים שפשוט קשה להם בחיים, הם מובטלים, הם לא יכולים לגמור את החודש. נראה כאילו מישהו סידר כך את החיים שלנו בכוונה כדי שלא נוכל להסתדר, כמו שאמרת קודם, הילדים נולדים, אחר כך הנכדים, ואתה מרגיש שאפילו בצורה טכנית אתה לא מסוגל להחזיק הכל. לכן לאנשים כאלה ניגש בצורה אחרת. נניח שהגברת שיושבת מולי מפותחת יותר בצורה פנימית, ולכן אני אסביר לה בצורה שמתאימה לה, ולך אני אסביר אחרת, בצורה חיצונית, חומרית. לך אני אומר שלפי המצב שאנחנו נמצאים עכשיו, לא תוכל לנהל את העולם ואת החיים הלאה מבחינה כלכלית אם לא תשנה את החברה האנושית. כי כל הבעיות שלך כעת הן רצון למזל, לכסף ולבריאות.
אורן: אני? איך, אני לא מצליח לשנות את המשפחה שלי.
אתה כביכול מייצג בשבילי דמות, איזה אב טיפוס, כי אתה כלכלן במקצועך. אנחנו מתקדמים למצב שהחברה בונה את עצמה בצורה הדדית, בערבות הדדית, בחיבור הדדי. במקום לעורר התפתחות לכוח קנייה גדול יותר, נקבל סגנון חיים לגמרי אחר. נפתח את עצמנו בצורה פנימית יותר.
בואו נתחיל למדוד את החיים שלנו לפי האושר, כמה האדם מאושר, ואותו דבר נעביר לילדים שלנו. האושר לא תלוי בכמות הכסף שיש לך, העושר רק מבלבל אותך. האושר שבא משמחה, מהרגשת המילוי הפנימי עושה אותך מאושר, כי אתה חי בהרגשה טובה עם האחרים. הם מתייחסים אליך יפה ואתה מתייחס אליהם יפה, לפי הצורה הפשוטה של החיים הנורמאליים.
בגלל העבודה, בגלל השוק הכללי אנחנו התנתקנו מזה. אין לנו הרגשה של משפחה, של הורים וילדים. באיזו מידה אתה מכיר את ההורים שלך. האם כשאתה תהיה סבא הילדים שלך יבקרו אותך. לא נותר לנו דבר. לפי צורת ההתפתחות שלנו עשינו מכל אחד ואחד עבד, כל אחד הוא עבד בלבד. זה שנותנים לנו לצאת לנופש לאילת, או למקום רחוק יותר, זה לא אומר כלום, זו עבדות, אנחנו נמצאים בעבדות.
אורן: אני עבד של מה?
אתה עבד של המערכת שבנית, היא נקראת "פרעה".
ניצה: במשך השנים שאלתי כל פעם את עצמי בליל הסדר, בצורה סימבולית, למי היית עבד השנה, ושמתי לב שבכל שנה זה קצת משתנה. היו שנים שהייתי עבד לקריירה ולהצלחה, אחר כך הייתי של עבד להערכה, ואפילו עבד לעבודות הבית ולמשפחה. לפעמים הייתי עבד גם לפחדים שלי, כי הרגשתי שמנהלים אותי. מה השאלה שאתה מציע לי לשאול את עצמי השנה בליל הסדר?
אנחנו עבדים למסגרת חברתית שמחייבת אותנו לנהל דווקא כך את החיים.
ניצה: כן, אבל מה אני צריכה לשאול את עצמי?
מה מנהל אותי. מה משפיע עליי. איך אנשים יכבדו אותי. איך ארגיש שאני שווה משהו כלפיהם, כבוד עצמי, הערכה. גם הערכה בעיני הילדים מאוד חשובה, אני צריך להעריך את מה שהם מעריכים, אחרת הם לא יעריכו אותי, וכן הלאה.
ניצה: אבל איך זה מתחבר לחברה. האם אלה דברים שקשורים לחברה, את הערכה אני מקבלת מהחברה, לזה אתה מתכוון?
כן, יוצא שאני עבד של החברה, ולכן אנחנו צריכים לטפל בחברה, בסביבה. אם הסביבה כולה תשתנה במקצת, אז היא תשפיע על כל אחד. היא תחייב אותו לעלות קצת בהבנה, בהכרה, בתפיסת מהות החיים.
ניצה: אז איך אני יכולה בעצם להשתחרר מהעבדות לחברה?
לבד את לא יכולה. האדם הוא עבד של החברה.
ניצה: אם כך אנחנו לא כמו ששרים בפסח, אנחנו לא בני חורין?
אנחנו בני חורין? אומנם כך אנחנו שרים, אבל זה נגמר בסוף הערב. כל אחד ואחד ממש כבול בשרשראות ברזל. האם את יכולה להשתחרר ממשהו, את יכולה לחשוב אחרת ממה שהחברה חושבת, האם את יכולה לחיות לפי ערכים אחרים שהחברה מעריכה? הרי הילדים שלך מיד ישאלו, "אמא מה קרה לך", ואז את תעשי בדיוק מה שהם אומרים. כי לאבד את החשיבות בעיני הילדים זה כאב גדול, זה כאילו כל העתיד שלך. לכן אין לך ברירה, את חייבת להיראות בעיניהם אמא טובה, שהם יעריכו ויאהבו אותך. אם הילדים יזלזלו בך, זה פגם וצער גדול.
לכן אנחנו מתנהגים כך גם כלפי השכנים שלנו, כלפי החברה, כלי תקשורת, הכול. אין מה לעשות, כך אנחנו בנויים. למה? כדי שנבין שרק על ידי שינוי הסביבה אנחנו יכולים לשנות את עצמנו. האדם בעצמו אף פעם לא יכול. אלא אם אני נכנס לסביבה מיוחדת מאוד, סגורה, ושם על ידי אותה סביבה אני מטפל בעצמי. לכן בחירת האדם היא בבחירת הסביבה.
אורן: אתה מדבר בעצם על שינוי של החברה הישראלית?
כן, בלי זה אף אחד לא יוכל לשנות את עצמו.
אורן: השינוי של החברה הישראלית ישחרר אותנו מהעבדות שאתה מדבר עליה?
כן.
אורן: שינוי לֵמה, לאן צריכים להגיע, מה היעד, מה החזון?
אנחנו לא משנים דבר לא בפוליטיקה, לא בכלכלה ולא במה שיש בחברה הישראלית, מלבד דבר אחד, "אהבת ישראל". זה מה שאנחנו רוצים להוסיף לחברה. לשבת כמו בליל סדר בשולחן אחד, זאת ההרגשה. זו הרגשה יפָה. אנחנו לא יושבים סתם כך בגלל שחייבים לשבת יחד בליל הסדר, אלא חייבים להרגיש שאנחנו עם אחד. וכך כולנו, כמה מיליונים יושבים בשולחן גדול אחד בארץ ישראל ומבררים לָמה אנחנו כאלה, מה אפשר לעשות ואיך אפשר להתקדם. אבל את הדברים האלה אנחנו נבין מתוך חיבור. לחברה הישראלית ולהצלחה בכל השטחים, בכל הכיוונים, לא חסר כלום מלבד אהבת ישראל. לכן קראנו לעצמנו חברת "הערבות", כי אנחנו מפרסמים את הדעה הזאת ומלמדים אותה בערוצים שונים.
אורן: טוב שאתה יושב איתנו בשולחן ליל הסדר, נציב לפניך כעת אתגר ראשון, מה היא אהבת ישראל שאליה אנחנו צריכים לחתור. ליד שולחן הסדר יושבים אומנם כשלושים בני המשפחה, אבל יש בינינו הרבה מאוד חוסר באהבת ישראל. יש בינינו קצרים בתקשורת,ודווקא ההתכנסות של המשפחה מציפה אירועים שונים שאנחנו מעדיפים לשכוח. כמומחה בקשרים בין האנשים, מה אתה מציע לנו לעשות. איך עלינו להתחיל ולהתקדם מהמקום הזה לעבר השינוי שאתה מציע לנו, "אהבת ישראל"?
רק דרך החינוך. לכן אנחנו צריכים לעשות ישיבות כאלה לפחות כמה פעמים בשבוע.
אורן: חלקנו בקושי מתמודדים את הסיטואציה הזאת פעם בשנה.
אז שכל אחד יעשה זאת בביתו או באיזה מקום, אפילו דרך כלי התקשורת.
אורן: בכל זאת, איזה תבלין של קשר, של חום, של אהבה, אפשר להוסיף לחברה הישראלית.
אנחנו רוצים בזה, כולנו בעד. איזה תרגיל אתה יכול לתת לנו עכשיו כדי שנתחיל לטעום משהו מהשיטה שעליה אתה מדבר?
הייתי מתחיל לדבר על הטבע. אתם אנשים מודרניים, חכמים, כולכם למדתם בבית ספר ועדיין זוכרים משהו. אתם גם שומעים עד כמה כל העולם מחובר, עד כמה כל הדרגות בטבע, הדומם צומח וחי מחוברים ותומכים זה בזה. עד כמה בני האדם מקושרים בקשר פנימי ביניהם, והמחשבות והרצונות שלהם משוטטות בעולם. גם כלי התקשורת שלנו מחוברים ברשת אחת סביב העולם, אנחנו לא יכולים לתאר את העולם שלנו ללא האינטרנט והרשתות החברתיות. אבל יחד עם זאת אנחנו רואים פער גדול בין החברה האנושית לבין הטבע.
כל הטבע מתנהל בשלמות. כל מין ומין מהדומם צומח וחי משלים את הנישה שלו בטבע, בתוך כל הפאזל הגדול הזה ולא מזיק זה לזה, אלא רק עוזר לטבע להתקיים. אפילו אם הוא אוכל מישהו, אז הוא עושה זאת לפי חוקי הטבע, כלומר הזאב אוכל את האיילה הזקנה והחולה. בטבע הכול מסודר בהרמוניה ובאיזון, מלבד האדם.
האדם חי ללא איזון בטבע, כי הרצון שבו הוא מעבר לצרכים שלו. כדי שהאדם יגיע לאיזון עם הטבע עליו לדעת ולהרגיש את הטבע הכללי. ואז הוא לא יקלקל את האקולוגיה שלו, לא תהיה התחממות, התקררות, הוריקנים, צונאמי והתפרצויות למיניהן. תראה מה קורה עם החברה האנושית, ככל שאנחנו מתקדמים בטכנולוגיה, בכל, זה רק לרעתנו. תראה מה קורה, למה הגענו. בכל מקום יש מהפכות, מלחמות, ואפילו כבר מדברים על מלחמת עולם אטומית. זה משהו נורא.
תראה מה קורה עם הדור הצעיר. אנשים מיואשים, יש גירושין. למה זה קורה לנו. האם זה נזר הבריאה? ההפך, אנחנו המסכנים ביותר. למה? כי אנחנו לא יכולים לנהל את האגו שלנו, ואפילו לא חושבים על כך, אנחנו פשוט זורמים עם האגו. יש המון מחקרים על כך שהאגו שלנו הוא הסיבה לכל הצרות. איך אפשר להגיע למצב שלא האגו ינהל אותנו, אלא אנחנו ננהל אותו. אם היה איזה כדור שיכולתי לבלוע, או שכל העולם היה יכול לבלוע אותו, אז מהיום והלאה היינו מתחילים להתנהג בצורה אחרת, כך שיהיה לנו באמת טוב.
החכם רואה את הנולד. איך עושים זאת, איך כל אחד ואחד יפסיק את התפרצות האגו שלו, וינהל את עצמו בצורה כזאת שהוא ימלא בדיוק את הנישה שלו בכל הפאזל הגדול של האנושות. איך אני יכול לראות את כל האנושות כתמונה אחת שכלולה משבעה מיליארד חלקים. מי יכול לעשות זאת? אומרים לנו שזה פשוט מאוד, יש לזה שני תנאים בלבד. התנאי הראשון שאתה צורך את הצרכים ההכרחיים שלך שנקראים אוכל, מין ומשפחה, שהם הצרכים הגופניים שלך, לפי אספקה נורמאלית. כמה שאתה צורך, כך אתה מקבל. לא חשוב כמה, אתה צריך בית, משפחה, מזון, ביגוד, בריאות, זאת אומרת עליך לקבל את כל הצרכים הסוציאליים לפי הדרישה הטבעית שבתוך האדם. מלבד זה יש לנו רצונות נוספים שלא שייכים לגוף שלנו, לדרגת החי, אלא לדרגת המדבר. אלה רצונות לכסף, לכבוד, לשליטה ולמושכלות. לבהמות אין רצונות כאלה, אלה רק באדם. אומנם אני צריך להשתמש ברצונות האלה, אבל בצורה שהם יהיה לטובת הזולת, על מנת שאני אוכל להיכנס בדיוק לתוך אותה הנישה בפאזל.
כשאני מקיים את עצמי על ידי אוכל מין ומשפחה, אז אני מקיים רק את עצמי כמו חלק קטן מהפאזל. אבל כדי להכניס את עצמי בדיוק למקום החסר בתוך התמונה הגדולה, עלי לפעול בצורה שתהייה נוחה וטובה לסביבה. איך אני אדע מה טוב לסביבה ומה לא? אם אני אדע להתגבר על הנטיות לכסף לכבוד ולמושכלות לעצמי, ודווקא על ידי אותן הנטיות אני אדע איך להתקשר יפה לאחרים, זה נקרא שאני נכנס ונעשה חלק בתוך התמונה הכללית. אני משלים אותה. זאת אומרת, נתנו לי את התכונות האגואיסטיות האלה כדי שאני אשתמש בהן דווקא בצורה ההפוכה, וכך אדע מה המקום שלי בתוך התמונה. איך? פשוט מאוד, אני צריך להתגבר על כל הדברים השונים שאני לא אוהב אצל האחרים. עלי להשתדל להיות מעל עצמי, מעל התכונות הללו. ואז כשאני מוצא פתאום את עצמי מקושר לאחרים בצורה יפה, הדדית, זה נקרא שאני נכנס לתוך הפאזל, וסביבי מילירדי אנשים שאני מקושר איתם בצורה יפה.
אם נתקשר בצורה כזאת, אז נגיע לשלווה, לחיים באמת טובים. כל אחד משלים את כולם. כל אחד עוזר לכולם. נרגיש פתאום שלא חסר לנו דבר. לא מזון ולא דירות, כלום, כי כל אחד צורך מה שהוא צריך, כל אחד אפילו ירצה גם להוסיף לאחרים. אנחנו לא נזרוק 40% מהמזון, נחלק אותו לכולם. לא נזרוק בגדים ועוד דברים, אלא נחלק אותם. לא נייצר דברים מיותרים ובזה לא נרוקן את כדור הארץ מכל האוצרות שלו. לא נחייה על חשבון אחרים, לא יהיו אנשים שיש להם עודפים ומיליארדים בבנק, וכאלה שאין להם מה לאכול. אנחנו יכולים לעשות את החיים שלנו מאוד מאושרים. אני לא מדבר על דברים גבוהים, אלא על חיים נורמאלים, בורגנים, חיים ברמה החברתית והפיזית. מתוך הקשר בינינו אנחנו נגיע להרגשה של שלווה. נרגיש ממש טוב, ללא עצבים.
אנחנו אף פעם לא מרגישים טוב בחיים שלנו, ההפך, אם אנחנו מרגישים קצת טוב, אז אנחנו מתחילים לריב, כי אנחנו כבר לא רגילים להיות ביחסים טובים ויפים. אנחנו לא מבינים איך זה לחיות למעלה מהאגו שלנו, וזה אפשרי.
איך מממשים את הדברים האלה? על ידי חינוך, על ידי פעולות מאוד פשוטות. כמו שאנחנו מחנכים עכשיו את הילדים, כך נחנך את עצמנו לחיים החדשים. לא נעשה דבר בכפיה או בלחץ, אף אחד לא ילחץ על השני, אלא רק בהשפעה הדדית אחד על השני. על ידי פרסום והפצה הדדית נמשוך את כולם לחינוך החדש. שילמדו, שיקראו, שיראו, שישתתפו בסדנאות, בהפעלות שונות, ובכל מיני משחקים וחיבורים בצורה יפה וטובה. זה מה שאנחנו צריכים.
אורן: נותרו לנו עוד כשעה או שעתיים לבלות את ליל הסדר יחד. האם תוכל לתת לנו תרגיל מחשבתי או התנהגותי כדי שנוכל להתחיל לפתח בנו את הרגישות לאחר. את ההשלמה ההדדית, את כל האינטראקציות הטובות שאתה מדבר עליהן כתנאי לחיים החופשיים?
כשאתם יושבים בליל סדר סביב השולחן העגול, תנסו לדבר ביניכם. כל אחד ואחד ידמיין איך הוא מתעלה מעל כל הרגשות האגואיסטיות שלו כלפי האחרים, ואיך הוא מתנהג איתם בצורה הפוכה מזו שהיה רוצה להתנהג איתם.
בואו נתאר שכל אחד נמצא למעלה מהאגו שלו. במקום שאסתכל על האחר כמו שאני רגיל, אני צריך להסתכל עליו אחרת. אם אני מעלה את עצמי ומתחיל להתייחס טוב אל האחר, למרות האגו שלי אז אני מקבל מזה סיפוק כי אני נמצא למעלה מהאגו שלי. אני מתחיל להרגיש שנכנס בי אוויר וכוח חדש. אם אני מעלה את עצמי אז אני כבר אדם, אני לא בהמה שחיה לפי אינסטינקטים ורוצה לאכול את כולם, אלא ההפך.
בואו נתחיל לתרגל זאת, נחזיק אחד את השני, נעריך את האדם לפי המידה שהוא יודע לעשות זאת. כל אחד מבני המשפחה יספר בתורו איך הוא יודע לעשות זאת, וכך נלמד אחד מהשני. זה יותר מתרגיל פסיכולוגי, אבל דווקא מהפסיכולוגיה הזאת נגיע להרגשות חדשות, להבחנות חדשות שלא ידענו קודם. נתחיל פתאום להרגיש את הזולת. כשאני יוצא מעצמי כדי לעשות טוב לזולת במקום לעשות לו רע, אפילו רק במחשבות, עדיין לא בפעולות ממש, אז אני מתחיל ללמוד יותר את הזולת ונעשה קשור עם כל האנושות. רשת חדשה מתפתחת, עולם חדש.
אורן:האם תוכל לסכם לנו במשפט או שניים את הדברים הרבים שלימדת אותנו בליל הסדר המיוחד הזה, עם איזו הרגשה עלינו להישאר?
קבלנו סדר חדש בחיים, ומכאן והלאה אנחנו הולכים לממש אותו עד שנהיה בני חורין מהאגו שלנו. לחיים!
חגי ישראל מופיעים במחזוריות, כציוני דרך במהלך השנה. באיזה אופן הם מכוונים אותנו למימוש תקשורת איכותית בינינו מתוך אהבה ועזרה הדדית? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
חגי ישראל
מטרת כל ההתפתחות היא להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", לחיבור
- אברהם לימד איך להתפתח בהתאם לכוח הכללי של הטבע. ממנו התחיל עם ישראל
- ההתפתחות כוללת שני כוחות, רע וטוב, דחייה וחיבור. את הכוח הטוב עלינו לפתח
- לא הצלחנו להתגבר על הרע שהתגלה, וזה נקרא ש"ירדנו למצרים"
- לכבוד "יציאת מצרים", ההתעלות מעל האגו, שנקרא "פרעה", יש את חג הפסח
- חג שבועות: נמצאים מול הר של שנאה, אבל מסכימים להיות כאיש אחד, ומקבלים את התורה
בסוף הגלות הרביעית אנחנו צריכים לתקן את עצמנו ואת כל העולם
- ראש השנה: חשבון נפש שעלינו לעשות ביחס לתיקון העולם באהבת הזולת
- תשעה באב, אלול: מתחילים לראות איך נעלה על דרך התיקון לקראת ראש השנה
- ראש השנה: מחליטים שפנינו לתיקון, לחיבור.
- יום כיפור: בודקים איזה רע נותר בנו
- יום כיפור: מתענים, רוצים להתנתק מהאגו, מהרע שבנו
- עשרת ימי תשובה, סוכות ושמחת תורה: שיטת התיקון שקיבלנו מעוררת בנו שמחה
- סוכת שלום מסמלת את הכוחות שצריכים להגיע, לחבק אותנו ולקשור את כולנו יחד
- חנוכה, פורים: שתי תחנות בדרך התיקון של הרע לטוב
- נס חנוכה: מחברים את הכוחות החיוביים הקטנים שלנו, וזוכים לניצחון הרוח
- פורים: התיקון האחרון של כל הרע שהתגלה. סיום תהליך השנה שהתחיל מפסח
- תליית המן ועשרת בניו: כל אחד צריך להרוג את ההתנגדויות שלו לחיבור ולאהבה
- ט"ו בשבט: בכוח הרע באדם ארבע דרגות עוצמה. ט"ו בשבט מסמל את תיקון "דרגת הצומח"
- חודש אלול, סליחות: אני בודק את עצמי ומגלה שבאמת יש בי רע, שאני נגד חיבור
- מהות הסליחה: לצאת מהרע ולהגיע לאהבה בינינו. בעולם יש הכול, חסר רק קשר
- צום, תענית: מסמל את הרצון שלנו להתנזר מהאגואיזם שלנו, להתנתק ממנו
- סקירת כל חג ישראל ברצף: משפט אחד על כל חג
- כאשר מאחלים זה לזה "חג שמח" צריך לשאוף לכך שנממש את פנימיות החג
מהי המשמעות הרוחנית של חגי ישראל, כיצד הם קשורים למימוש מטרת חיינו ומה ההבדל בינם ובין חגים של עמים אחרים? שיחה מרתקת עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
משמעות חגי ישראל
אברהם אבינו חקר את מגמת ההתפתחות בבבל העתיקה. הבין שהכול מתקדם לחיבור
- אברהם גילה שהאנושות חייבת להגיע להזדהות עם הטבע, לאיזון עימו, להרמוניה
- כדי להיות מאוזנים עם הטבע, עלינו להבין את המערכת האדירה הזו. יש בה עומק
- אברהם גילה את החוק שעל פיו מתפתחת כל המציאות לאיחוד כולל, ובתוך זה האנושות
- בתהליך ההתקרבות של המין האנושי לאיחוד יש שלבים, כמו במהלך חיי אדם
- החיבור מתבטא ב'אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך', ואח"כ 'ואהבת לרעך כמוך'
- אברהם סיפר זאת לבבלים. רובם לא רצו לשמוע. רבבות באו אחריו לאהבת הזולת
- את שלבי התפתחות בדרך לחיבור אפשר לכנות בשם 'מעגל השנה'. וזה חוזר בכל דרגה
יוצא שחגי ישראל הם רוחניים, ולא ציון תאריכים היסטוריים כמו בעמים אחרים
- חגי ישראל קבועים בטבע כמצבי התפתחות בדרך לחיבור המושלם
- מלכתחילה, אנו מצויים בתוך הטבע המחובר וההרמוני במצב הפוך של פירוד והרס
- צריך לעשות חשבון נפש. זה נקרא חודש אלול
- להכתיר את הכוח שמחבר את כל חלקי הטבע – למלך עלינו: ראש השנה
- לחבר לזה את כל האנושות, לא רק אותנו, עם ישראל- יום כיפור – מפטיר יונה
- בסוכות: מחברים ארבעה מינים יחד, כנגד ארבעת שלבי תיקון האגו שמפריד בינינו
- שמחת תורה – שמחים בכוח העליון שמחבר אותנו.
- חנוכה – חג רוחני, מעל האגו
- פורים – מתקנים את כל האגו, את כל הנטיות הרעות שהיו בנו ויכולים לחגוג
- פסח – מסמל איך כל פעם אנו יוצאים מהעבדות לאגואיזם לחירות ממנו
- ספירת העומר – סופרים כמה מרצונותינו כבר תיקנו.
- שבועות- מתן תורה, כוח תיקון. ע"י התורה בונים את עצמנו, אבל לא מסוגלים להחזיק בזה ונשברים.
- תשעה באב- מתוך כך לומדים לאיזה עומק עלינו באמת לתקן עצמנו בדרך לחיבור המושלם
איזה חשבון נפש עושים בחודש אלול, מה מגלים כשעוסקים במחשבה כזו ואיך יוצאים לדרך חדשה אל עבר האיזון וההרמוניה עם החיים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
זמן חשבון נפש
חגי ישראל מתארים מצבים בדרך לחיבור המושלם בין בני אדם, ובין האנושות לטבע
- המטרה היא להגיע לכוח האהבה בין בני אדם – להשתוות עם הטבע, עם הא-להים
- בטבע פועל חוק אחד שקושר את כל חלקי הטבע למערכת אחת, חוץ מבני האדם
- אנו נדחפים קדימה על ידי מכות, עד שאומרים "די"
מתעוררת השאלה: מדוע סובלים
- חשבון הנפש הזה הוא חודש אלול. הוא מגיע מהארה מיוחדת, אור השכל שמאיר
- "אני לדודי ודודי לי". "דודי" זו המערכת הגדולה של הטבע שמפתחת אותנו, א-להים
- חשבון הנפש הוא על למה אנו מתקוטטים בלי סוף? מדוע נוצרנו עם טבע כזה רע? עד כמה הטבע האנושי שפל ונבזי, לעומת הטבע הכולל, האדיר, הטהור והיפה
- היצורים בטבע מופעלים ע"י אינסטינקטים ולכן לא טועים, רק אנחנו טועים שוב ושוב. למה? כי אנו מנסים להפעיל את הרגש והשכל שלנו לרעת הזולת, וזה חוזר עלינו
- בשכל וברגש העודפים שניתנו לנו ביחס לבעלי החיים, יש לנו בחירה חופשית
הסיכום של חודש אלול הוא שאני רוצה להגיע לאיזון, ל"ואהבת לרעך כמוך
ראש השנה על פי חכמת הקבלה הוא התחלה של שינוי. על איזה שינוי מדובר, איזה חשבון נפש עושים בחג הזה ואיך האדם מגיע להתאמה עם מערכת הטבע הפועלת בעולם? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל
ראש השנה
התחלה חדשה מתחילה מסיכום השנה החולפת, איתור הרע שבנו, ביחס לאהבה
- חשבון נפש: האם אני מכוון ישר אל הכוח העליון שטבעו אהבה והשפעה?
- שנהיה לראש ולא לזנב: שלא יפלו מכות בלי שנבין למה, שנתקדם בעצמנו לאהבה
- לטבע יש תכנית להביא את כולנו למצב של השפעה הדדית, חיבור, איזון, כאיש אחד
אפשר לעשות תיקון כיוון ביחס לתכנית הזו בכל יום, לא צריך לחכות לראש השנה
- יום הדין: תוכנת התפתחות של הטבע נקראת א-לוהים, דין. בידי להופכה לרחמים
- על מה דנים? עד כמה אני מתנגד או תומך בתכנית ההתפתחות. כמו תוכנת מחשב
- כל יום עלינו לעשות כזה חשבון ובדיקה עצמית, אבל ראש השנה הוא מין סימן כולל
על התוכנה הזו איני יכול להשפיע באופן אישי, אלא רק דרך תיקון היחס שלי לאחרים
- מטרת ההתפתחות: חיבור, ואהבת לרעך כמוך, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך
- חשבון הנפש חל על עם ישראל, כי הוא זה שאמור להוביל את העולם כולו לתיקון
- שופר, רימון, תפוח בדבש, ראש של דג: המתקת דינים ע"י שנכבד השפעה במקום קבלה
- הכתרת המלך: שמטרת ההתפתחות היא שתוביל את קיומנו. להיות כאגודה אחת
כתיבה וחתימה טובה: כולנו מקושרים ברשת. בניית חיבור לאחרים זו כתיבה לטובה
- האדם עצמו כותב את גזר דינו כי זה תלוי בו, ביחס שלו לאחרים ברשת
- כדי להיכתב בספר הצדיקים צריך ללמוד את חוקי המערכת שהם השפעה טהורה
מה משמעותם של עשרת ימי תשובה, כיצד הם מכוונים אותנו להתפתחות אישית וחברתית ואיך מסייעות בכך סדנאות החיבור על פי חכמת הקבלה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
עשרת ימי תשובה
ככל שאדם נעשה חכם ורגיש, הוא רואה עוד יותר מה עליו לתקן בתוך עצמו
- זיהוי של כמה שיותר דברים שלילים הוא צעד ראשון לתיקון. כמו דיאגנוזה רפואית
- אני בודק מה בי פגום, ביחס למטרת ההתפתחות, שהיא להיות כאיש אחד בלב אחד
- כשמתחילים לבדוק יחסנו לאחרים, מגלים בינינו מערכת קשר הנקראת 'עשר ספירות'
- בראש השנה יש החלטה בעלמא לתקן, בעשרת ימי תשובה בדיקה מה בדיוק לתקן
"תשובה": מגלה בי עשרה רצונות שאותם עליי להפוך מ-לטובת עצמי ל-לטובת הזולת. וזה נקרא עשיית מצווה, ציווי מהתוכנית הכללית של הטבע, של הא-לוהים
- עשרת ימי תשובה מסמלים עשר קבוצות של רצונות שעליי למיין. עשר ספירות
- עשרת ימי תשובה הם בניית תוכנית לתיקון הרע שבי. דורש השראה מלמעלה
- הסתכלות פנימית כזו לא מצריכה חכמה גדולה או ידע אקדמי. היא נעשית בקבוצה
- בעבודה בקבוצה, תוך ישיבה במעגל עם עשרה אנשים, אנו מפתחים יחס טוב לזולת
תהליך כזה של תיקון עצמי יכול להתבצע בכל יום בשנה, לא רק בעשרת ימי תשובה
- בעשרת ימי תשובה מבררים באילו רצונות אי אפשר להשתמש לטובת הזולת, ובאילו כן
- מערכת אחת סגורה. כל דבר שאדם לוקח לעצמו מעבר לנחוץ, הוא על חשבון אחרים
- בסוף עשרת ימי תשובה האדם מגלה שכל מעשיו הם לטובת עצמו בלבד, ומתחיל בתיקונים
מהי המשמעות הרוחנית הגלומה במנהגי יום הכיפורים ובאיזה אופן הם מעוררים אותנו לבירור הרצונות והכוונות הפנימיים ביחסנו לזולת, לחיבור ולאהבת אמת? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
יום כיפור
כמעט כולם הולכים לבית כנסת ביום הכיפורים...
- לפי חכמת הקבלה יום הכיפורים זה מצב מיוחד מתוך מעגל השנה, אצל אדם שמתפתח רוחנית
- אנו רגילים לבדוק את מעשינו, אך יש לבדוק גם את הכוונות. בעיקר ביחס לזולת
- איפה אני עומד ביחס לכוח העליון, שטבעו אהבה והשפעה
- הבדיקה: כמו צילום רנטגן של כוונת הלב, נעשית ע"י אור המגיע מלימוד חכמת הקבלה
- עשרת ימי תשובה, עשרה צילומים של הלב המראים איפה "לטובת עצמי" ואיפה "לטובת הזולת"
התורה דורשת מהאדם לתקן את ליבו. הטבע, הא-להים, בודק רק את כוונות הלב
- הצום מסמל שצריך קודם לעצור קבלה לטובת עצמי בלבד. צמצום. ובהמשך נשפיע
- מסיפורו של יונה הנביא אנו לומדים שעלינו לשים בצד את עצמנו ולפעול לטובת האחרים
- אדם לא יכול לפנות לבורא, אם יש בעולם אנשים שהוא פגע בהם
פיוס אמיתי של הזולת זה לא שיסלח לך, אלא לבנות בליבך אהבה שלמה אליו
מהי המשמעות הפנימית של חג הסוכות, מה מסמלים האורות האופייניים לחג ואיך זה קשור למהפך של האדם מרע לטוב? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה
אורות חג הסוכות
בראש השנה אנו ממליכים עלינו את כוח ההשפעה והאהבה
- בעשרת ימי התשובה מבדילים בין הרצונות בנו שאפשר לתקנם, לבין אלו שלא
- שבעת ימי סוכות הם שבע הארות מיוחדות, שהופכות את הרע שבנו לטוב
- האורות שמגיעים נקראים אורות מקיפים. מסמלים את הסוכה והסכך
- מידות הסוכה תואמות למידות הנשמה. בסוכה אלה הם אמות, בנשמה רצונות ואורות
נשמה הוא רצון שכולו מכוון לאהבת הזולת
- תשובה היא בדיקת הלב: באילו רצונות שבי ועד כמה, אני מוכן לעבוד לטובת הזולת
- סוכות הן אורות שמתקנים את הרע שבנו לטוב, עד שמיני עצרת, שאין יותר מה לתקן
מה מסמלת הסוכה והמבנה המיוחד שלה, מה משמעות האורות והצללים האופייניים לחג ומה זה נקרא לבנות סוכה שבלב? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה
הסוכה שבלב
הבורא הוא הכוח הכללי של כל המציאות, והוא כולו השפעה ואהבה
- כל תופעה בטבע מורגשת רק אחרי שאדם מכין בתוכו חוש מתאים
- הבורא הוא כוח השפעה ואהבה. אם תהיה בי קצת השפעה ואהבה, אחוש אותו
- חכמת הקבלה היא חכמת הקליטה, איך לכוון עצמנו לאותו גל כמו של הבורא
הסכך מסמל 'מסך' – שאיני רוצה לקבל הארה זו לצורך הנאה עצמית אלא לתיקון
- הנשמה לא נמצאת בתוך הסוכה שבחצר ודאי, אלא זה הרצון שלנו שמכוון להשפעה
- איך לכוון את הרצון להשפעה לזולת? ע"י אורות, כוחות תיקון הנקראים 'אושפיזין'
ארבעת המינים הם כנגד ארבעת חלקי הנשמה, י-ה-ו-ה, שם ה'
- האתרוג חשוב מאוד כי הוא כנגד ספירת המלכות, יסוד הבריאה שלנו
- נוטלים את ארבעת המינים יחד ומנענעים. חוץ מהמנהג החיצוני, צריך "לנענע" את הנשמה
חוץ מהמנהג לבנות סוכה בחצר, צריך לבנות סוכה סביב הלב. זה העיקר
- לפתח השפעה ואהבה, כמו של הבורא, זה נקרא לבנות סוכה סביב הנשמה שלי
- שבע 'ספירות' מבדילות ביני לבין המצב הבא שלי. ספירות הן מידות תיקון הנשמה
- הסכך מסמל את זה שאני לא רוצה לקבל את השפע להנאת עצמי, אלא שיתקן אותי
- אחרי סוכות, שמחת תורה, חנוכה ופורים (מקביל לכפורים). גמר התיקון, הכול מותר
לבנות סוכה בלב זה ליצור תנאים לכך שהרצון והכוונה שלנו יתוקנו להשפעה ואהבה
מה הם השלבים שהאדם עובר בדרך לחיפוש אחר הבורא, איך החיבור בינינו יכול לתרום לגילויו ולמה דווקא בתקופת החגים יש לנו הזדמנות להתקרב אליו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
חגי תשרי – חיפוש אחר הבורא
בתחילת הבריאה היינו במגע עם הכוח שברא אותנו. כמו עובר ברחם אימו
- כדי לאפשר לנו לגדול, להבין מיהו ומהו הבורא, להידמות לו, נעשתה הסתרה
- לכן אדם לא רואה את הבורא. ועליו לנסות לאתר אותו, כמו במחבואים, בתוכו וסביבו
- המחיצה המבדילה בין אדם לבורא מורכבת מחמישה עולמות, העלמות, 125 מדרגות
בכל מדרגה הופכים את אי ההבנה וההרגשה, להבנה והרגשה. קונים את תכונות הבורא
- ההסתרה מצויה בתוך לבי ומוחי. אני מרחיב ומחליף את תכונות הלב והמוח שלי
- כל מה שאני חושב ורוצה, בא ממנו. אין עוד מלבדו. ואני זו רק נקודה שמבחינה בכך
- לגלות את הבורא זהו תפקיד האדם בעולם. לעזרתו מצויים המקובלים שכבר גילו
- בכל דור יש כאלה שמתעורר בהם דחף לגילוי הבורא. חלק מהם השאירו לנו כתבים
כיום זמן מיוחד, בו הרבה אנשים רוצים לגלות את הבורא
- לחפש יחד, הרבה יותר קל
- במדרגות השגת הבורא, כל פעם דרגת הקושי מתגברת, אבל המקובלים מסייעים
- חוסר הטעם והריקנות שמורגשת היום נועדה לקרב את האדם לחיפוש הבורא
'חג הסוכות': כשאלה המחפשים את הבורא מתחילים להרגיש ממנו גלי חום, חיבוקים
מה מסמלת הסוכה בהקשר ליחסים שלנו עם הכוח העליון, איך ארבעת המינים מסמלים את ההתאמה שלנו אליו ואילו רגשות חווה האדם בחיפוש אחריו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
ארבעת המינים
כל עבודתנו באלול, ראש השנה, יוהכ"פ היא לגלות חוסר בבורא, ואז מגיע סוכות
- הסכך מסמל שאנו כבר עושים את הצל, מסתירים הבורא, כדי לגלותו בהדרגה
- הסוכה מסמלת שהבורא מחבק, מקיף אותנו באורו. ארבעת המינים – התאמתנו אליו
- שבעה ימים, אורות, אושפיזין. בונים בי שבע תכונות הנחוצות כדי לחוש את הבורא
- האחיזה בארבעת המינים מסמלת את רצון האדם להתאים עצמו לבורא. הכול בלב
הבורא כולו משפיע ואוהב. אני יכול להבין ולהרגיש אותו אם תהיה בי השפעה ואהבה
- חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות – צורות ההשפעה של הבורא אלינו
מהי התורה, ממה שמחים בשמחת התורה, איך מגיעים לשמחה הזאת שאין לה גבולות ומה מגלים כשמגיעים אליה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
שמחת תורה
התורה פירושה המאור שבתורה. כוח מיוחד שמחזיר אדם למוטב, הופך יצר רע לטוב
- המאור שבתורה מאתר את הרע שבנו, ואח"כ הופכו לטוב
- כשהמאור הופך את הרע שבי לטוב, הוא עושה אותי דומה לבורא
- אדם שמגיע למצב הנעלה הזה, זוכה להרגיש מהי 'שמחת תורה' מבחינה רוחנית
שמחת תורה מגיעה אחרי סוכות, שמסמל שבעה אורות שבאים לתקן את האדם
- בסוף תהליך התיקון, נבנית באדם השפעה ואהבה מושלמת לכולם, ודרכם לבורא
- אבל יש לומדי תורה שלא רואים בהם אהבה לזולת? נכון, כי יש תנאים מיוחדים לכך
- לימוד תורה מספרי הקבלה דווקא, המיועדים לדורנו, ואצל המורה הנכון
הקבלה נקראת תורת הנסתר כי היא הופכת את מה שנסתר בי, לגלוי
- בתקופת הגלות הוסתרה הקבלה מהציבור הרחב, כיום היא שוב מתגלה לכולם
- שמחת תורה כיום היא מזה שקיבלנו אפשרות לגלות לעולם כולו אור המחזיר למוטב
מה מסמל חג החנוכה, איזו מלחמה התרחשה בין המכבים ליוונים ואיך זה קשור למטרת הבריאה ולתפקיד אותו על עם ישראל לממש? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל
חנוכה - מלחמת המכבים ביוונים
חנוכה מסמל את העלייה הרוחנית הראשונה של האדם
- שליטת היוונים זו 'קליפה', כוח רע שמגביל את המודעות שלנו כך שלא תרגיש את הבורא
- היוונים לא דרשו שינוי בחיינו הגשמיים, הם רצו לשלוט ברוח שלנו
- היוונים התנגדו לעבודת ה' שלנו, שאומרת שדרך אהבת הזולת, אדם מתחבר לבורא
מלחמת המכבים הייתה מלחמה אידיאולוגית על ההגדרה מיהו ומהו הכוח העליון
- עיקר המלחמה הייתה בתוך עם ישראל, בין המכבים למתייוונים
- עם ישראל קיים רק מפני שיש לו שורש רוחני. אם איננו מחוברים, אין עם ישראל
- ישר-אל פירושו להגיע דרך חיבור ואהבה בינינו לאהבה הגדולה שהיא הכוח העליון
ע"י אהבה בינינו אנו בונים מקלט, שיוכל לקלוט את הכוח העליון שכולו אהבה והשפעה
- גם היום יש עבודת אלילים. למשל, אנו סוגדים ל"אל המדע"
- חנוכה מסמל חזרה למלחמה הפנימית שלנו. להתחבר לזולת ולגלות בינינו כוח עליון
מהי מהות חג החנוכה, מה אנחנו חוגגים בו ואיזה תפקיד חשוב הוא מזכיר לנו שעלינו למלא כלפי כל העולם? שיחה לכבוד חג החנוכה עם הרב דר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
מהות חג החנוכה
עם ישראל נולד מתוך התחייבות הדדית להיות כאיש אחד בלב אחד, באהבה לזולת
- בכל פעם שיש בינינו פירוד, קמים עלינו לכלותנו. ואז בא מישהו ומזכיר שצריך חיבור
- גם במשפחה, אנו צריכים להרבות אהבה בינינו, עד שנהפוך ל'כל ישראל חברים'
- גם היום, יש סביבנו המון איומים בטחוניים. אם נתחבר בינינו, הכול ייעלם
נס פך השמן מסמל שאפשר להגיע לאור, לכוח עליון שיעזור לנו להתחבר
- בית המקדש מסמל חיבור בין הלבבות, כשהם הופכים להיות לב אחד גדול
- החנוכייה מסמלת את מה שהשגנו: על ידי חיבור אפשר להינצל מכל צרה ולנצח הכול
- המכבים מסמלים את הנטייה להתחבר, והם מעוררים את כל עם ישראל מתרדמתו
- האדם עצמו כלול מיוונים, מתייוונים, מכבים. היוונים מסמלים תכונות אגואיסטיות, המכבים מסמלים את הנטייה הקטנה לחיבור ולאהבה, הנקודה שבלב. אם אדם רוצה לאתר את כוחות הנפש האלה, הוא יכול לנצח במלחמה הפנימית שבו
- המתייוונים מסמלים את נטיית היהודים לחיות כמו באירופה, כל אחד לעצמו בלבד
הרוח היהודית היא לחיות בחיבור ובאהבה, לגלות בינינו כוח עליון, להביא אור לגויים
- חיים יהודיים זה שכולם דואגים לכולם, כל אחד חושב איך הוא יכול להיטיב לכלל
- כשאנו כישראלים מאמצים את הגישה האירופאית האינדיבידואליסטית, אין בנו אור
- העולם תלוי באור שאנו מביאים, באנרגיית החיים. החוסר באור, מביא שנאה לישראל
- כאשר אין בינינו דאגה הדדית וכל אחד לעצמו, נופלות על האדם כל מיני צרות. וכשיש חיבור ואהבה, הכול מסתדר. בבית, עם הילדים והמשפחה, בבריאות, בעבודה
ברמה המדינית, אם נדליק בינינו אור ונאיר את העולם, היחס לישראל ישתנה לטובה
איזו משמעות מיוחדת מתעוררת מתוך החג דווקא בימינו, מדוע בכל דור קמים עלינו לכלותנו ולאיזה נס אנחנו מצפים שיקרה לנו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה
חנוכה אז והיום
חנוכה מדבר על התנגשות אידיאולוגית בין שתי גישות לחיים. חומריות מול חיי רוח
- האליטה היהודית אימצה את הגישה החומרנית מהיוונים. נטשה את אהבת הזולת
- אברהם אבינו לימד להתחבר באהבה, להיות כאחד ולגלות את הכוח העליון האחד
- כשאנו מתאחדים ונעשים כאחד, אנו דומים לכוח האחד, ואז הוא מאיר עלינו. אבל חיבור כזה מצריך מאבק נגד הנטיות האגואיסטיות שמתעוררות בנו באופן טבעי
- כאשר הפסקנו לעבוד על חיבור, איבדנו קשר לכוח העליון, העולם התרוקן מאור החיים. כתוצאה, באו עלינו צרות מבחוץ. הן הכריחו אותנו להתחבר שוב. כך זה קורה בגלים. היום אנו במצב דומה. אנו חיים בישראל, אבל אין בינינו חיבור ואהבה בזמני שגרה
אלפיים שנה שהינו בין אומות העולם וגרמנו להתפתחותם. כיום כולם מקושרים. אבל היחסים בעולם לא טובים. רק אנו יכולים להביא חיבור וקשר הדדי חיובי לעולם
- יש בטבע אנרגיה עליונה, 'אור', שיכול לחבר בין שונים. תפקידנו להביא אותו לכולם
- אנו רוצים לחיות כמו באירופה, כל אחד לעצמו ותעזבו אותי בשקט. וזה אנטי ישראלי
- הערבות ההדדית היא יסוד האומה הישראלית ובלעדיה אין לנו זכות קיום
- החושך של היום הוא חוסר היכולת שלנו לקלוט שאם אנו לא מתחברים, אנו לא עם
- מעוררים בנו דחפים אגואיסטיים חזקים, שנאה ופירוד, כדי שנעזור זה לזה להתעלות
- כל אדם כמו חבית נפץ, יכול להתפוצץ בכל רגע. דווקא מתוך החושך הגדול בא האור
חנוכה מסמל שהעולם מחכה מאיתנו לאור, לכוח חיים שיחבר הכול בהרמוניה
אילו תפיסות עולם מייצגות האידיאולוגיה היוונית לעומת היהודית, איך ההבנה שלהן מסייעת להבין את המציאות האמיתית ואיך זה קשור למשמעותו של חג החנוכה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
תהליך התייוונות אז והיום
בני העם היהודי קיבלו חינוך לאהבת הזולת, להתעלות מעל האגו, והיו בגובה רוחני
- יש ניגוד מלא בין האידיאולוגיה היהודית לכל אידיאולוגיה אחרת
- גוף מול נשמה
- ההגות, הפילוסופיה והמדע, גם אלה נתפסים בתוך האגו שלנו, ולכן נחשבים ארציים
אנו קולטים את העולם בספיגה, ומפתחים מזה מדע. על מה שמעבר לכך יש מיתולוגיה. היהדות זה הפוך: האדם לא קולט פנימה, לתוכו, אלא יוצא החוצה, בהשפעה ואהבה
- באופן טבעי אנו קולטים את העולם דרך פילטר של "מה לטובתי". ואפשר להתעלות ממנו
- כאשר מחליפים את הגישה למציאות, קולטים מציאות רחבה, שלמה ונצחית
על זה נלחמו המכבים. כיום כולנו קולטים את העולם בגישה יוונית, והגיע זמן השדרוג
מה ניתן ללמוד על האדם מתוך הניגודיות בין הגישה היוונית ליהודית, לאיזה כיוון מובילה אותנו מערכת הטבע ולפי איזו גישה עלינו לפעול כדי להשפיע טוב על העולם? עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז
הניגוד בין הגישה היוונית ליהודית
התייוונות זו תפיסת מציאות שאומרת שהאדם שלם, ולא צריך לתקן את הטבע שלו. ויש גישה הפוכה שאומרת שמלכתחילה הטבע שלנו הוא רע, ועלינו לתקן אותו
- בסיס השוני – מי יותר חשוב: אני או הזולת
- מזמני אברהם היהודים נבדלו מכולם בכך שהגדירו שהזולת חשוב יותר ממני. בזכות הגישה הזו קלטו את המציאות אחרת לגמרי, ראו עולם עליון, גילו כוח עליון. הגישה הייחודית הזו לחיים אינה משהו מופשט, אלא דבר פרקטי, לשימוש יומיומי
- כיום עלינו לחזור לתפיסת העולם מתוך חיבור ואהבה, ולהוביל לכך את כולם אחרינו
האנושות צריכה לפתח יכולת להרגיש כוח עליון. בורא מלשון 'בוא וראה'. מציאות-על
- תהליך היציאה מחוץ לאינטרס העצמי מתבצע על פי שיטה מיוחדת, בקבוצת אנשים
- כל אדם נולד בסטטוס תפיסה 'יווני', וצריך לפתח את רוח האדם שבו, לתפיסה יהודית
- פיתוח תכונת השפעה ואהבה לזולת, מביא את האדם לחוש עולם עליון, עולם של נתינה
מהו נס על פי חכמת הקבלה, מה מיוחד בנס שקרה בחג החנוכה ומה בכוחנו לבצע כדי שגם בימנו יקרה נס ויסלק את כל הבעיות והמצוקה שיש בעולם? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז
על הניסים ועל הנפלאות
"נס" פירושו משהו שקורה נגד חוק הטבע
- התורה, או ביתר דיוק חכמת הקבלה שנחשבת לתורת אמת, ומסבירה מהו נס
- נראה שהעולם מנוהל על פי כוח האגו. נס זה כשמתגלה פעולת כוח הפוך, כוח אהבה
- יש שני קוים בהתפתחותנו: זרימה אגואיסטית טבעית, ומעליה נסתר כוח אהבה
- קמעות, ברכות וכו' לא קשורים לנסים או למשהו על טבעי. אלא מהם האדם מתחזק פסיכולוגית
- כדי לנצח את היוונים היה צריך להיאבק בכוח האגו שהפריד בינינו ולהתחבר באהבה
- נס קורה רק אחרי מאמץ גדול להתעלות מעל האגו, כשלא מצליחים וזקוקים לעזרה
- אותה מערכה חוזרת על עצמה בכל דור. כוח האגו שולט בנו, וצריך להתחבר באהבה
ישראל סובלת משחיתות נוראית, אך דווקא מתוך החושך הגדול מתגלה האור
- אם העם יתחיל להתחבר, העולם כולו ישנה את יחסו אלינו, יישאו אותנו על כפיים
- כיום אנו מתנהגים על פי התפיסה היוונית האגואיסטית, ולכן שונאים אותנו
- כולם סובלים מחוסר חיבור, ישראל צריכה לספק דוגמה של חיים מתוך חיבור ואהבה. זו המשמעות של "אור לגויים", זה יהיה נס חנוכה של ימינו
- כיום מתגלה חכמת הקבלה כדי ללמד אותנו איך מתחברים, למרות האגו הגדול שלנו
בחכמת הקבלה סגולה מיוחדת: היא מכוונת איך להגיע לנס, להתהפכות טבע האדם
מה משמעותו של חודש אדר ומה בו מעורר שמחה, על איזו שמחה מדובר והיכן היא נמצאת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל
משנכנס אדר מרבים בשמחה
הקבלה מסבירה ששילוב מיוחד בין כוחות רוחניים יוצר צורה הנקראת 'חודש אדר'
- אדר מלשון הדר. זוהי הארה עליונה מיוחדת שמביאה שתי תופעות מנוגדות: המן ומרדכי
- מבחינה רוחנית, פורים הוא מצב הכולל בתוכו את הבריאה כולה, מראשיתה ועד סופה
- שמחה היא תוצאה מהשגת משהו שהיה לך מאוד חסר. סכנת חיים, ולבסוף הצלה
האיחוד בין היהודים הציל אותם. כך עלינו לנהוג גם היום, מול כל הקמים עלינו
- השמחה של פורים היא שמחה מחיבור בין אנשים, לכן יש בחג ביטויי ידידות ואהבה
- שמחת פורים היא תוצאה מהכרה בכך שהחיבור בינינו יכול להציל אותנו מכל צרה
- רוצה שתהיה לך שמחה? תגרום לחיבור בין אנשים. בחיבור הזה יתגלה כוח עליון
- ים של שמחה ממלא את העולם כולו, אך אין לאף אחד כלי להרגישו. אלא אם נתחבר
- השמחה שאנו מכירים היא למעשה הקלה בצרות. כאן מדובר בשמחה אחרת, נעלה
- ההתפתחות כוללת שלשה מצבים: רע לנו, מבינים שרע כי איננו מחוברים, מתחברים
- הבעיה שאינני מרגיש את האחרים כמו אחים שלי. כשאתייחס אליהם כך, תבוא שמחה
- כדי לחייב אותנו ללמוד לאהוב את הזולת כמו את עצמנו, באים המן וכל שאר אויבינו
את מה חוגגים בחג הפורים, מה מסמלים מנהגי החג להתחפש, להשתכר ולשלוח משלוחי מנות ומהי דמותו של המן ואיך ניפטר ממנו בחיינו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל לקראת פורים
חג פורים
המסר העיקרי של פורים הוא שרק על ידי חיבור בינינו, אנו יכולים להינצל מכל צרה
- למה מתחפשים בפורים? זה מסמל הסתרה. הכוח העליון, הטוב והמיטיב, נסתר
- הכוח העליון נסתר. שולח אלינו כל מיני אויבים, כדי להכריח אותנו להתחבר ולגלותו
- למה נהוג לשתות? זה רמז לכך שבחיבור מושלם, אפשר לפרוץ את כל הגבולות
- אין הגבלות, אין צורך לפחד מכלום, אתה שרוי באהבה שלמה, כמו תינוק בידי אימו
משלוח המנות מסמל אהבה, השתתפות, קשר. בפורים הכול חיובי, הכול מתוקן
- פורים מסמל את אור האהבה והשמחה שממלא את כל המציאות, כל מה שרק תרצה
- מתנות לאביונים. מי שיש לו נותן למי שאין לו. אף אחד מאיתנו לא מושלם. רק יחד
למה מרעישים כשמוזכר שם המן בקריאת המגילה? כי המן מסמל את הרע שבתוכנו
- לתלות את המן פירושו לקחת את היחס הרע שבי לזולת, ולהופכו לטוב
- כשאוכלים אוזני המן מומלץ להודות על כך שהצלחנו לגלות את הרע שבנו, ולהתחבר
מה מסמלות דמויות הנשים במגילת אסתר, מדוע מודגש ערך היופי הנשי במגילה והיכן נמצא היופי האמיתי? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל
יופי ונשים במגילת אסתר
כל הדמויות במגילה, ובתנ"ך בכלל, מייצגות כוחות שמצויים בפנימיותו של האדם
- ושתי היא מלכה אגואיסטית, חושבת על טובת עצמה, ואילו אסתר – על טובת עמה
- כמו ושתי, כולנו אגואיסטים. כל אחד מושך לעצמו. בא המן ומכריח אותנו להתחבר
- בטבע, הנקבה אינה יפה כמו הזכר. לכן אישה צריכה לעבוד על המראה היפה שלה
- הטבע יצר אותנו כך כי אישה מסמלת את הרצון הטבעי של האדם, האגו, שאינו יפה
כל הסיפור עם ושתי ואסתר מראה מהי העבודה שעל כל אדם לעשות עם האגו שלו
- הצד הנקבי שבכל אדם מסמל את האגו. הוא מכוער, לעצמו בלבד, על חשבון אחרים
- על האדם לתקן (לייפות) את עצמו. להסתיר את האגו, ולקרב בין בני אדם. זה מה שאסתר עשתה. אמרה ליהודים: כדי להינצל, אתם צריכים להתכנס, להתחבר
- אסתר חוששת לבוא למלך בלי הזמנה. לא סומכת על יופיה החיצוני. זקוקה ליופי אחר. היופי העילאי שדרוש, יבוא ממאמצי בני עמה להתכנס, להתחבר ולאהוב זה את זה
חיבור בין אנשים מייצר את היופי העילאי. חיבור מתקן את כל הפגמים שיש בכל אחד
מיהו המלך במגילת אסתר, מדוע היהודים הם אלו שאחראים על הופעתו של המן ואיך נוכל למנוע מצוררים שונים לאיים על קיומנו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
מגילת אסתר – מי כאן המלך?
אנו רגילים שמלך הוא כוחני, שולט בגבורה. ואילו אחשוורוש מוצג כמלך לא ברור
- המלך במגילה מסמל את הבורא. נראה כאחשוורוש, מלך המנוהל על ידי אחרים. זה בא ללמד אותנו שהכוח העליון נותן לנו אפשרות לנהל את העולם שלנו
- המלך הוא הבורא, הכוח העליון שבטבע, תכנית ההתפתחות הכללית של המציאות. אם אנו ניגשים אליו בצורה נכונה, בידינו להיטיב את מצבנו
- מוגדרת בטבע תכנית, ברורה ועקבית, שנכנסת לפעולה כמו תוכנית במחשב. התכנית היא להביא את כל העולם לתיקון, להביא את כל המציאות לשלמות
- היהודים דאז מפוזרים ב127 מדינות. לא אכפת להם כלום, כל אחד דואג לעצמו וזהו. בשיא הפירוד, בשיא הניתוק מהחיבור והאהבה שאמורים להיות ביניהם, מגיע המן. אין להם קשר עם הא-לוהות, עם כוח האהבה והנתינה
העם שלנו נוסד על אהבת הזולת, על חסד, על חיבור בין אנשים כדי לגלות כוח עליון
- ברגע שיורדים לשפל הגדול ביותר ביחסים בינינו, מגיע צורר חיצון ומאיים להשמידנו. כך הופיעו המן, היטלר, סטלין. אם היחסים בינינו היו טובים, כל אלה לא היו מופיעים. המשוואה פשוטה, והיא חוזרת על עצמה: פירוד מביא את המן, חיבור מביא כל טוב
- חיבור פירושו להתכלל זה בזה, תוך התחשבות ודאגה הדדית, 'ואהבת לרעך כמוך'
- למרות האגו הגדול שיש היום לכל אחד, אפשר 'להזמין נס' שיחבר בינינו
- בידינו האפשרות לבחור באיזו דרך נתקרב לתכלית הנקובה מראש. חכמת הקבלה מסייעת לכך
חיבור בין הישראלים יציל אותנו מכל רע, ישפיע לטובה על איראן ועל כל העולם. וזה מה שמגילת אסתר מלמדת: אנחנו מפעילים את המלכה והיא מסובבת את המלך
פסח והחברה הישראלית (א)
כחברה, אנו תקועים לא מהיום, אלא כבר אלפיים שנה. מאז שנפלנו לשנאת חינם
- אם איננו מתפקדים כאור לגויים, רע לנו ולעולם כולו. אור לגויים פירושו אהבה לזולת
- עם ישראל נוסד בהובלת אברהם אבינו מתוך עיקרון של חסד והדדיות בין שונים
- ברור שכל אדם בטבעו אגואיסט, אבל הקבלה מביאה כוח עליון שיכול לחבר בינינו
אין מה לחכות שהמנהיגים יובילו אותנו למקום חדש, המנהיגים הם שיקוף של העם
- עלינו לאתר כוח שיגשר בינינו, מעל כל חילוקי הדעות. 'על כל פשעים תכסה אהבה'
- אי אפשר לקחת דוגמה מאף מדינה אחרת, כי כולן בהתרסקות. לנו יש דרך ייחודית
- לא צריכים לתקן אף אחד, אלא רק לבנות חיבור מעל כל השונות. כמו במשפחה. לשם כך, דרוש לנו תהליך חינוכי כלל חברתי. בלעדיו, ישראל תתרסק וגם כל העולם
- לנו יש שיטה לחיבור, הקבלה. לכן תפקידנו לספק לעולם דוגמה לחברה מחוברת
עלינו לתת את ההגה של המדינה לא לימין ולא לשמאל, אלא לכוח האהבה, כוח עליון
- המשמעות המעשית היא כרגע להתרכז בחינוך והסברה, שמוכרחים ללמוד להתחבר
- בחכמת החיבור של הקבלה יש תרגילים והפעלות שמפתחים רגשי אהבה בין שונים
חג הפסח מייצג פסיחה – יציאה משנאה לאהבה
פסח והחברה הישראלית (ב)
במה אנו רוצים להתחדש בפסח הזה? עלינו לעשות חשבון נפש. הפילוג בעם גדל
- לפי חכמת הקבלה, עוד לא התחלנו לבנות בישראל חברה, והיום מוכרחים כבר להתחיל
- חברה בישראל תוכל להתקיים רק מתוך העיקרון שקבע אברהם אבינו: ואהבת לרעך
- חילוקי דעות זה המאפיין של העם היהודי לדורותיו, אבל כיום זה מביא אותנו לאבדון
- דרוש לנו 'חינוך ישראל', חינוך לאהבה מעל כל הדעות המנוגדות, לחיבור בין שונים
- ב'חינוך ישראל', כל פרט מתייחס לאחר כאילו הוא אוהב אותו, כאילו היה אחד מילדיו
- לא יעזור שום מהפך בשלטון ובהנהגה, דרוש לנו מהפך בתפיסת היחסים בינינו
- נוכל לפתור את בעיות הביטחון, החוץ, יוקר המחיה ועוד, רק כשנלמד להתחבר בינינו
"פסח" פירוש מעבר, ממצב שבו כולם רוצים לאכול את כולם, למצב של חיבור ואהבה
- בליל הסדר כדאי לדבר על איך נפסע קדימה, מחוץ לאגואיזם הצר שקובר אותנו
- על כל פשעים תכסה אהבה – לקבלה יש שיטה ייחודית להביא אל חיינו כוח מחבר
יוצאים ממצרים
אברהם אבינו התחיל את 'תקופת האבות', ואחרי מצרים מתחילה 'תקופת הבנים'
- אברהם לימד לבנות קשרים מעל האגו ושנאת החינם : 'על כל פשעים תכסה אהבה'
- במשפחה, גם אם לכל אחד דעה שונה כמו בפוליטיקה, עדיין יש אהבה מעל הכול
מצרים מסמלת תקופה של עבדות לאגו. ההחלטה לצאת מהאגו מגיעה אחרי מכות
- פסח זה לידה, מצרים הייתה מעין כור ללידתו של עם, לידת תפיסת עולם דרך חיבור
- בתוך האגו האדם עבד, מחוץ לו הוא נעשה חופשי. זה כל הסיפור של יציאת מצרים
- מתחילים מהתבוננות על עצמך, כיצד האגו מנהל אותך בכל דבר. הכרה עצמית
- האגו כאילו לטובתנו, אבל בעצם הורס לנו את החיים. השכן קנה אוטו, אתה עצוב
החיים הטובים יתחילו רק כשנלמד להתייחס לכולם כמו למשפחה. וזה כל עניין פסח
פרעה שבינינו
פרעה שולט בנו גם היום, זהו כוח האגו. לכן בישראל יש פילוג אדיר בין אנשים
- סיפור יציאת מצרים רלבנטי להיום. יצאנו ממצרים, הגענו ליחסי אהבה, נחרבנו וגלינו
- כיום עלינו שוב לצאת משליטת האגו, ולסחוף אחרינו את העולם כולו לחיבור ולאהבה
- בגלל שאין בינינו חיבור, ויש בינינו מלחמה, השכנים קמים עלינו מבחוץ, וגם העולם
כשאנו מדברים על 'אגו', כוונתנו לרצון לנצל, לדכא, להכניע ולשלוט בזולת. 'פרעה'
- פרעה נחשב למלך מצרים כי הוא שולט באדם, נותן לנו פקודות בכל רגע
- סדר פסח מזכיר שהעם שלנו יצא בעבר ממצרים, מהאגו, והיום עלינו לצאת שוב
אנו זקוקים לתהליך חינוכי כלל חברתי, שיביא אותנו להרגיש שכולנו משפחה אחת
- יציאת מצרים היא סיפור על תהליך חינוכי, פיתוח הכרה בדחפים שמניעים אותנו
- משפחה אחת פירושו שכולם מתייחסים לאחרים כמו לילדים שלהם. אלה חיי גן עדן
איזה שלב חשוב בחיינו מסמלים החמץ והמצה, על מה מעידה שריפת החמץ ומדוע לא נעזרים באור גדול לחיפוש החמץ בבית? הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי ויעל לשד-הראל מפרשים את מנהגי החג המיוחדים
בין חמץ למצה
מצה מסמלת מצב של התנתקות מהרצונות האגואיסטיים שלנו. לכן נקראת “לחם עוני”
- פסח מסמל מצב שבו מתנתקים מהאגו ופועלים בהשפעה ואהבה עד כמה שאפשר
- במונח אגו אין הכוונה להנאות אישיות מסוגים שונים, אלא להנאה משנאת הזולת
- נתחיל להתייחס יפה לזולת- בתחילה לא נרגיש בזה טעמים, כמו מצה, אך לאחר מכן, ההרגשה תתרחב
חמץ, מצה, חמץ
- כיום העולם מצוי בשליטת פרעה, בשליטת האגו. לכן צריך תרופות הרגעה, סמים וכו'
- שלב האיפוק מונע על ידי הכרת הרע, שאנו מחליטים יחד שהאגו הורס אותנו
- החזרה לחמץ לאחר פסח מסמלת עולם חדש, קשרי אהבה והשפעה וגילוי עולם עליון
- שריפת חמץ מסמלת ביעור האגו שבי מתוכי. שאיני מסכים יותר לדכא, לשלוט בזולת
- את החמץ בודקים לאור הנר, כי אין לנו יותר מהארה קטנה שמאותתת לנו שהאגו רע
- מכירת החמץ מסמלת שאני נפטר מהאגו כדי לצאת ממנו, ואח"כ מחזיר כדי לתקנו
מדוע גם היום אנו נמצאים במצב של עבדות כמו במצרים, כיצד ניתן להתנתק משליטת פרעה ואיך נראים החיים של עם שהגיע באמת להיות חופשי בארצו? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
עבדים היינו?
ישראל שסועה ומפולגת. האגו חוגג. זוהי עבדות מצרים, אך אנו חסרי הכרה בכך
- להיות עבד זה מצב מתקדם יותר, שבו האדם כבר מזהה את שליטת האגו שבו עליו
- הקבלה מלמדת שטבע האדם רע בכוונה, כדי שיכיר בו אט אט, ויבדיל את עצמו ממנו
- הניתוק הראשוני מהאגו נקרא יציאת מצרים. אח"כ בספירת העומר מתקנים
- כמו בספירת מלאי, אני מאתר את כל הנטיות האגואיסטיות שבי, ומתקן אותן
כל הסיפור של פסח זה תיקון היחסים בין אנשים
- ביחסי אהבה בינינו נרגיש רמה עליונה של קיום, נתמזג עם הנצח, עם השלמות
- לפסח נוהגים לקחת סט כלים חדשים. זה מסמל סט של יחסים חדשים ממני לזולת
- ליל הסדר מתאר את סדר הפעולות שצריך אדם לבצע כדי לצאת מהאגו, מהיצר הרע
הקבלה מדברת על האגו הרבה, כי זהו הטבע שלנו. אגו פירושו יחס רע לאחרים
- קערת הפסח מסמלת כוחות שונים שפועלים, מכניסים אותנו למצרים ומוציאים ממנה
- בואו נבדוק את עצמנו ונגלה שהאגו שולט בנו, והורס אותנו, ונסכים יחד לברוח ממנו
עשר המכות בימינו
התורה לא מספרת על דברים שקורים בעולם הזה, החומרי, אלא בעולם עליון יותר
- כל אדם צריך לממש על עצמו את כל סיפורי התורה. אדם הראשון, מבול, מצרים וכו'
- כל אדם חייב לכתוב ספר תורה, כלומר לתקן תכונותיו לפי זרימת האותיות בתורה
- נבראנו עם טבע אגואיסטי, אנו פועלים רק לטובת עצמנו. המטרה: להתעלות לאהבה
- כדי שנתקן את עצמנו עלינו להרגיש שהאגו הוא לרעתנו. דרך מכות או דרך הכרה
- פרעה מסמל את האגו שבאדם. לא נותן לנו להתחשב באחרים, לפתח אהבה לזולת
פרעה, האגו שבנו, חייב לספוג מכות. כיום האנושות כולה במצב של 'מצרים'
- 10 המכות הביאו את בני ישראל להתנתק מהאגו, שמחולק ל-10 חלקים
- דוגמה למכה: העולם כיום מלא בשפע, אך עקב יחסים גרועים, חצי עולם מת מרעב
- האגו המשתולל גורם ליוקר מחיה, לבעיות בדיור, בפנסיה. בנוסף, הטבע מכה בנו
- חינוך ילדים, גירושין, סמים, רצח, אלימות, טרור – עלינו להכיר שכל זה נובע מהאגו
מצב העולם מחייב לפרסם שיש שיטה לתיקון, שיטה לחיבור מעל האגו, לריפוי המצב
- על ידי חיבור נוכל להתעלות לממד חדש של קיום, נצחי ושלם. ועל זה מספרת ההגדה של פסח, על שחרור ממלאך המוות, שחרור מהאגו
משה – המנהיג האידיאלי
במשה הייתה תכונת ההשפעה והאהבה לזולת, יותר מכל אדם אחר
- למנהיג ישראל לא דרוש כושר מנהיגות, חכמה, ערמומיות וכדומה, אלא שיהיה תמים
- במידת התמימות של מנהיג ישראל, האור העליון יכול לפעול דרכו על האחרים
- תמים פירושו שלא רוצה כלום, חוץ מלהדביק עצמו עוד ועוד לתכונת השפעה ואהבה. ואז דרכו כוח ההשפעה והאהבה פועל על העם, מחנך ומקדם אותו לחיבור ולאהבה
התכונות של משה הן של מקובל א-לוהי, שמשיג את הא-לוהות ולכן דרכו מאיר האור
- משה לא ויתר לעצמו או לעם על שום דבר. בכל פעם שהאגו גדל, ידע איך לאזן אותו
- משה הסביר מה דורש הטבע או הא-לוהים (שזה היינו הך), מהו חוק ההתפתחות
- היה למשה אגו גדול ביותר, אך הוא ידע איך להתגבר עליו והצליח לאזן אותו
- עם ישראל הוא עם קשה עורף, ולמשה היה קשה מאוד, אבל לא הייתה לו ברירה
- משה היה כלול מהרצונות האגואיסטיים של העם, כדי שיוכל להעביר להם כוח מתקן
משה מוביל תהליך חינוכי של פיתוח הכרה בכך שהאגו מזיק לנו, וצריכים להתחבר
- להנהיג פירושו להקים מערכת חינוך והסברה שתוביל לחיבור בין אנשים, מעל השוני
- משה מסביר לעם שכל הצרות הן בגלל האגו שמשעבד אותנו, ומלמד לברוח ממנו
ליל הסדר ומשמעות החיים
והגדת לבנך זה לא רק לילדים. כולנו צריכים להתוודע למשמעותו של סיפור ההגדה
- הכי חשוב שנדע מהי גלות ומהי גאולה, מה ההבדל ביניהן, ובאיזה מצב אנו מצויים
- במצרים היה בתחילה אוכל בשפע, בני ישראל חיו כמו מלכים. אח"כ שבע שנות רעב
- הרעב מסמל תחושת ריקנות, חוסר הרגשה בשביל מה אני בכלל חי. כיום מאוד רווח
מתעורר קול פנימי באדם ואומר לו שהחיים שלו הם כמו בכלוב מזהב, שהוא עבד
- זה מאוד בולט באירופה ובארה"ב, יש הכול מבחינה חומרית, אבל אנשים ממורמרים
- מה נשתנה הלילה הזה. בואו נשב יחד ונחשוב על החיים שלנו, איך נצא מהעבדות?
- האם הטבע יצר אותנו רק כדי שנרדוף כל החיים אחרי כל מיני סיפוקים, ואז נמות?
בכל הדורות היו החכמים מחפשים משמעות לחיים, כיום העניין הופך לנחלת הכלל
- כתוצאה מעצבנות פנימית, מחיפוש דבר מה לא ברור, צעירים נכנסים להמון שטויות
- ההגדה של פסח מספרת שאפשר להתעלות מעל החומר, מעל החמור, לשלוט בחיינו
- אדם יכול ללמוד לשלוט בחייו, להיות בעל בית, לתכנת את חייו מראש למטרה שבחר
הגדה של פסח
מה נשתנה הלילה הזה? שהלילה אנו מרגישים חופשיים. היינו עבדים והשתחררנו
- עבדים היינו: היינו בשעבוד קשה אצל פרעה, ובכוחות עצמנו לא יכולנו לברוח
- גם היום אנו עבדים לאגו שלנו, ליצר הרע שמסכסך ומפריד, שלא נותן לנו מנוח
איך אפשר לצאת מהעבדות? נחליט סביב השולחן שמפסיקים להתייחס אגואיסטית
- ארבעה בנים: החכם מתחכם, הרשע לא רוצה לעסוק בחיבור, התם לא מבין כלום
- שאינו יודע לשאול: הוא מבין שיש בחיבור משהו נעלה שבינתיים איננו מסוגלים לעכל
- והיא שעמדה: אם נגיע למצב שנרצה להתעלות מהאגו, נזכה לכוח מסייע, כוח מחבר
- והקב"ה מצילנו מידם: הבורא מסובב את איראן ואת כולם נגדנו, כדי שנתעלה מהאגו
אם נבנה בינינו יחסים מתוקנים, מייד היחס של איראן והעולם כולו ישתנה לטובה
- וירעו אותנו המצרים: אחרי השפע החומרי, באה תחושת ריקנות וסבל, כדי שנתעלה
- ויוציאנו ה' ממצרים: יש כוח עליון שיכול להשרות אהבה בינינו. ממש עתה, אם נרצה
- אנו רוצים לכוון את עצמו לא לאוכל הטעים שיבוא תיכף, אלא לאהבה שתבוא בינינו
- ביד חזקה ובזרוע נטויה וכו': אתה קורע עצמך מיחס רע לזולת, ועובר ליחס טוב
- הקב"ה בכבודו ובעצמו: כמו שברא אותנו עם יצר הרע, כך רק הוא יבנה בנו יצר טוב
מי זה הקב"ה? כוח האהבה וההשפעה, כוח האיחוד, החיבור, הערבות וההשתתפות
- עשר המכות: עשרה ניתוקים מהיחס הרע לזולת, ומעבר ליחס טוב
- מכת בכורות: למה א-לוהים הרג תינוקות מצרים? מדובר באגו שלנו, שאסור שיגדל
- אסור לאפשר לשום יחס שלילי לזולת, לצמוח בנו. מיד להרוג אותו
- דיינו: כל דבר נוכל להשיג, אם רק יהיו בינינו יחסים טובים. לא צריך יותר כלום. דיינו
החום שבינינו סביב השולחן, כוח החיבור והאהבה, אנו רוצים שישרה בכל עם ישראל
- בעזרת הכוח הזה נוכל לפתור את כל הבעיות, לסלק את כל הצרות, לפרוח ממש
- לשנה הבאה בירושלים הבנויה: מתוך כוח האהבה שיצרנו בינינו, ייבנה עולם חדש
- אחד מי יודע: בתוך קשרי האהבה, אנו מתחילים להכיר את הכוח העליון, הכוח האחד
השואה כנקודת מפנה בעם ישראל
פוגרומים קרו לנו גם קודם, אבל השואה בלטה ברצון להשמיד כליל את העם כולו
- אם אנו רוצים להימנע מאסונות נוספים, יש לחקור היטב את החוקיות שפועלת כאן
- הקבלה גילתה שהעולם אמור להתקדם אל קשר מושלם בין אנשים, בהובלת היהודים
עם ישראל נוצר מאברהם אבינו, שגילה שיטה איך לחבר בין אנשים שונים
- בימי אברהם התחברנו, אח"כ העפלנו לשיא של חיבור, בית המקדש, ואז שנאת חינם
- במאה ה-16, הייתה הגלות יכולה כבר להסתיים. האר"י פתח את חכמת הקבלה
- בתחילת המאה ה-20 קראו הרב קוק ובעל הסולם לעלות לארץ ולהקים חברת מופת
בעל הסולם רצה לארגן עלייה מפולין, אך נידו אותו. עלה לבד, וכולם נספו בשואה
- בעל הסולם רצה שיעלו ארצה לבנות חברה של 'ואהבת לרעך כמוך', ויינצלו מכל רע
- כיום שוב אנו מצויים ברגע מכריע. העולם משווע לכוח מחבר, שמצוי בידי היהודים
איום ההשמדה מהשואה ועד ימינו
אנו מצויים בתהליך בו עלינו להכיר בטבע האגואיסטי שלנו כרע, ולרצות לתקן אותו
- עם ישראל מיוחד בכך שנוצר על בסיס "ואהבת לרעך כמוך"
- לפי תכנית הבריאה נהיה מוכרחים לחזור לאהבת אחים, ולהוביל את העולם כולו לכך
- פנימיות התורה, חכמת הקבלה, מלמדת לאחות את הקרעים והפילוג, בעם ובעולם
- אנו מצויים בתוך מערכת הטבע שבה פועלת חוקיות קבועה. אברהם אבינו גילה זאת
השואה היא חלק מחורבן מתמשך, שנגרם עקב שנאת חינם, חוסר חיבור ואהבה בעם
- העם בכללותו לא קיים את החוק הכללי של המציאות, "ואהבת לרעך כמוך"
- אין עוד מלבדו. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אין כוח אחר שפועל, גם לא בשואה
- עד שלא נרצה להתחבר זה לזה באהבה, נספוג מכות קשות יותר ויותר. זו חוקיות
- לא דורשים מאיתנו להתעלות מעל הטבע האגואיסטי שלנו, אלא רק לפתח רצון לזה
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, כדי לקרב אותנו לתיקון הזה, שנרצה להתחבר
- אם נרצה להיות מחוברים זה לזה כמו אחים, תיפתח בפנינו מציאות חדשה, גן עדן
- העם היהודי יהיה מוכרח להוביל את העולם לחיבור, אפילו אם רובו ייכחד. אין ברירה
- אפשר לעצור את גלי האנטישמיות, אם נקים מערכת הסברה וחינוך לאהבת הזולת
- בחיבור בינינו מצפים לנו חיים מאושרים, לנו ולעולם כולו. כך נזכה לאהדה עולמית
הברית בין א-לוהים לעם היהודי בראי השואה
ההיסטוריה של העם שלנו מלאה באירועים נוראיים של פוגרומים, רציחות וכיוצא בזה
- השואה חילקה את העם לשניים, חלק נעשו אדוקים יותר, וחלק התרחקו מהדת בכלל
- הדת לא מחפשת תשובות למה שקרה בשואה, כי באמת אין לה תשובות
השואה, ובכלל כל צרותינו, נובעות מכך שאיננו מבינים את התנהגות א-לוהים איתנו
- א-לוהים זה חוק הטבע. תכניתו היא: נוצרנו עם יצר רע, ומטרתנו להופכו ליצר טוב
- עלינו להתעלות מהאגו לאהבת הזולת. עושים זאת, מקבלים סיוע. לא עושים, סובלים
- ברית היא התחייבות, להיות אור לגויים, כלומר לספק לעולם דוגמה של חיבור ואהבה. עשינו זאת בתקופה מסוימת בעבר. כיום עלינו להוציא את העולם כולו מהמשבר
חכמת הקבלה היא שיטת ההצלה של העולם מחורבן והרס כללי, מהתפרצויות האגו
- חלקו של א-לוהים בברית הנצחית הזו, הוא לסייע לנו להגיע לחיבור. בטוב או ברע
- לפני השואה בעל הסולם קרא לעלות לישראל, לבנות כאן חברה מחוברת כאיש אחד. אחרי אלפיים שנה קיבלנו הזדמנות לחזור לישראל, וזלזלנו בכך, ובחיבור הלבבות
הברית היא נצחית, אנחנו חייבים לממש את תכנית הבריאה, להתחבר מעל האגו
השואה והזהות היהודית החדשה
העולם מתפתח לא רק טכנולוגית. צריכה להתפתח בנו מודעות חדשה, יחס טוב לכול
- כיום זה ברור, מבחינה טכנולוגית אפשרי שפע, אבל היחסים בין בני האדם גרועים
- תהליך זה החל לפני מאה שנה. אז ניתנה לנו הזדמנות לחזור ארצה, ולבנות חיבור
- מפני שלא עשינו זאת, העולם נכנס למערבולת של מלחמות, מהפכות ולבסוף שואה
אחרי השואה קיבלנו זמן לבנות עצמנו בישראל. כיום העולם קורס, האגו הורס הכול
- עד השואה התקיימנו בצורה גלותית, שמרנו על מנהגי הדת
- כיוון שלא התקדמנו למודעות חדשה, להובלת העולם לאהבה, קיבלנו דחיפה שלילית
- כל המכות מאז הקמת המדינה, נובעות מעיכוב בהתקדמות למודעות החדשה
הזהות היהודית הפנימית, האמיתית, היא שכולנו כאגודה אחת. תיקון האגו לאהבה
- בארץ העם התפצל לשני גושים, דתיים חילוניים, ובתוכם אינספור פלגים פנימיים
- עלינו לבנות מטרייה שתבטיח אותנו משנאה, דחייה, ריחוק. לעורר את הכוח המחבר
- נעורר את הכוח החיובי שטמון בטבע, מעל לכוח האגו השלילי, ונחזיק בשתי מושכות
גילוי של כוח החיבור והאהבה בין בני אדם נקרא גילוי הבורא, וזו מטרת קיומנו
- בגלות שמרנו על הצורה היהודית המסורתית. בישראל הכוח השלילי התפרץ, שנאה
- כיום יש להוסיף כוח חיובי שיוביל את העם לחיבור. את העם צריכים להנהיג מחנכים. אז יתפשט בינינו כוח חיובי, כוח אהבה, ויכניס בלבו של כל אדם דאגה לשלום הזולת
- הזהות היהודית הבאה היא הובלת האנושות לחיבור ולאהבה. מעצמה רוחנית
למה לא אוגנדה?
אברהם קיבץ אנשים סביב חסד ואהבת הזולת, והבין שהמקום הפיזי עבורם הוא כאן
- יש שורש רוחני לקרקע הגשמית של ארץ ישראל
- בכל מקום על פני כדור הארץ בו אנשים מתיישבים, הם מקבלים בהדרגה את צורתו
מדינת ישראל לא הייתה יכולה להתקיים באף מקום מלבד ארץ ישראל
- כיום איננו נחשבים לעם ישראל עדיין. עם ישראל זו קבוצת אנשים המחוברים כאחד
- מציאותנו כאן נותנת הזדמנות לבנות עצמנו כעם ישראל, לבנות אהבה מעל כל השוני
- ישראל צריכה להיות מאורגנת כגוף אחד, בהנהגת אנשים חכמים שיובילו לחיבור
- באנו לכאן בעבר כבריחה מצרות בארצות הגולה, כמקלט יהודי. כיום צריך לבנות עם
- ישראל העתידית היא מדינה שבה מתייחס כל אדם לאחרים כאל בני המשפחה שלו
געגועים לארץ ישראל
הוחזרנו לארץ ישראל מכל קצוות תבל, כי יש לנו תפקיד מיוחד בבריאה
- אחרי דורות של כיסופים לישראל, כיום חצי רוצים לרדת מהארץ. למה? כי התאכזבו
- ארץ ישראל אמורה להיות מקום מיוחד, שדווקא בו נוכל לקיים 'ואהבת לרעך כמוך'
ארץ זבת חלב ודבש. מדובר על יחסים מתוקנים בין אנשים, שבזכותם מרגישים שפע
- חכמת הקבלה מספקת שיטה לבניית חיבור מעל השוני. 'על כל פשעים תכסה אהבה'
- הישראלי היפה, הישראלי המכוער, מי אנחנו באמת? גם זה וגם זה. ללמוד להתעלות
- ההרגשה שאנו עומדים לאכול זה את זה טובה, כי מבהירה את הצורך בתיקון חברתי
מהי עצמאות אמיתית
למעשה עצמאות בכלל לא קיימת בטבע. כל דבר מורכב לפחות משני חלקים קשורים
- אפילו ארה"ב אינה עצמאית, כי היא צריכה לדאוג לשימור השליטה בכל העולם
- חכמת הקבלה גילתה שיש כוח שנקרא בורא, טוב ומיטיב, והוא ברא כוח הפוך, שנקרא נברא
ייעוד האדם הוא לאזן בין שני כוחות הטבע, חיובי ושלילי, בקו האמצעי. זו עצמאות
- כל העמים שואפים לחופש, לעצמאות, אבל רק לישראל יש את שיטת האיזון
- האו"ם נתן לנו מדינה, כי כך כוונו ע"י תכנית הבריאה, כדי שנספק איזון לעולם
- העולם מצפה שנספק דוגמה של חברה מאוזנת, שמתקיימת בערבות ואהבה שלמה
- צבא לא מספק ביטחון, רק קשר חדש בינינו יביא ביטחון. הוא גם ירגיע את שכנינו
חזון ישראלי חדש
כדי להבין לאן ישראל תתקדם, יש צורך בתורה הפנימית שלנו- חכמת הקבלה
- החזון החברתי שלנו צריך להיות מותאם למה שמוגדר בתכנית ההתפתחות שבטבע
- כיום מתגלה צורך בחיבור מצד אחד, ומצד שני חוסר רצון לחיבור. כל אחד נפרד
- חכמת הקבלה מלמדת כיצד להביא כוח חיובי אל חיינו, וליצור איזון בין שלילי וחיובי
ישראל עצמאית זו מדינה שמובילה את האנושות לעצמאות אמיתית ולכל טוב
- בישראל של מחר אדם לא ירגיש לבד, אלא מחובר לאחרים, אוהב, כמו אם לילדיה. איש לא ירגיש בדידות, כי הוא יהיה עטוף בחום ואהבה. וזה יהיה לא מעיק, אלא נעים
- מבחינה חברתית, נתחיל להרגיש איך פינות מתעגלות. אדיבות, התחשבות, הדדיות
- דעות שונות יתקיימו כמו פלוס ומינוס, בהשלמה הדדית, כי מעל הכול תהיה אהבה
ישראל תהיה מדינה שמאוזנת בשני כוחות, טוב ורע, ותספק דוגמה כלל-עולמית
יום העצמאות – הסמלים הלאומיים
שבעת קני המנורה מסמלים שלמות. 7*7=49. 49 שערי טומאה וכנגדם שערי קדושה
- חכמת הקבלה תעזור לנו להאיר כמנורה. חכמת הקבלה מלמדת לבנות חברה מחוברת, שוויונית
- ענפי הזית מסמלים שאיפה לשלום, אבל הוא יושג רק אחרי שנגיע לשלום בינינו
- כשהיחסים בינינו יאירו כמו מנורה, נזכה גם לשלום עם העולם. זו תהיה תוצאה
ארץ ציון וירושלים: רוצים לצאת מהשנאה, לחזור לאהבת אחים, למצב שלמות ויופי
- יצר לב האדם רע מנעוריו. אדם מטבעו דואג לעצמו בלבד. עלינו לפתח יצר טוב
- נפש יהודי הומייה: כיוון שבעבר היינו כאיש אחד בלב אחד, יש בנו כמיהה לזה
- עצמאות אמיתית פירושה עצמאות מהיצר הרע שבנו, מהאגואיזם הצר
להיות עם חופשי פירושו חופשי מהרע שבנו, משנאת החינם
- אפילו כשאני רוצה לעשות משהו טוב, פתאום אני מגלה שאני פועל רק לטובת עצמי
הישראלי החדש
דמות הצבר סייעה לנו לבנות את המדינה. אח"כ הגיעה תרבות המערב והחלום נגוז
- גדל דור שמרוכז בעצמו, פחות מתעניין במולדת. כיום מתעוררת שוב עדינות פנימית
- אנשים רוצים רוח. חיבור. על זה מצביעה תחושת הריקנות. החומריות לא ממלאת
- הגיבור הישראלי הבא הוא אדם המבין שבחיבור לאחרים הוא מגיע לשגשוג ולאושר
בהקמת המדינה היינו מוכרחים להתחבר כדי לשרוד. כיום הריקנות דוחפת לחיבור
- לאחר כל ההצלחות החומריות, הריקנות אוכלת אותנו מבפנים. חסר חום, חסר קשר
- כאשר נתחיל לבנות בישראל חיבור וקשר טוב בינינו, איש לא יחשוב לעזוב לחו"ל
- החיבור ימלא את האדם עמוק בפנים, יעלה אותו לרמה חדשה של קיום
חיים במלחמה מתמדת
אחרי כ"כ הרבה סבל הגיע הזמן לשאול למה זה קורה לנו? הרי אין דבר מקרי בטבע
- השלום תלוי בנו בלבד. איננו תלויים בשום גורם. רק אנו נוכל להביא כוח חיובי לעולם
- בטבע פועלים שני כוחות, חיובי ושלילי, פלוס מינוס. כוח הרע כל הזמן גדל מעצמו
הוספת כוח חיובי דורשת עבודה שרק יהודים יכולים לבצע, כי הכוח החיובי נסתר
- אברהם אבינו גילה שיטה לעשות זאת בבבל העתיקה. "על כל פשעים תכסה אהבה". הצטרפו אליו אלפים, ונוצר עם ישראל
- מערכות ישראל ייפסקו רק שנבין שבידינו מפתח לאושר העולמי, בידינו הכוח החיובי
אם נילחם בפנים על החיבור בינינו, כל אחד מול האגו שלו, נחסוך מלחמות חיצוניות
- כחיילים אנו חזקים, מוכנים להקרבה עצמית, הבעיה שלא ברור לנו מה ייעודנו כעם
- אם נילחם עם האויב הפנימי, עם הכוח השלילי שמפריד בינינו, האויב החיצוני ייעלם
- אנשים יורדים מהארץ, לא ברור להם מה הטעם להתקיים כאן עם כל הבעיות
- עלינו לגלות את הכוח החיובי שנסתר בטבע, שיחבר בינינו. הקבלה מלמדת שיטה כיצד ליישם זאת
ישראל מתאבלת על בניה
בזמן מלחמה אנשים נעשים קרובים זה לזה, אחים לצרה. זה קורה בטבעיות בכל עם. מעבר לכך, העם שלנו מיוחד בכך שבשורשו מצוי "ואהבת לרעך כמוך". זה חרוט בנו
- חיינו בהדדיות משך דורות, עד החורבן שנבע משנאת חינם. נצרב בנו רושם מחיבור
- אף פעם לא היה ילד יהודי זרוק ברחובות, כמו אצל עמים אחרים. עם של ערבות הדדית
ביום הזיכרון העם מצוי בהתעוררות כללית של תחושת קשר, ערבות הדדית, אחדות. מתגלה שורש החיבור בינינו, שהוא מאוד חזק ועוצמתי. מאיר מבפנים ושולט עליך
- מתגלה הכוח שפעם חיבר אותנו כאיש אחד בלב אחד, ומעורר חיות מיוחדת, אצילית
- ללמד אותנו איך עלינו לחיות כל הזמן בערבות הדדית, לא רק ביום הזיכרון
מה צריך לזכור ביום הזיכרון? לעשות חשבון נפש למה החללים נפלו, ומה עלינו לעשות. הם הקריבו חייהם עבורנו. המחויבות שלנו זה לעשות תיקון, להביא שלום לעולם
- הנופלים סיפקו לנו הזדמנות לבנות כאן חברה אחרת, מחוברת באהבה וערבות הדדית
- הנופלים נמצאים בינינו, רק זה נסתר. אם נתחבר זה לזה באהבה, נרגיש אותם. הם משתוקקים לכך שנהיה מחוברים כמו מערכת אחת, כאיש אחד בלב אחד
- ביום הזיכרון כדאי לזכור מה עלינו לעשות כדי שהשכול ייפסק, ושזהו רצון החללים
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא היום ה-33 בספירת העומר
- בסידור כתוב על ספירות, מושג קבלי
- ספירת העומר מצביעה על 49 מידות שמצויות בנשמה שלי, ואותן אני רוצה לתקן
- מהות התיקון – להיות דומה לבורא, לכוח האהבה וההשפעה
מעבר משנאה לאהבה
- 49 מדרגות שנאה יש בנו. מתקנים אותן מקל לכבד, ע"י 'מנות של אור' (כוח מתקן)
- 'מנות האור' מגיעות כתוצאה מעיסוק נכון בפנימיות התורה, בחכמת הקבלה
- הקבלה לא מדברת על רוחות ושדים, אלא על תיקון היחס לזולת, משנאה לאהבה
עלינו להתחבר כעם אחד, מעל כל השוני וכל ההבדלים. הקבלה היא תורת החיבור
- מתחילים מבדיקה עצמית. האדם מתחיל לגלות שהיחס שלו לזולת רע, ושזה מזיק
- הרצון האגואיסטי בנוי מ-49 מדרגות. לאחר שתיקנו 33 (ל"ג), בטוח שהבאות יתוקנו
- שבועות: הרצון לקבל מתוקן להשפעה, וכולו מאיר. החג מסמל את יכולתנו להתאחד
האור שמתקן שנאה לאהבה הוא כוח שנסתר בטבע. עלינו ללמוד להוציאו מהטבע
- תהליך התיקון יתחיל כשנרגיש שאי אפשר להמשיך עם השנאה, ושיש שיטה לחיבור
- אדם שקיבל 'מנת אור' מתחיל להרגיש את האחרים כחלק ממנו, העולם נפתח בפניו
חג מתן תורה
נתינת התורה וקבלת התורה הם שני עניינים שונים. תורה היא לא ספר, אלא כוח מתקן
- "תורה" היא אור עליון, אור המחזיר למוטב, כוח שמתקן את טבענו האגואיסטי לאהבה
- בעבר השתמשנו בכוח התורה והייתה בינינו אהבה, אח"כ נחרבנו עקב שנאת חינם
- הכלל הגדול של התורה ואהבת לרעך כמוך. כיום אנו לא מתקרבים לזה אפילו
'תורת אור' הוא כוח עליון שמשפיע עלינו בתנאים מיוחדים, ויכול לשנות את טבענו
- היצר הרע שבנו מורכב מתרי"ג (613) חלקים. עלינו לתקנו לאהבה. זה נקרא "מצוות"
- ככל שאנו מתפתחים, גדל היצר הרע, האגואיזם שלנו. לפי חכמת הקבלה הגיע זמן התיקון
- יצר רע פירושו שאני רוצה להרע לזולת, כדי להרוויח משהו לעצמי
- אומרים "לא תגנוב", ונותנים אמצעי לתיקון האגו האנושי, תורה – חיבור לכוח נסתר
- התורה נצחית, בכל רגע אפשר להתחבר לכוח הטוב הנסתר, צריך רק ללמוד איך
'מעגל חיבור' הוא כלי מעשי להזמנת הכוח הטוב אל חיינו
- חכמת הקבלה היא השיטה איך להשתמש בתורה, בכוח האור, בכוח הנסתר בטבע
- המאמץ לקיים ואהבת לרעך כמוך מביא את הכוח הזה לשרות בינינו, כמו מקלט רדיו
- השיטה שעוזרת לגלות את הכוח הנסתר, הכוח החיובי, נקראת חכמת הנסתר, קבלה
- במעמד הר סיני הייתה בינינו שנאה הדדית, רצינו להתעלות לאהבה, וקיבלנו תורה
- במצב הפילוג בישראל היום מתגלה חכמת הקבלה כתורת אור, כאמצעי לתיקון
- דווקא אחרי שמתגלים מ"ט שערי טומאה במצרים, שיא הפירוד, נוצר הצורך בתורה
- בכל יום יש מתן תורה, יש אפשרות להתחבר לכוח החיובי, שיבנה בנו אהבה לזולת
חג השבועות בחברה הישראלית
מאכלי חלב מסמלים אהבה, כמו אהבת אם לילדיה. צבע לבן מסמל אור, נתינה נקייה
- אם אנו מתייחסים זה לזה באהבה, יש לנו פירות מיוחדים מאוד, מגלים עולם מושלם
- הבעיה שבאופן טבעי אנו מרגישים הכול רק דרך איך לקבל, לסחוב לעצמי, לנצל וכו'
- יש כוח מיוחד שיכול להפוך את היחס הרע לזולת ליחס טוב. קוראים לכוח הזה תורה
- חכמת הקבלה מאפשרת לאדם לקבל את כוח התורה, שמתקן את היחס שלו לאחרים
- את התורה מקבלים ביציאת מצרים, שמסמלת את שיא הריחוק, השנאה, הפירוד
בלי להביא היום את הכוח הטוב לחברה הישראלית, לא נוכל להוסיף להתקיים
- הכוח הטוב טמון בטבע, הוא נסתר. לכן השיטה לגלות אותו נקראת חכמת הנסתר
- הקבלה מלמדת שאם לא נתחבר בעזרת הכוח הטוב, אויבינו יכריחו אותנו להתחבר
- לא דתיים ולא חילוניים מגדירים את 'ואהבת לרעך כמוך' כמטרת הקיום של ישראל
- הקבלה עוסקת רק ב'ואהבת לרעך כמוך', ולכן היא מצליחה לחבר בין כל חלקי העם
- לעשות תיקון פירושו לתקן את היחס שלך לזולת, משנאה לאהבה, בעזרת כוח האור
- אדם מתוקן מרגיש אחראי על כל העולם, תפקידו לחבר בין הכוח החיובי לבין כולם
לסיכום, תורת אמת היא שיטה לבניית אהבה לזולת, חיים שלמים ונצחיים. חג שמח!
ירושלים: מקודשת לשלוש דתות
חכמת הקבלה אינה קשורה לדתות. זו שיטה לגילוי הבורא לאדם, בעולם הזה
- המושג 'אמונה' בקבלה משמעותו שונה מאשר בדתות. אמונה פירושה גילוי הבורא
- ירושלים בקבלה פירושה יראה שלמה, עיר שלם. מצב שבו יש בינינו השלמה ושלמות
- חכמת הקבלה היא השיטה האוניברסאלית, כולם יצטרכו אותה כדי לגלות את הבורא
ירושלים זה מושג רוחני שלא קשור לעיר עצמה, לאבנים וכו'. מדובר בתכונה רוחנית
- ירושלים פירושה אהבה והשפעה, יציאה מעצמך אל הזולת, פעולה לטובת האחרים
- בחורבן הבית נפלנו לשנאת חינם, הרוחניות נעלמה, הקבלה הוסתרה, נוצרו הדתות
ירושלים: בירת האהבה
הדתות מנוגדות זו לזו, מתווכחות עם מי הצדק. מכאן נובעות מלחמות הדת
- בהתחלה אברהם לימד ואהבת לרעך כמוך, וכך הביא אנשים שונים לגילוי הבורא
- בהמשך האגו גבר, האהבה לזולת נחרבה, והרגשת הבורא נעלמה
- כתוצאה מחורבן האהבה לזולת, ירושלים נחרבה, ויצאנו לגלות. נאבד גילוי הבורא. עם ישראל נותר עם פעולות גשמיות בלבד. במקום חכמת הקבלה התפתחה היהדות. ואז העיר ירושלים והאבנים שבה נעשו קדושות, במקום האהבה לזולת
- כיום מה שיש בירושלים זו קליפה ולא קדושה, שנאה במקום אהבה
- כשנחזור להשתמש בתורה נכון, שנדרוש שהאהבה תשרה בינינו, תיבנה ירושלים. ואז תהיה דת חדשה לכל בני האדם, דת האהבה, חכמת הקבלה, גילוי הבורא
הדרך לשלום בירושלים היא לבנות בינינו קשרי אהבה. מאיתנו זה יתפשט הלאה
- אם נעשה שלום בינינו, יבוא שלום על כל בני האדם. אנו חייבים להיות הראשונים
- למה העולם לא מכיר בירושלים כבירת ישראל? כי היא קרועה משנאה הדדית
- למעשה, טרם הקמנו את ארץ ישראל ואת ירושלים. ארץ ישראל זה רצון לאהבה
- לשנה הבאה בירושלים הבנויה: כיום אין לבנה אחת מתוקנת, שממנה אפשר לבנות
- בעתיד העולם כולו יהפוך ל'ארץ ישראל', כשהריבון יהיה הכוח העליון, כוח האהבה
שלושת הרגלים
בזמנו, העם ביצע פעולות פנימיות וחיצוניות בהתאמה, כדי להתחבר לזולת ולבורא
- יציאת מצרים הייתה יציאה מיצר הרע, מהאגו, מהרצון לנצל את הזולת לטובתי
- אחרי היציאה הפיזית והפנימית ממצרים ומפרעה, מגיעים להר סיני, מקבלים תורה
- התורה היא אמצעי לתיקון היצר הרע. בעזרתה מגיעים לארץ ישראל, לרצון לאהוב
- בתוך האהבה לזולת מתגלה כוח עליון, כוח מחבר, טוב, שנקרא "בורא"
ארץ ישראל מסמלת את הרצון הכללי לחיבור, ובה מתגלה רצון פנימי יותר, ירושלים
- ירושלים זה רצון לעשות נחת רוח לבורא, כוח ההשפעה, מקור החיים, מקור האהבה
- שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד: אנו מחוברים כאיש אחד בלב אחד, כמו שהוא אחד
- בורא, 'בוא וראה': אנו מגלים בינינו מערכת של השפעה, ויראים לא לאבד האהבה
- היראה הזו נקראת 'יראה שלמה', ירושלים. בתוכה מתגלה קשר מיוחד, בית המקדש
- 3 רגלים, 3 קוים: קו שמאל – כוח האגו, קו ימין – כוח התורה, אמצע – שילובם יחד
העלייה לרגל לירושלים פירושה התחזקות באהבתי לזולת, וביראה שלא לאבד אותה
- ארץ הקודש, קדושת הארץ, כל אלה מדברים על קדושת הרצון – הרצון להשפיע ולאהוב
- כל פסיעה פיזית בארץ עוררה באדם הרגשה מיוחדת של אהבה, שינוי ביחס לזולת
- מפת ארץ ישראל היא כמו מפה חשמלית. השתנית פנימית, זזת מייד למקום אחר. כך הדברים אמורים היו להתנהל, אבל זה דרש מהאדם לבצע תיקונים ברצונות שלו
- הירושלמים קיבלו את כולם בחום, אירחו בביתם, כי ביחסי האהבה הם גילו כוח עליון
ט' באב – מחורבן לשמחה
הדור הצעיר לא מוצא קשר בינו לבין אירועים שקרו לפני אלפי שנים. אך משמעות המועדים לא קשורה להיסטוריה, אלא למה שקורה בהתפתחות הטבע
- לפני 5775 שנה חי איש מיוחד, הראשון שגילה את מערכת ההנהגה שמנהלת הכול. אחריו באו תלמידיו, וכך זה נמשך בדורות הבאים. חקרו וגילו את הא-לוהות
- לפני כ-3500 שנה, בבבל העתיקה, קרה משהו מיוחד. מגדל בבבל, התעצמות האגו
- אברם בן תרח, שנעשה לאברהם אבינו, החל לחקור את המצב, ולימד איך להתעלות
- האגו מפריד בינינו כדי שנבנה מעליו חיבור. בפער בין שנאה לאהבה, נגלה כוח עליון
- אברהם ניסה להסביר זאת לכולם, אבל הרוב לא הקשיבו. מי שכן, נעשה לעם ישראל
- קבוצתו של אברהם הלכה לארץ כנען, שאר הבבלים התפזרו על פני כל כדור הארץ
- קבוצת אברהם ירדה למצרים, עלתה בחזרה, קיבלה את תורת משה – שיטה לחיבור
החיבור שבנו מעל כל השנאה שהתגלתה ביניהם נקרא 'בית המקדש'. כלי של אהבה. רגע אחרי שהגיעו אל שיא החיבור הזה, החלו לרדת, והיחסים ביניהם שוב הידרדרו
- הפירוד הביא גלות. אך בסוף התהליך, כל בני האדם אמורים להגיע לחיבור מושלם
- מערכת ההנהגה פועלת בחוקים קבועים. לוח השנה מצביע על אילו כוחות פועלים
- יש תקופה לא טובה, בין המיצרים, מי"ז בתמוז עד ט' אב. כוח האגו שולט בעולם
- התקופות הרעות והטובות מוגדרות בטבע, אבל לאדם יש יכולת להתעלות ולשלוט
בשנות הגלות התפזרנו בין אומות העולם. גרמנו להתפתחות דתות, מסחר, תרבות. ספגנו מהאומות צורות אגו שלא היו בנו. כיום תפקידנו להתחבר, ולחבר את כולם
- בניית קשר של אהבה היא בניית בית המקדש השלישי, ואז ימי האבל יהפכו לשמחה
- חכמת הקבלה מסבירה איך דווקא אנחנו, בעלי האגו הכי גדול, יכולים לבנות חיבור. ואז דרך עם ישראל הקטן, כמו דרך חור של מחט, יעבור שפע לכל בני העולם
כיצד פועלת מערכת הטבע על האנושות בתקופות שונות בשנה, מדוע בין המצרים נחשבת לתקופה המיועדת לפורענות והאם ניתן להפוך זמנים רעים לטובים? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל
"בין המצרים" – זהירות מאסונות
- יש עתים לטובה ועתים לרעה.
- ההיסטוריה מוכיחה שתשעה באב הוא יום קשה
- הקבלה מלמדת שכל מה שקורה בעולמנו מנוהל ע"י מערכת הפעלה והנהגה עליונה
- מקובלים מגלים את המערכת הזו ע"י פיתוח חוש נוסף, שהוא כוח השפעה ואהבה. אפשר להשפיע על המערכת הזו מצידנו, ולשנות לטובה גם את הזמנים הרעים
כדי להבטיח את שלומנו כדאי ללמוד להשפיע על המערכת העליונה
- חכמת הקבלה מלמדת לשנות את פקודות ההפעלה, שיורדות מהמערכת העליונה
- המערכת היא כמו מחשב עליון. חודרים אליו בהתעלות מהאגו, משנאה לאהבה
איזו משמעות יש ליום ט"ו באב ואיך הוא קשור לתשעה באב, מהי אהבה ואיך ניראת זוגיות מושלמת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז לכבוד חג האהבה
ט"ו באב - חג האהבה
ט"ו באב מוגדר כאחד הימים הטובים ביותר לישראל. אחרי גילוי שנאה, תיקון אהבה
- שנאה ואהבה הם שני צדדים של אותו עניין. המרחק ביניהם קצר מאוד
- בראתי יצר הרע (ט' באב) ובראתי לו תורה תבלין (ט"ו באב). יש בטבע אור, כוח מתקן
- אחרי הכרת הרע גדולה, האדם מבקש תיקון אמיתי, ולכן האור מתקנו מייד
האם בט' באב מדובר באהבה בין בני זוג?
- אם אין קשר טוב בינינו, הבורא לא יכול לשרות בינינו
- מקור כל הרע הוא ט' באב, ומקור הטוב הוא ט"ו באב. כיצד מודדים "טוב" ו"רע"?
- אהבה פירושה למלא את רצון הזולת, לפני שאני ממלא את הרצון שלי
- אני צריך לדעת מה האחר רוצה, להרגיש אותו, ושרצונו יהיה חשוב לי מרצוני
- ברוחניות בכל רגע יש הכרה של השותף שלך מחדש. ולנו זה חסר
אהבה אמיתית היא כזו שמתחדשת כל רגע, בלתי פוסקת, תמידית
- קבוצה – עשרה אנשים שמתחברים באהבה, ובונים ביניהם כלי לגילוי השכינה
- זוגיות רוחנית היא כששניים מרגישים כאחד. הסכמה, הבנה, השלמה, במוח ובלב
- לאמתו של דבר, אנו אמורים להגיע ליחס אוהב כזה לא רק בזוגיות, אלא כלפי כולם
- טיפ ראשון: נסו להרגיש זה את זה, כמו את עצמכם. שאתם אחד, מציאות אחת
סליחות
הסליחות מצביעות על תהליך שעלינו לעבור של התעלות מעל טבענו האגואיסטי
- זה לא עניין של לבקש סליחה ממישהו, כי מה יבטיח שברגע הבא אתנהג טוב יותר?
- כדי להבין מהן סליחות, אי אפשר להתבונן במנהג העממי אלא באמת שטמונה בו
- מנהגי ישראל מצביעים על חוקי טבע נסתרים
- המנהגים העממיים מספקים הכנה, עד שניגש לאמת, אל גילוי חוקי הטבע הנסתרים
- בטבע מס' שכבות. חוקי הטבע עליהם מצביעים מנהגי ישראל מצויים בשכבה פנימית
- כדי לגלות אותם, יש להכיר את הנוסחה הכללית של מערכת הטבע שבה אנו חיים
חוק הסליחות אומר שעלינו לחקור טוב את הטבע שלנו, שכולו אגואיסטי
- כיום ביכולתנו להכיר את הדרגה העליונה יותר שאליה עלינו להעפיל, 'דרגת המדבר'. רמה זו כולנו מחוברים בהרמוניה מושלמת. אבל הטבע הנוכחי שלנו הפוך ממנה!
- אלול, אני לדודי ודודי לי. אם אני זקוק לעזרה כדי לאהוב אחרים, כוח עליון בא לסייע
- הדבר עליו כדאי לבקש סליחה הוא, על שלא ניצלנו את ההזדמנויות שהיו לנו לחיבור
- איך מפעילים את מנגנון התיקון הזה? בזה עוסקת שיטת החיבור של חכמת הקבלה
- ישראל מצויה בחוב גדול לעולם, כי עלינו להוביל את כולם לחיבור ואהבה
- העבודה על חיבור בין אדם לחברו מובילה לכוח עליון, כי הוא מתגלה בקשרים בינינו
דווקא מתוך הפילוג והשנאה, נוכל להתקדם אל חיבור. 'יתרון האור מתוך החושך'
הסוד לשנה טובה
שנה טובה יכולה להיות בתנאי שנבין שהחולפת הייתה רעה. זהו זמן לחשבון נפש
- השנה החברה הישראלית מגיעה להכרה שלא זו המדינה עליה חלמנו
- הרע מתגלה, ובזכותו באה הכרה שמצבנו הוא שקרי. זה צעד חשוב בדרך לאמת
- עלינו לגלות איפה נמצאת התרופה. היא טמונה בתורה, בפנימיותה, בחכמת הקבלה
- לא מדובר בחזרה בתשובה, אלא בגילוי הכוח העליון שיכול לחבר בינינו, האור
- המטרה הקרובה שישראל צריכה להציב לעצמה בשנה הקרובה היא חיבור
- חיבור זה להיות מסוגל להתחבר לאחר ולמלא את רצונו. כולנו חלקים ממערכת אחת
- העולם שונא אותנו, כיוון שאיננו מתפקדים כראוי, לא מספקים דוגמה לחיים בחיבור
- כשנתחיל להרגיש שאנו תלויים זה בזה, נבין שאין לנו ברירה אלא ללמוד להתחבר
אנו נקראים ישראל, מלשון ישר-אל, ישר אל הכוח העליון שבטבע, כוח אהבה ונתינה
- אחרי שנבין שהשנאה הורסת אותנו וננסה להתחבר, נגלה אנו זקוקים לכוח עליון
- חכמת הקבלה מלמדת איך משתמשים בכוח העליון כדי לתקן את הקלקולים שבחיינו
- האגו שלנו מייצר את כל הבעיות. הקבלה מלמדת איך להביא כוח עליון שיתקן אותו
- שנה טובה היא שנה שבה נרגיש את הכוח העליון שורה בינינו, כוח של אהבה ונתינה
- השינוי הזה טבעי, כמו גדילתו של ילד. חשים את כוח הטבע שמפתח את החיים
- עלינו לפתח רצון לכך שא-לוהים ישרה בינינו, כוח של אהבה ונתינה, כוח מחבר
- לאחר הכרת הרע במצבנו, נגיע לרצון להמליך את הכוח הזה עלינו, וזהו ראש השנה
שנה חדשה
מדוע אנו מתרגשים מהתחדשות? כי אנו בני אדם, לא דומם, לא צומח ולא חי
- הביטוי שנה חדשה מעורר מייד תקווה, אך מה המצב בשטח השנה?
- לשנות את החיים לטובה ולהטות אוזן לחכמת הקבלה
- מה שיכול להביא התחדשות היום הוא גילוי מהות החיים, פתיחת דלת לעולם נפלא
- בעולם הטוב הזה הכול עובד אחרת, תמיד מתקדמים לטוב ולעוד יותר טוב. כמו כשהיינו ילדים, שכל יום ויום היו מלאים הנאה ותענוגים. משחקים ודברים כיפיים
- החיים היום מאוד מתישים. מדי פעם נופש, אבל ביומיום ריצה מטורפת ומעייפת
- שינויים מלחיצים אותנו, כי הם דורשים מאיתנו הסתגלות, התאמת עצמנו למצב חדש
בעולם העתידי, החידושים יהיו נעימים כי לא נידרש למאמצים
- האפשרות לפתוח דלת לעולם החדש הזה, תלויה בהסכמה שלנו לחיות חיים חדשים
- התנאי העיקרי לחיים חדשים הוא לחיות בחיבור עם אחרים. להפוך למשפחה אחת. זה מנוגד לטבענו האגואיסטי, לכן אנו זקוקים לשיטה שתפתח בנו רצון לחיבור
- מה שיעזור להתגבר על הפחד משינוי, זו הסכמה חברתית שכך אי אפשר להמשיך
תוכנת החיים
אילו ידענו בראש השנה הקודם שכזו תהיה השנה שלנו, האם היינו מוותרים עליה?
- אבל זה לא תלוי בנו. "בעל כרחך אתה חי"
- לאן אנו מתפתחים? אנו חיים בתוך תוכנה כללית שפועלת עלינו בכל רגע ורגע. חכמת הקבלה חוקרת את התוכנה הזו, את הכוחות שמעל היקום שלנו
- במהלך חיינו אנו מתפתחים ללא הכרה. לחצים שליליים דוחפים אותנו קדימה
המטרה שהכין לנו הטבע היא שנתפתח באופן בלתי מוגבל. זה דורש החלפת תכונות
- התכונה הכללית שלנו היא רצון לקבל לעצמנו. רצים אחרי כל מיני דברים, ומתעייפים
- וממש פה קרוב נמצא גן עדן, עולם אחר
- כדי להיכנס לעולם השני אתה צריך ללמוד לפתוח את הלב שלך לאחרים, להתחבר
יעד ההתפתחות הסופי שהגדיר הטבע לאנושות הוא רכישת רצון חדש, רצון להשפיע
- באדם העתידי לא ישתנה דבר חוץ מהיחס שלו לזולת, ירגיש מה שמחוץ לו כמו עצמו
- האדם העתידי יתפתח ע"י טכנולוגיה פנימית, ילמד איך לקבל מצב עליון יותר
- המשוכה הפסיכולוגית שצריך לעבור כדי להרגיש את העולם החדש
ישראל היא המקום שבו האדם העתידי יתחיל להתפתח
מה מקור התחושה המיוחדת שקיימת בארץ ישראל בתקופת חגי תשרי, כיצד נוכל לחזור ולהיות שוב עם המלוכד בארצו ומה תפקיד יום הכיפורים עבור עם ישראל? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה
יום כיפור – מימוש עצמי וחברתי
יום כיפור הוא יום מיוחד, כיוון שאנשים כאן עושים אותו כזה. בחו"ל מורגש אחרת
- צריך לעשות חשבון נפש אישי, אבל אי אפשר לעשות זאת לבד, רק יחד
- ראש השנה זו הכרה בכך שיש מלך, כוח עליון, כוח הטבע הכללי שמטפל בכול
- חכמת הקבלה מלמדת איך להרחיב את גבולות העולם שלנו, ולגלות את הכוח הזה. לשם כך על האדם להתעלות מהאגו הצר שלו, לבטל הגבולות בינו לבין האחרים
- אברהם אבינו דיבר על זה, סביב העיקרון של ואהבת לרעך כמוך נעשינו לעם ישראל
- כשמבטלים את המחיצות בינינו, אנו באמת עם ישראל, וראויים לארץ ישראל
- אחרי אלפיים שנות גלות הוחזרנו לכאן, כדי להיבנות מחדש. זו הזדמנות בלבד
- עלינו לעשות חשבון נפש, ואת זה מסמל לנו ביום כיפור סיפורו של יונה הנביא
- יונה מסמל את העם היהודי ותפקידו בעולם, ללמד אנשים להתחבר זה לזה בטוב
- משלמים הרבה עבור הזכות לקרוא מפטיר יונה, זו סגולה להצלחה. כדאי להבין במה
אם נבין מה הייעוד שלנו ונממש אותו, גם בישראל וגם בעולם הכול יהיה טוב
- אירופה קורסת, המזרח התיכון בוער, העולם כולו יזדעזע. יאשימו אותנו, כמו תמיד
- ובתוך ישראל, השנה התחלנו להבין שאין בינינו קשר, אלא רק כשיש צרות חיצוניות
- עלינו למצוא דרך להתחבר, ויש שיטה ברורה ומדויקת שנובעת מחכמת הקבלה
באיזה מידה משפיעה החברה על האדם לקיים את מנהגי יום הכיפורים, מה מהות הברית שעלינו לכרות עם הכוח העליון ועל אילו עברות עלינו לכפר בחג זה? הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה
יום כיפור – התעלות רוחנית
בישראל יש ליום הכיפורים כוח מיוחד, והוא משפיע על כולם
- יום כיפור זו הזדמנות לחשבון נפש, לחשוב לשם מה אני חי, מהי מהות חיי?
- עבירות בין אדם למקום, ובין אדם לחברו. בסה"כ מדובר על שינוי טבע האדם, האגו
- היחס שלך לכל הסובב אותך חייב להיות כמו שאתה מתייחס לעצמך
- עבירה זה שימוש באגו שלך כדי לנצל את הזולת
- עבירות בין אדם למקום, פירושו שאתה לא מתייחס לכל המציאות כאילו שזה אתה
- 'יום כיפור' אומר שעליך לתקן את עצמך, עד שתתחבר עם כל הבריאה בלב אחד
חג הסוכות נושא בקרבו את סוד החיים. אם נלמד להפוך את מה שלא חשוב בעינינו עתה לחשוב מאוד, נוכל פתאום לגלות מחוץ לבית המוכר, עולם חדש ונפלא. ביציאה מגבולות האהבה עצמית אל האהבה האמיתית, מחכה לנו כל הטוב וכל השפע.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן
סוד הסוכה
כשהרב, ד"ר מיכאל לייטמן החל להתעניין בעומקה של התורה, בחכמת הקבלה, מצא בה את סיבות למנהגים. כך הבין את סוד הסוכה. הסוכה מרמזת על עולם חדש שביכולתנו לבנות לעצמנו
- סוכה, עולם חדש, בונים מפסולת גורן ויקב, מדברים שאיננו מקנים להם חשיבות כלל
- העולם שלי בנוי מדברים שחשובים לאגו שלי. דברים שאינם חשובים לי, איני מרגיש
- אם אהפוך את היחס, שמה שעתה לא חשוב יהפוך לחשוב, ייבנה לי עולם חדש
- חלק גדול מהמציאות נסתר עתה ממני, כי התרגלתי מלידה לא לשים לב אליו
- כיום חשוב בעיני מה שטוב לי. לא חשוב בעיני מה שטוב לזולת. זהו כל עניין הסוכה
הייתי רוצה להגיע לחיבור עם כולם, ל"ואהבת לרעך כמוך", לשבוע ימים לפחות
- פסולת גורן ויקב: גורן זה חיטה, לחם. יקב זה יין. הפסולת מהם בד"כ לא חשובה לנו
- למה חשוב ואהבת לרעך כמוך? ע"י יחס כזה בניתי את עצמי הפוך ובניתי עולם חדש
- למה מקשטים את הסוכה? להראות שהדבר יקר לנו. בנתינה מגיעים לחיים נצחיים
סוכה מסמלת יציאה מהעולם האגואיסטי הצר לעולם רחב של אהבה וחיבור עם כולם
סוכות וארעיות
אדם, כמו כל חיה אחרת, שואף לדברים קבועים ובטוחים
- בעבר החיים היו יציבים וברורים. כיום הכול משתנה, לא צפוי, לא בטוח
- יכולנו לבנות חיים טובים לכל בני האדם, אבל האגו לא מאפשר. חצי עולם גווע מרעב
- במאה ה-21 מיליונים נודדים ממדינה למדינה. הכול נזיל, משתנה, לא ברור, לא בטוח
- המסר של סוכות: רק אם נחליף את הערכים, נוכל לבנות לנו עולם קבוע, טוב ויפה. מהות ההחלפה היא לעבור מאהבה עצמית לאהבת הזולת. לדאוג לטובת כולם
- בתוך תכנית ההתפתחות של הטבע מוגדרת ההגירה של מיליונים ממדינה למדינה
- אנו עלולים לספוג מכות טבע שיגרמו למאות מיליונים לנדוד. יפנים, צ'יליאנים ועוד
- הדבר הפרקטי היחידי הוא לחקור לעומק את תכנית הטבע, ולהתאים עצמנו אליה
- הדבר הבטוח שעליו אפשר לסמוך הוא ידע אוניברסלי. קשר לכוח העליון של הטבע
הנוסחה להתחיל לאחוז בכוח עליון היא ואהבת לרעך כמוך. החלפת החושים, והעולם
חנוכה: תיקון העולם
אנו מתקדמים כל הזמן לחושך גדול יותר, כי העולם מנוהל ע"י כוח האגו המתגבר
כיום עומדת להסתיים תקופת ההתפתחות האגואיסטית, עידן האגו מיצה את עצמו
- מלחמות וסבל או חינוך ומודעות – כך או אחרת נתקדם לעידן האיזון עם הטבע
- אפשר להמשיך לנסות לתקן את העולם, במקום לתקן את האדם, אבל זה לא יעזור
- החושך נובע מזה שאיננו מחוברים זה לזה, מנצלים זה את זה. מכאן נובעות בעיותינו
- חנוכה מסמלת התעוררות, שאנשים מבינים שרק חיבור יכול להצילם
- התפיסה היוונית אומרת שלא צריך לתקן את עצמנו, אלא את העולם. הפוך מהיהדות
איך מכיילים את עצמנו נכון? על ידי חיבור כאיש אחד בלב אחד
- כיום הגישה היוונית האגואיסטית פושטת רגל, ודרושה גישה חדשה של חיבור ואיזון
- הקבלה מלמדת שאנו מסתכלים על העולם במשקפיים מעוותים, ואותם יש להחליף
- צריך להרוג את הפרדיגמה היוונית שחיה בנו, ולעבור לתפיסת העולם של הקבלה
- בעיה אקולוגית? גישת יוון אומרת 'ועידת אקלים', ואילו הקבלה אומרת – חינוך לקירבה ולקשר
- כיום אנו מובילים את העולם בתפיסה היוונית, מדע וטכנולוגיה, במקום בתיקון האדם
מהות המלחמה בין היוונים למכבים היא על מה דורש תיקון, העולם או האדם
חנוכה: אור וחושך בחיים
רצון ליהנות: אם אני נהנה, אור, לא נהנה, חושך
- אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד וידע
- יש רצונות עליונים יותר שלא נמצאים בנו מלידה, רצון למלא אחרים, לתת, להשפיע. לא נתינה שמסבה לך הנאה, אלא התעלות מעל האגו. כך אדם הופך להיות מקור אור. ואז האדם משתווה למקור האור הכללי שבטבע, הבורא, מגלה אותו וחש תענוג עצום
- חיים רוחניים הם חיבור למקור האור והשפעת האור לאחרים. כיום חובה ללמוד זאת
- רדיפה אחר מילוי הרצונות הפרטיים שלך זה "יוונים", השפעת המילוי לאחרים – "מכבים"
פיתוח אמיתי של אישיותך הוא רק כשאתה לומד להשתוות לבורא, כלומר בנתינה
- יוון קידשה את האגו, הנאה עצמית ללא התחשבות בזולת, הישגים אישיים בלבד
- הגישה היהודית אמרה שכך נהרוס את עצמנו ואת העולם, כגידול סרטני שבולע הכול
- רדיפה אחרי מילוי רצונותיך הפרטיים תביא לך ניצוץ אור קטן פה ושם, לא יותר מכך
הגישה היהודית היא שאפשר להשיג אור גדול רק כשאתה עצמך הופך למקור אור. אדם נעשה אז נצחי ושלם, פורץ את כל גבולות התפיסה, משתווה לכוח העליון
- כשאתה הופך להיות מקור אור לאחרים, אתה נעשה בלתי מוגבל
- אינך צריך לייצר אור, אלא להיות מקור לאור, שהאור יעבור דרכך. כמו שקע חשמל
- כשרוצים להעביר אור זה לזה, מגלים שכולנו קשורים ברשת ומחוברים למקור החיים
- זרימה בלתי פוסקת של אנרגיה שממלאת אותנו ברגש, בשכל, בהכרה. חיי הנשמה
- כיום אנו נותנים ומקבלים מתוך רצון לנצל לטובתנו. רוחניות היא שאוהבים זה את זה
- לא פשוט להבין במה מדובר, כדאי לבוא ללמוד ברצינות את חכמת הקבלה ולהשיג זאת בפועל
חנוכה הוא חג האור, צריכים ללמוד להדליק את האור על ידי חיבור בינינו
- כשמתחברים לאחרים, הרגש והשכל שלהם עובר אלינו. נהיים חכמים ורגישים פי אינסוף
- ברכה לחנוכה: שהאור ישרה בינינו, ימלא אותנו ויכוון אותנו לחיים טובים עליונים
הגישה היוונית והגישה המכבית
מימי קדם אנשים שאלו את עצמם לשם מה חיים. הראשון שגילה כונה בשם "אדם הראשון". הוא גילה שמטרת החיים היא לשדרג את האופן שבו אנו תופסים את המציאות
- אנו חיים במציאות רחבה ותופסים רק היבט צר, כי מסננים הכול דרך: 'מה טוב לי'
- אדם הראשון גילה שאפשר לשנות תפיסה, 'מה טוב לזולת', ואהבת לרעך כמוך, ואז קולטים מציאות בלתי מוגבלת, שכולה היא בעצם כוח אחד, עליון, ואנו בתוכו. עשרים דורות אח"כ בא אברהם. בבבל העתיקה היה משבר אגו, והוא לימד להתעלות מעל האגו. אלה שהצליחו לצאת מעצמם לקליטה אלטרואיסטית של המציאות, נעשו לעם ישראל
- הקבוצה הזו "ישראל", הלכה והתפתחה. כל פעם האגו גדל, והם התעלו מעליו יותר
פרעה, מצרים, תורה, ארץ ישראל, שוב האגו גדל, מכבים מול יוונים. מלחמת תפיסה
- בהמשך שוב האגו גדל, העם בתפיסת מציאות אגואיסטית, למעט מקובלים יחידים
- כיום מסתבר שאי אפשר להמשיך, האגו הורס את העולם. כולם שונאים זה את זה
- בלית ברירה חוזרים לגישת הקבלה, תפיסת המציאות דרך ואהבת לרעך כמוך
מיוון ועד דאע"ש
כיום אין בעולם גישה יוונית, עם המיתולוגיה היוונית וכו'. התפתחו אח"כ לנצרות
- האסלאם כובש היום את הבמה, מבטיח לאנשים חיים טובים כאן וגן עדן, אם יצטרפו
- מטרתו של האסלאם הקיצוני הוא להפחיד, שאירופאים יפחדו לצאת מהבית
- היהדות מעולם לא כפתה את עצמה על אף אחד, להפך
- בסופו של דבר, האסלאם הקיצוני יחד עם הנצרות יבואו נגד ישראל
התפיסה המכבית: עלינו להתחבר באהבה ולהרוס את היוונים שבינינו, כוחות הפירוד
- בתוך "ואהבת לרעך כמוך" מגלים את "ואהבת את ה' אלוקיך", הכוח העליון שבטבע
- מתתיהו החשמונאי, מי לה' אליי: הזמנה לחיבור, לחיים עם כוח של אהבה והשפעה
- כיום הקריאה "מי לה' אליי" מופנית כלפי האנושות כולה
כי האדם עץ השדה
כתוב כי האדם עץ השדה. צריך להבין מאיזה שדה בדיוק נולד אדם
- בנינו חברה אנושית לפי הדחפים הטבעיים שלנו. זה עוד לא נחשב להולדת אדם
- מי שמרגיש דחף להתפתח פנימית יוליד את האדם שבו
- הצלחת האדם תלויה ביכולתו לקרב את המועיל ולהרחיק את המזיק
כשאדם רוצה לראות מציאות אמיתית, לדעת הסיבה לכל מה שקורה, להבין את החוק הכללי, אז הוא מתקשר לשדה עליון ונצחי של ידע עליון. ובו גדל כעץ השדה
- השורשים שלי למעלה ומהם אני יונק. החוק שאני מגלה הוא חיבור מושלם בין כולם
- שורשינו נמצאים בדרגה עליונה מאתנו. אליה אנו צריכים לחדור בהתפתחותנו
- אני עליון יותר פירושו אני שלם. מודעות, רצון ושכל בדרגה שלמה ונצחית
656
משמעות ט"ו בשבט
ט"ו בשבט מייצג מצב מיוחד, שבו אדם רואה פירות מכך ששתל עצמו בסביבה נכונה. הוא ביצע על עצמו 39 מלאכות ועתה הוא זוכה לפירות, פרי עץ הדעת, פרי עץ החיים
- בעם היהודי יש רושם מהחיים הרוחניים שהיו לו בעבר, והיום אפשר לחדש אותם
- כדי לגדול צריך חברה שתקדם אותנו אל המטרה הרוחנית. בתוכה נגדל כמו עץ
- התהליך הראשון בצמיחה הוא הכרת הרע והטוב. להגדיר במדויק מהו טוב ומהו רע. ביקורת פנימית, בדיקה עצמית, כלפי עצמי, כלפי הסובבים אותי ובכלל
- המטרה היא השפעה, אהבה. כדי להגיע, עליי להתעלות מהטבע האגואיסטי שלי
- הטבע הוא לינוק הכול לעצמי. עתה עליי לרכוש טבע הפוך. לתת הכול, למלא אחרים
- "עולם הפוך ראיתי". ככל שרוצים להתעלות מעלה, עלינו להתחבר לאנשים למטה
היחס שלי לכל הבריאה ובעיקר לבני אדם, מקשר אותי לכוחות רוחניים עליונים
- אם תחליף את היחס שלך מקבלה לנתינה, תימצא עולם עליון. ופתאום תראה מציאות חדשה, בה כולם באהבה, אוהבים אותך וזה את זה. שלמות. לשם כך, אינך צריך לתקן את האחרים, אלא את עצמך
- תרגיש שאהבה ממלאת את העולם. שכינה. רוגע. תענוג. זהו הפרי שאליו נגיע בסוף
הסוד שבמגילת אסתר
אחשוורוש מסמל את מלכו של עולם, הבורא. ושתי מסמלת את העולם. היא אינה מקשיבה לאחשוורוש
- כך מתחיל הסיפור. מתגלה חוסר הקשר בין הבורא לנבראים. צריכים לתקן את הדבר
- אסתר צנועה, לא גאוותנית כמו ושתי. המלך רוצה להביא את העולם להזדהות עמו
- אסתר לא מגלה שהיא יהודיה, כי עם ישראל שנוא. כל אחד גאוותן, מייצגים פירוד
- בגתן ותרש רוצים לרצוח את המלך, כלומר להביא שליטה חדשה בעולם. הם מעוררים את מרדכי לפעול. הכוחות מרדכי והמן מבררים לשם מה העולם קיים
- אחרי שמרדכי מצילו, המלך מעלה את המן. על מנת לעורר את מרדכי לדרוש משהו
המלך נראה מובל על ידי יועציו, אבל למעשה הוא מוביל הכול למטרתו
- אסתר אומרת ליהודים להתקבץ, לצום ולהתפלל. להתעלות מהאגו הפרטי ולהתחבר
- עם ישראל מפוזר בכל מדינות, כלומר שקוע בתרבויות זרות. לא שייך לאיחוד וחיבור
איום השמדה מחזיר את העם לברר מיהו ומה תפקידו בעולם. לשמש דוגמה לאהבה. ואז הורגים את שונאיהם, כלומר את הרע שבכל אחד מהם שמתנגד לחיבור ואהבה. וכך מתקדמים לתכלית:
עם ישראל מוביל את כל הנבראים לאהבה, לקשר עם הבורא
מגילת אסתר בימינו
כל חלקי הטבע אמורים לתפקד בהרמוניה. המין האנושי מפריע לזה לקרות. לכן חיות טורפות זו את זו. אם הייתה בין בני האדם אהבה, היה "גר זאב עם כבש". אם בני האדם היו משלימים זה את זה, גם החיות היו משלימות זו את זו
- כל הבעיות בעולם נובעות מחוסר קשר טוב בין אנשים. אדם נהנה מלהזיק לאחרים
- מטרת ההתפתחות שלנו היא להגיע להשלמה הדדית מלאה
- מלכות אחשוורוש מסמלת את העולם כולו. בדרך לתיקון, צריך להתגלות הקלקול
- המלך מעורר את הכוח של המן, ועל ידו את מרדכי, שהוא כוח נסתר
- המן נגד החיבור, נגד היהודים שצריכים להביא את החיבור לעולם, ורוצה להשמידם
- מרדכי מסמל כוח תיקון. עם ישראל מפוזר בין המדינות, רוצה להתבולל. כמו היום
המגילה מלמדת שהחיבור בין היהודים הוא הכרחי לקיומם ולתיקון העולם
- בתוך האדם נמצאים כוחות שמתנגדים לחיבור. אלה הם שונאיו, צריך "להרוג" אותם
- האדם הוא עולם קטן. בתוכו משחקות כל הדמויות שאנו רואים במגילת אסתר
- מרדכי הוא הנטייה לחיבור, המן הנטייה לשנאה לזולת. עזר כנגדו
- בראתי יצר הרע, אומר הבורא, וזה המן, בראתי לו תורה תבלין, האור המחזיר למוטב
- השנאה לזולת מתהפכת לאהבה ע"י "האור המחזיר למוטב". הקבלה מלמדת איך ואז כבר אי אפשר להבדיל בין ברוך מרדכי לארור המן, הכול נעשה לאור אחד גדול
בפורים שותים מיינה של תורה, כלומר יודעים איך להשתמש ב"אור המחזיר למוטב"
ליל הסדר ולידת עם ישראל
ליל הסדר מסמל את לידתו של עם ישראל, בדומה ליציאה מתוך הרחם שהופך לצר ולוחץ
- גם היום העולם שלנו מלא לחצים, שאמורים לקדם אותנו ללידתו של עולם חדש
- ליל הסדר זה כמו משחק משפחתי בתאטרון, הוא אף מחבר אותנו כעם
- בליל הסדר אנו עוברים את כל מה שנאמר לאברהם ב 'ברית בין הבתרים'. אברהם רצה לדעת מה יביא את האנושות לחיבור ואהבה, הבורא אמר שגלות מצרים
- מצרים מסמלת התפתחות קפיטליסטית, שגשוג. אח"כ מתחילות בעיות. כמו היום. יש שפע חומרי אבל אין סיפוק נפשי. אנו עדים לתופעות של דיכאון, תרופות הרגעה
דרכה של התורה הוא לספר על מצב חיצון כביכול בכדי להסביר מצב פנימי
- כדי להגיע להחלטה שרוצים לברוח ממצרים, דרושות עשר מכות על האגו שלנו
- האגו הוא המפריע לנו להיות מחוברים ולהרגיש כעם אחד. אנו עדים לתופעות של שנאת חינם ופילוג
- מאז החורבן שנבע משנאת חינם טרם קמנו כעם. בינתיים אנו קיבוץ גלויות
החיבור והאהבה בינינו רק הם יכולים להפוך אותנו לעם. האור בא דווקא מתוך החושך
מנהגי ליל הסדר
ליל פסח מסמל סיכום שעבוד מצרים. שעבוד לאגו, לקפיטליזם, לריצה האינסופית
- אנשים כבר לא רוצים ילדים, לא רוצים להתחתן. זה מעיד על מבוי סתום. דרושה שיטת חיים חדשה
- קערת הסדר מכילה סימנים למצבים שעברנו בעבר, וצריך לעבור היום ביציאה לחרות
- האגו מתפתח ב-4 שלבים. לכן שותים 4 כוסות יין שמסמל אור חכמה, הכוח שמפתח
- כוס לאליהו הנביא: מסמל את הכוח שמביאנו לחיבור ואהבה, לפסגת ההתפתחות
- כל עוד אנו חושבים שגאולה זה שיפור מצב חשבון הבנק, אנחנו בכלל לא בכיוון ולכן אנחנו עדיין בגלות
הגאולה תבוא כשנרגיש שמה שבאמת חסר לנו זה חיבור ואהבה. לשם כך צריך לעבוד. במקום לבקר זה את זה, עלינו לבקר את עצמנו. איפה אנחנו כלפי היחס ל'ואהבת לרעך'
- 'שפוך חמתך על הגויים': אדם עולם קטן. מדובר על הכוחות האגואיסטיים שבתוכנו
- אפיקומן: חייבים לאוכלו עד חצות הלילה. מסמל כוח עליון מתקן שבא בשיא החושך
לסיכום, בליל הסדר כדאי לחשוב על יציאה מזלזול ושנאת חינם לחיבור ואהבת אחים
בני ישראל במצרים (א)
בצורה חיצונית, לא ברור מדוע סיפור יציאת מצרים זכה לפרסום כה גדול בעולם
- כדי להבין את פנימיות הדברים, יש להתרחק מהדמויות ולדבר על הכוחות שבונים אותן. כמו במסך מחשב, יש כוחות שבונים כל צורה וכל דמות. באופן דומה מנוהל עולמנו.
- בגדול, שני כוחות פועלים במציאות. כוח השפעה וכוח הקבלה, בורא ונברא
- יד הבורא מסובבת את הדמויות מבפנים, ומניעה את בתיה לקחת את משה מהיאור
- משה זה כוח מיוחד שאמור לתקן את יתר הרצונות ולהוציאם ממצרים המסמלת אגו
- משה מתחנך כנסיך בבית פרעה, בתוך מערכת אגואיסטית. כל אחד לעצמו בלבד
קפיטליזם בריא, הכול לפי הכסף- מצרים מייצגת את החלום של העולם היום
- כסף פירושו שיש לי כיסוי, יכולת לשלם עבור מימוש הרצון שלי
- איננו מצליחים לסדר את העולם לפי קו ישר כזה כי הבורא לא מסכים. הוא רוצה אהבה
- עלינו להתקדם למערכת שבה כל אחד בודק מה הוא יכול לתת לשני, ולא מה הוא יכול לקבל
בני ישראל במצרים לא רוצים לחיות על פי הכסף, על פי "לקבל". הם מרגישים בזה מוות. האלטרנטיבה היא חיים לא לפי הגאווה אלא לפי האהבה. ואת זה מייצג משה
בני ישראל במצרים (ב)
אחרי שגדל בבית פרעה, משה שמייצג את כוח האהבה יוצא ורואה תופעות נוראיות
- בני ישראל והמצרים מייצגים שיטות שונות של חיים, אגו נקי מול חיבור ואהבה
- גם היום ישראל צריכים להתנתק משיטת החיים הנוכחית ולעבור לשיטת חיים חדשה
- משה מתחתן עם ציפורה, בתו של יתרו – תוספת רצון שכלול מקבלה ונתינה יחד. זו הכנה שמשה צריך כדי להתמודד עם מצרים, עם פרעה, עם בני ישראל ועם הבורא
הבורא מכין את בני ישראל לצורך בגאולה. תחושת מיאוס בחיים המוכרים לנו היום
- גם היום, אם לא נתקדם בעצמנו, העולם עלול למרר את חיינו
- משה זה כוח חלש, אין לו כוח לעמוד מול האגו הגדול, אבל הבורא איתו
יציאת מצרים שבתוכי
המציאות היא שלמה, ולכן קשה לדבר על חלק ממנה בלי להכיר את התמונה הכללית
- סנה בוער במדבר: התגלות פנימית לאחר התאמת התכונות לאלוקות, כמו קליטת גל
- משה שרף את האגו שלו, ואז הוא והבורא משדרים על אותו גל. מלכתחילה אין בנו טוב
טבוע בכולנו יצר רע, לכן איננו יכולים להתחשב באף אחד מלבדנו
- אחרי 40 שנה אצל פרעה, משה לומד מיתרו 40 שנה, וחוזר למצרים לעבוד עם האגו
- המטרה היא שטבע האדם כולו, כל האגו, יידמה בשלמות לכוח העליון שטבעו אהבה
- החזרה למצרים מסמלת חזרה לאגו שלו שמשה חייב עוד לתקן
אף אחד מאתנו לא מזהה את פרעה, את שליטתו המוחלטת של האגו בנו
- פרעה מסמל את האגו הכללי. משה זה רצון קטן להשפעה. רצון לגלות את האמת
- אצל יתרו הוא לומד מה זו תכונה של השפעה מעל האגו, תכונת החסד
- עם ישראל מייצג את הרצונות שאותם אפשר לתקן לאהבה, בתוך האגו הכללי
- משה זקוק לאותות ומופתים להראות לאגו שיש לו כוח. האגו זה שדה המציאות כולה
משה מקבל מטה, עיקרון שיכוון אותו בדרכו הרוחנית. "שים האגו למטה, ולך מעליו"
יציאת מצרים – החירות האמיתית
כשאדם רוצה לצאת מהאגו שלו, הוא מתחיל לזהות עד כמה האגו שולט בו לחלוטין
- ראיית המציאות מתוך אינטרס, סוגרת אותי בבועה. לא מרגיש את המציאות השלמה
- "שלח את עמי" פירושו שאני מחפש איך להשתחרר משליטת האגו שלי
- משה רוצה לפרוץ את גבולות התפיסה הצרה ולראות את העולם הנאור. שלח את עמי
- למה משה צריך לשכנע את כולם שיש לו כוח? בכך הוא מתקן את הכוחות הטובים
בכל מכה פרעה משחרר עוד תכונות משליטת האגו, אך מתעוררות קשות יותר
- עשר מכות לפי עשר התכונות הפנימיות שלנו שנקראות עשר ספירות
- מכת דם: דם מלשון דומם. מסמל את המלכות. הרצון לקבל הנמוך ביותר. דממה
- כל מכה היא מכה על תפיסת המציאות האגואיסטית
- המטרה היא להתעלות מהאגו, להפסיק לחשוב רק על עצמי ולחשוב על כולם יחד
- כך מגיעים לתפיסת המציאות השלמה, לחיים רוחניים, בלתי מוגבלים, דבקות בבורא
פרעה מסמל את הרצון לקבל הכללי. בתוכו יש רצונות מיוחדים שנקראים בני ישראל
- הרצונות האלו יכולים לצאת משליטת פרעה. עשר מכות עוזרות להם להתנתק ממנו
- הבורא הוא כוח ההשפעה והאהבה שנמצא מחוץ לרצון לקבל
כשיוצאים מהרצון לקבל מרגישים חופשיים. זהו עתיד המין האנושי, זהו תיקון העולם
משה וכוח האמונה
התורה מתארת מה קורה בתוכו של אדם שרוצה להידמות לבורא- אמונה זהו כוח השפעה ואהבה שהאדם רוכש, יכולת לפעול לטובת הזולת והבורא
- מלכתחילה טבועה בכל אדם אהבה עצמית, הוא נמצא במרכז העולם
- ויש אנשים שמתעוררת בהם שאלה בשביל מה כל זה? למה אני כזה? מה התכלית?
- מה הצורך בזה שאנו חיים ומתים? איננו יודעים כיוון שאיני רואה את המערכת השלמה
- מה בכלל אני עושה בחיים? כדי לדעת יש להכיר את תוכנת הניהול הכללית. השאלות הגדולות האלה נקראות "משה", מלשון מושך, מושכות את האדם למעלה
- מול משה קמים באדם רצונות אחרים, אגואיסטים, שמושכים אותו חזרה לתוך עצמו. ואז משה מרגיש שהוא נמצא בעבדות ממש, משועבד לשליטת האגו הגדול שבו
- משה מגלה שיש לו קשר עם כוח עליון ששולט במערכת הכללית. "בוא אל פרעה"
- משה מוציא משליטת פרעה את הרצונות שנקראים בני ישראל. והם ילמדו אהבת הזולת
קריעת ים סוף
אי אפשר לתאר את התפתחות האנושות ללא התורה שהשפיעה בצורה דרמטית
- מקובלים לא מתייחסים לתורה כמתארת תופעות טבע, אלא על פי "אדם עולם קטן". ויותר מזה, באמת אין עולם מחוץ לאדם. מה שאנו רואים סביבנו זו הקרנה מבפנים
- לפני 100 שנה דמיינו טלוויזיה?! בעתיד הטכנולוגיה תכניס את הצופה לתוך הסרט ממש...
- כשמתקרבים לתפיסה רוחנית מבינים שכך המציאות מצטיירת מתוכנו
- חכמת הקבלה היא חכמת התפיסה
התורה מספרת איך המחשבה העליונה, התוכנה העליונה, מנהלת את כל ה"תיאטרון"
- אדם חי בתוך עצמו, אבל יש באפשרותו להתחבר למחשבה העליונה, לכוח העליון
- יש המאמינים שיש כוח עליון, שהוא דורש קיום מצוות וייתן לנו שכר בעוה"ז ובעוה"ב. אחרים אומרים שהכוח העליון מצפה מאתנו שנרצה להכיר אותו, להידמות לו, לאהוב
- אלה הדואגים לפרטיותם בעוה"ז ובעוה"ב נשארים באגו, הם נשארים אצל פרעה מלך מצרים.ואילו אלה שדואגים לאהבת הזולת כדי להידמות לכוח העליון שהוא טוב ומיטיב, יוצאים ממצריים
אחרי שהם רוצים להתנתק משליטת האגו, שוב רודפות אותם מחשבות אגואיסטיות. הן נקראות "יראי ה' עבדי פרעה", והן אומרות: "תעשה מצוות, תקבל שכר וזהו"
- יציאת מצרים היא ניתוק מהכוונה האגואיסטית, והיא מושלמת בחציית ים סוף
- הכוונות האגואיסטיות שבי לא מסוגלות לכך, ולכן הן טובעות בים סוף. זה תיקונן
- הים נפתח רק עבור מי שבאמת מוכן להתנתק מכל מחשבה עצמית, מכל אינטרס עצמי
- הים מסמל מי גבורה, חוק טבע – אי אפשר לחצות את הים עם כוונות אגואיסטיות
- הים נקרא ים סוף, כיוון שמצביע על הסוף של שליטת פרעה מלך מצרים
- קריעת ים סוף מתארת מה שעובר אדם בתוכו
- הנס קורה ע"י כוח האמונה, כשמוכנים ללכת מעל דעתנו, בהתאמה לכוח האהבה
- קריעת ים סוף היא ניתוק מהאגו ושיוך למערכת הכללית וזו התשובה לשאלות הקיום
השואה בראי הקבלה
כשאדם לא מרגיש שום יכולת להתגבר על מה שקורה, נותרת לו רק הכנעה עצמית. הוא מקבל את מה שקורה, ודווקא מתוך כך מתעוררת בו נקודת אמת, רוח האדם
- ר' עקיבא ניצל מטביעה בים בזכות שתפס קרש וכל פעם שבא גל הוריד ראשו
- לא שמעו למקובלים שקראו להתחיל בתיקון העולם, ובהתרשלות זו הבאנו עלינו מכה
- עם ישראל צריך להביא לעולם את שיטת התיקון, כאור לגויים. ואם לא, אז בא רע
הנאצים תקפו אותנו כי זו מלחמה אידיאולוגית. רצו להרוס את שליטתנו הרוחנית
- אם עם ישראל לא מחבר את העולם בטוב, באהבה, באים הנאצים לחבר אותו ברע
- רוח האדם נשמרת כדי לאפשר לנו להתאושש אחרי המכה ולהביא עצמנו לתיקון
- כדי שלא תבוא מכה נוספת חס ושלום, עלינו לעבוד על חיבור. בכך נחבר את העולם
הטבע דורש שנהפוך לאגודה אחת, כל בני האדם. שיטת החיבור, הקבלה, אצלנו
- לפתח את רוח האדם פירושו לחזור להיות 'אדם הראשון', להיות כולנו כאגודה אחת
- הנאציזם אינו "משהו" גרמני, אלא הוא שלב אחרי סוציאליזם. הוא עלול לבוא באירופה וארה"ב
- העולם כולו עלול להתאחד מולנו, בגלל שבנו תלוי עתידו הטוב
אנחנו קיבלנו את התורה, חכמת הקבלה, שיטת תיקון הטבע האנושי מרע לטוב
- בינתיים עם ישראל אטום. משחק בכל מיני צעצועים וערכים שלא מתאימים לרוחנו
- פחות חשוב לדבר על מה שהיה, יותר חשוב להבין איך למנוע מכה נוספת
- לא יעזור שהיום יש לנו מדינה, כי העולם כולו עלול להתאחד נגדנו. עתה זמן לחשבון נפש
יום השואה
עם הזמן, היחס ליום השואה נשחק. "המת נשכח מהלב". צריך למנוע שואה נוספת
- היחס לישראל היום בעולם מזכיר את מה שהיה לפני 80-90 שנה
- הכול מסתובב סביב עם ישראל. אנו מרכז האנושות. בידינו שיטה לתיקון האדם
- אברהם אבינו לימד ואהבת לרעך כמוך, חסד, אחדות. עד החורבן כיבדנו את זה
- מטרת הבריאה היא להביא את כל האנושות להיות מערכת אחת אינטגראלית
- עם ישראל צריך להוביל את המין האנושי לחיים טובים, ואפילו לגובה רוחני
האנושות דורשת שיטה לחיבור, ולכן היא לא מעריכה כל דבר אחר שהבאנו לעולם
- ביום השואה עלינו לעשות חשבון נפש מה צריך לעשות כדי שהמכה לא תחזור
- עלינו לתקן את הקרע האנושי, את השנאה ששולטת בכול. הקבלה מלמדת כיצד
- דרוש לנו לימוד רחב, חינוך כללי לכל העם והעולם. שנבין מה מטרת הקיום
- עם ישראל צריכים להיות החלוצים בהתפתחות האנושית לעבר המטרה
- אם נתחיל להתחבר, נתקדם עם כוחות טובים. נסביר לעולם מה תפקידנו והוא יתמוך
- הקבלה מיועדת לכולם, חילוני, דתי, יהודי, לא יהודי. שיטת תיקון אוניברסאלית
מדינת ישראל צריכה לספק דוגמה לחיבור שבו מתגלה הבורא, כוח האהבה הכללי
- במקום מסעות לעבר, כדאי לעשות מעגלי דיון שבהם נברר איך נתקדם לעולם הנאור
יום הזיכרון: לעצור את השכול
הרב ד"ר מיכאל לייטמן מספר שנולד לתוך השכול של מלה"ע ה-2. כשעלה ארצה היה בצבא, במילואים
- הקבלה מסבירה שאנו מצויים בתוך מערכת הטבע. ליהודים ניתן חופש הבחירה
- תפקידנו להביא איזון לעולם, בו מתעורר כל הזמן כוח שלילי אגואיסטי יותר ויותר
- הראשון שהביא איזון היה אדם הראשון, אחריו אברהם הסביר איך להתמודד עם אגו
יש כוח בטבע כנגד האגו, אפשר להביאו לאנושות. סביב אברהם התקבץ עם ישראל
- חיבור מעל האגו. איזון בין שני הכוחות. לכל הפחות בקבוצה קטנה שנקראת "מניין"
- תחרות מסוג חדש, עד כמה אנחנו יכולים לעזור זה לזה. זו הייחודיות של עם ישראל
- אם נחזור לתפקד נכון כעם ישראל ונביא כוח חיובי לעולם, איש לא יקום נגדנו
- למען כל הנופלים, בואו נתקרב לכוח האהבה ואז גם נרגיש את כל הנשמות בינינו
התמודדות עם כאב ואבדן
היה אדם ופתאום איננו. התפיסה שלנו מוגבלת. איננו יכולים לעכל את זה. אמנם התרגלנו לתפיסה כזו, אבל אפשר לפתח ראייה מעבר לחיים ומוות
- הקבלה מלמדת שאפשר להגיע במהלך חיינו לרמה גבוהה יותר של קיום. ל"גוף רוחני". זה תלוי בבניית יחס הפוך למציאות, יחס אנטי-אגואיסטי, של אהבה והשפעה לזולת
- עם יחס משודרג, תמונת המציאות משתנה ונראית אחרת. זה נקרא עולם עליון
- כשמישהו מת, הוא לא נעלם סתם. סיים את תפקידו לעת עתה, ימשיך בצורה אחרת
- גם אחרי שאדם מת, אנחנו קשורים אליו. משפיעים עליו לטובה במעשינו הטובים
תיקון היחס שלך לעולם, בטוח עוזר לנשמות הנפטרים. תתקרב לאהבת הזולת
לוחות הברית
לוחות הברית הן יסוד לקשר שבין הנברא לבורא. האור פיתח את הרצון לקבל ב-10 דרגות
- האור הוא תכונת ההשפעה ששולטת בכל המציאות. תכלית הנברא היא להידמות לבורא
- בהתפתחות הנברא יש שני שלבים, הראשון אינסטינקטיבי והשני הכרתי
- בהתפתחות ההכרתית הנברא משווה צורתו לבורא, ע"י תוכנת התפתחות שנקראת תורה
תמצית תוכנת ההתפתחות הזו מופיעה בלוחות הברית
- הקבלה מסבירה את עשרת הדברות, אין קשר לחיינו בעולם הזה אלא מדובר בתיקון עשר ספירות
- עשרה תנאים שבהם הרצון לקבל רוכש את צורת האהבה וההשפעה של הבורא
- ביטוי האהבה הוא נתינה. עשרת התנאים האלה מוסברים בקבלה גם כ-125 מדרגות. מעבר לכך, לוחות הברית נעשו ליסוד המוסר האנושי. אפילו ברוסיה הקומוניסטית
- בלי עשרת הדברות האנושות הייתה ברברית לגמרי. הן פיתחו את המין האנושי
עשרת הדברות האמיתיות מתגלות בחלק השני בהתפתחות הנברא, החלק ההכרתי
- עשרת הדברות מדברות על צורות השפעה שהאדם צריך לאמץ בדרגות אגו מתקדמות
- עד תחילת העבודה בתיקון הרצון לקבל מאגו להשפעה, לא ידוע מהן 10 הדברות
- 10 דברות, 10 ספירות. ספירה מלשון ספיר, מאיר, כשהרצון לקבל הופך למשפיע
- כיום אפילו "לא תגנוב" לא מתקיים. אין דרך לתיקון מלבד להביא אור המחזיר למוטב
תיקון ליל שבועות
ביהדות: מושג הלילה, ממנו מתחילה היממה. מחושך, מגילוי רע, אגו שדורש תיקון
- כיום האנושות מתחילה להבין שיש בנו כוח שלילי, שדוחף אותנו למלחמות ומריבות
- הקבלה אומרת שזה מצב טוב, כלומר, ערב, שממנו יבוא הבוקר אם נדע איך לתקן עצמנו
- החלטה נכונה מתקבלת במצב שנקרא "חצות לילה", בחושך הכי גדול. בחושך הזה יש אור גדול שמאיר לשכל ולרגש שלנו, מקדם אותנו לאהבה והשפעה
- התיקון בא מחיבור בין אנשים בקבוצה, מניין, לשם גילוי "האור המחזיר למוטב"
יש כוח שיכול להפוך אותנו מיצורים מקבלים ליצורים משפיעים. קוראים לו "תורה"
- תיקון ליל שבועות זה מצב רוחני בו מתגלה חושך אגואיסטי ואנו זקוקים לאור התורה
- איך לקבל כל דבר שקורה לך כמקדם אותך לתיקון? לשייך הכול ל"אין עוד מלבדו"
- תיקון ליל שבועות פירושו לקבל על עצמי להתחיל לתקן את הלב שלי באהבה לזולת
- לאהוב את הבורא פירושו להשתוות בתכונות שלנו לתכונות שלו
- תיקון הוא ביחס לזולת, כי מהות התיקון היא אהבה לזולת, חיבור לאחרים
לאהוב את א-לוהים פירושו להיות כמוהו, טוב ומיטיב
חודש הסליחות
כדי להבין מהן סליחות, יש להכיר את מבנה המציאות. כולנו קשורים במערכת אחת
- מלכתחילה קיבלנו את המערכת הזו במצב שבור, ועלינו לתקן את הקשרים בינינו
- רשת הקשרים בינינו לא תיתקן מעצמה, אלא רק תראה יותר ויותר את הקרעים שבה
לאחר הכרת הרע שבמצבנו, נולד עניין הסליחה, על כך שלא סיפקתי דוגמה טובה
- זה לא עניין של אמירה מהפה ולחוץ, אלא בדיקה במה התרשלנו בתיקון הקשר בינינו
- אין טעם להתחיל שנה חדשה, שינוי חדש, לפני חשבון נפש ובדיקה האם כיווננו נכון
- הסליחות מתחילות מבדיקה עצמית שלי. בחוסר התיקון שלי גרמתי כל הרע שבעולם
- לפני שאתה רץ להסדיר כביכול יחסים עם מישהו, קודם כל תתקן את עצמך בפנים
סליחה נכונה כוללת תיקון היחס הרע שלי לכל העולם, תיקון היצר הרע ליצר טוב,
וזה נקרא חזרה בתשובה אמיתית. ע"י אהבה, אדם מעלה את עצמו לדרגת הבורא
- לפני תיקון יש לרכוש סרגל מדידה, שכלפיו תוכל למדוד מהם טוב ורע מצד המערכת
- מערכת נכונה היא קשר מלב אל לב, כאיש אחד בלב אחד, ואהבת לרעך כמוך
- סליחה נכונה היא תוצאה מהכרת הרע שבי, ביחס לאהבה וההדדיות שצריכה להיות
לאחר תיקון פנימי של עצמך, ודאי שיתוקן גם היחס החיצוני שלך לאחרים
סליחות בין אדם לחברו
מפני שטבע האדם אגואיסטי, יצר רע, לכן מלכתחילה הוא גורם רע לאחרים
- השאלה היא רק כמה הוא מודע לכך, מרגיש שזה רע, ומצטער על כך
- גם אם אדם מזהה שהוא מנצל את האחר ורוצה לתקן זאת, השאלה מה המניע שלו?
- כשאתה מנצל מישהו אתה בניתוק, כי להיות במערכת זה לדאוג לטובת המערכת
- החטא הוא שלא זיהיתי את הרע שיכולתי לזהות, ולכן לא התייחסתי טוב לזולת
- העיקר הוא בדיקת עצמך, והבנה לאיזה יחס חדש כלפי כל מה שמחוץ לך יש להעפיל
תיקון אמיתי זה כשפיו ולבו שווים
- כשאדם זיהה את הרע, התנזר ממנו ופיתח יחס טוב לזולת, זו כבר "חזרה בתשובה"
- לאחר תהליך פנימי עם עצמך, תן לזולת דוגמה טובה
- אם אין תגובה נכונה מהצד השני, לפעמים צריך לסגור את עצמך, להיות בהמתנה
- איך להתמודד עם רמיסת כבודך? תבנה לעצמך כבוד נעלה יותר. כבוד המערכת·
- כבוד מזה שאתה בונה את עצמך כאדם מתוקן
סליחות בין אדם למקום
המקום, א-לוהים, הקב"ה, הוי"ה- כל השמות הללו מדברים על כוח עליון שברא את הרצון לקבל
- הבורא ממלא את הרצון לקבל, במידה שבה הרצון לקבל נעשה דומה לבורא המשפיע
- איפה הבורא נמצא? בקשרי השפעה בין בני אדם שמתחברים זה לזה. זהו "המקום"
- נאמר שלא מועיל לפנות לבורא ולבקש סליחה, אם לא תיקנת יחסיך עם הזולת
- סליחות צריכות לבוא מתוך התחברות אנשים לאגודה אחת. זה המקום לגילוי הבורא
- חשבון הנפש האישי הוא עד כמה אני קשור לכולם בטוב. אין חשבון כלפי עצמי
הניתוק מהבורא באלפיים שנות הגלות גרם לנו לעיוותים בתפיסת האמת
- כל מעשיך בספר נכתבים: כולנו סגורים בתוך רשת. כל תנועה שלך ברשת נרשמת
- אתה משפיע על הרשת, עליך לדאוג כל הזמן שהרשת תהיה מחוברת ולא מנותקת
- אי ידיעה אינה פוטרת מעונש. אם לא גרמת ליתר חיבור ברשת, כאילו גרמת לניתוק
- סליחה, חרטה על העבר וקבלה לעתיד: האדם עושה חשבון נפש ומתקן יחסו לרשת
אף אחד לא יכול לעשות תיקון במקומך
- בין אדם לחברו זו פניה נקודתית למישהו, בירור ותיקון היחס אליו
- בין אדם למקום זה היחס שלך לכלל המערכת האינטגרלית, בירור ותיקון היחס הכללי שלך
לבקש סליחה מא-לוהים זה לבקש סליחה מכולם יחד. בתוך עמי אנוכי יושבת
מנהגי ראש השנה
ראש השנה בא מלידתו הרוחנית של האדם הראשון שגילה את הכוח הכללי שבטבע. הכוח הנסתר הזה, כולל את כל חוקי וכוחות הטבע. אפשר לגלותו אם משתווים אליו
- נחשב לראש השנה: היום שבו אדם גילה את הבורא, מלשון "בוא וראה"
- נבראנו עם רצון לקבל אגואיסטי. עלינו להכיר ברע שבו, לסור ממנו, ולעבור לטוב
- ראש השנה הוא מעמד בדרך לתיקון. אנו רוצים להמליך את הכוח הטוב על הרע שבנו
- תקיעת שופר מסמלת פעולות רוחניות גבוהות מאוד, שקשה להסבירן בפשטות
כל מנהגינו באים רק כהעתקה מפעולות פנימיות, רוחניות, של תיקון הרע שטבוע בנו
- שנה טובה ומתוקה: להמתיק את היצר הרע. לקלף את הרצון לקבל מהכוונה האגואיסטית ולצפות את הרצון ליהנות הגולמי שלנו בכוונה טובה, על מנת להשפיע. זהו יצר טוב
- המפתח לשנה מתוקה זה אופן השימוש ברצון ליהנות. לטובת עצמי או לטובת הזולת
- שנהיה לראש ולא לזנב: שלא נלך אחר המחשבות האגואיסטיות. שהבורא ישלוט בנו. שכוח האהבה, ההשפעה, החיבור הוא מי שימלוך בנו. יכוון את כל פעולותינו בחיים
- שירבו זכויותינו כרימון: מהמילה זַכּוּת. לזכך את האגו השחור שלנו, להלבין אותו
- לעשות כמה שיותר פעולות לטובת הזולת, ודרך זה גם לטובת הבורא
- פעולות טובות הן פעולות שבאות אחרי תיקון היצר הרע. לפני כן הכול אגו
ראש השנה זה הכרת הרע. רצון להחליף את 'הראש' שלנו, להכתיר את הבורא עלינו. במקום שינהל אותי כוח הקבלה שעמו נבראתי, שינהל אותי כוח השפעה
סוד כוחה של התרבות היוונית
מקור הפילוסופיה היוונית בידיעות שלקחו מתוך חכמת הקבלה, אבל לא ידעו כיצד לממש
- חכמת הקבלה מלמדת כיצד אדם יכול להתעלות מעל השכל שלו, מעל הדעת
- עד היום אנו פועלים לפי התפיסה היוונית. אדם מפתח דעת, חושב שזה יעשה לו טוב
- לכל אדם יש אפשרות להתעלות מעל השכל אל דרגת שכל חדשה, גבוהה יותר
- העולם הוא מה שאני תופס. ארחיב את הכלים שלי, אתפוס יותר. זו חכמת הקבלה
- חכמת הקבלה מדברת על התקדמות לתפיסה אחרת של המציאות
- אחרי שפיתחנו את כל העולם לפי תפיסת יוון, אני רואים שלא יצא לנו מזה כלום
הרגש אומר לנו שעד כה לא השגנו כלום מכל ההתפתחות השכלית. לכן באה הקבלה ומציעה התפתחות אחרת. רגשית קודם כל, פתיחת חיים ללא גבול
מתרבות יוון לתרבות "ואהבת"
הקבלה מלמדת להתפתח אל דרגה חדשה
- כמו שמהדומם התפתח הצומח, כך גם אנחנו היום יכולים להתקדם לדרגה הבאה
- מכבש ההתפתחות של הטבע דוחף אותנו להתפתח. אם נבין לאן, נחסוך לנו סבל
- עד כה התפתחנו לפי תרבות יוון. ההתקדמות דורשת פיתוח שכל ורגש חדשים
חכמת הקבלה מלמדת לקבל מילוי לא מזה שאנו ממלאים את עצמנו, אלא את הזולת
- ההתקדמות נובעת מכך שאדם רוצה להכיר את סוד החיים, להבין לשם מה הוא חי
- הכוח שמפתח את התפיסה של האדם הוא כוח עליון, שאותו לומדים להזמין עלינו
- התרבות הבאה תהיה תרבות של "ואהבת לרעך כמוך". זו התרבות הכי מתקדמת. בחיים החדשים האלה האדם יקבל מילוי וסיפוק שלם, נצחי, בלתי מוגבל
- הכוח העליון הוא כוח של אהבה והשפעה. אתה נמצא בהרגשת אהבה בלתי פוסקת
בזכות נשים צדקניות
לפי הקבלה אין גברים ונשים אלא דמות אדם אחד, ובו חלק גברי ונשי: כוונה ורצון
- "נשים צדקניות" פירושו רצונות שיש עליהם כוונה מתוקנת של השפעה ואהבה
- הדמויות שבתורה מצויות בתוך האדם כתכונות שהוא מגלה בהתפתחותו הרוחנית
- אישה צדקנית מכוונת פעולותיה לטובת הזולת והבורא. לא צדקנית – לטובת עצמה
- רצון שפועל לטובת הזולת זה אישה צדקנית. לדוגמה רצון לשתות קפה, להנאת כולם
הכוונה שמצורפת לרצון נקראת גבר, ויוצא שבכל פעולה נמצאים חלק נשי וחלק גברי
- "מצרים" הוא מצב שכל הרצונות בהכבדת הלב. כל אחד מכוון להנאת עצמו בלבד
- אשת פוטיפר, יוכבד, מרים, בתיה בת פרעה, ציפורה - אלו הן כוונות שונות באדם
- לסיכום, אישה צדקנית זה רצון לקבל שמשתוקק להיטיב לכולם ודרכם לבורא
הסתר וגילוי בחג פורים
מלכת אסתר: מלכות זה המנגנון שמנהל את המציאות ושולט בה. והוא נסתר
- כתוצאה מההסתר הזה האדם מוגבל, לא יודע לשם מה הוא חי
- מצב כמו פורים מגיע אלינו פעמים רבות בהיסטוריה, כדי לעורר אותנו לתפקידנו
- המן מייצג את הקליפה הגדולה, הכוח הרע. מולו מרדכי, כוח חיובי קטן, כוח השפעה
- מרדכי יודע שעתיד העולם הוא בחיבור ואהבה בין כל חלקי המציאות
- במנגנון הנסתר שמנהל את כל המציאות יש מערכת כוחות, בינה ומלכות
- המן מייצג את הקליפה הגדולה, כוח רע שרוצה רק לשלוט באחרים ולנצלם לטובתו
- הכוח הרע קיים בכל אדם, בכל אחד יש חלק מהמן. אם נצא ממנו נגיע לגילוי הטוב
- איננו מרגישים את המנגנון שמנהל את המציאות כי תכונותינו הפוכות. הוא האהבה