נושא: עולם העבודה החדש

 מצבו של העובד בימינו: חי בבידוד, בבונקר, חש מאוים

• התאמת הארגון לתבנית האינטגרלית דורשת השתתפות של כלל העובדים בתהליך.
• הצורך בהחלת הגישה האינטגרלית גם בקרב משפחות העובדים וגם בחינוך הילדים
• הקניית הגישה האינטגרלית לארגון מבטיחה שהוא לא יפגר אחר התפתחות העולם
• תהליך הקניית הגישה האינטגרלית כתהליך מקיף ויסודי וקבוע
• הגישה המספקת לכל אחד סביבה להתפתחות ולפריחה.

 רוצה לקום בבוקר מלא מרץ כמו ילד?

• פועל, עובד, מנהל – כולם יגיעו לעבודה כאל מגרש המשחקים שלהם, המאתגר והמהנה
• ההבדל בין מקום בו אתה נהנה למקום בו אתה סובל תלוי ביחסים האנושיים
• גם במגרש משחקים נדרש ממך מאמץ, עבודה קשה, אבל זה מהנה, כי אתה עם חברים
• כיום כל אחד עושה את חלקו בעבודה ולא רוצה להיות באינטראקציה עם האחרים

 הקשרים המקולקלים בין בני אדם הורסים כיום את העולם בכל הרמות

• מספקים לאדם הרגשה שהוא מצוי כמו תינוק בידי אימו. מקבלים אותו כפי שהוא
• בניית איזון חדש: לא איזון של מגננות והתקפות אלא איזון של קירבה ואחדות
• על כל פשעים תכסה אהבה. מעל כל הרע שיש בכל אחד אנו בונים קשר כמו במשפחה
• איך אפשר להתייחס טוב זה לזה מעל כל השלילי? דוגמה הדדית, לחץ חברתי
• שיפור היחסים היא תשתית הכרחית להתקדמות נכונה של הארגון
• או דרך מודעת ומחנכת לחיבור, או דרך של סבל, מלחמה, שנאה והכרת הרע
• לאן העולם הולך? למערכת אינטגרלית בה כל אחד עם מינוס קטן, ובונים בינינו קשרי פלוס.

 ומה יקרה בשנים הקרובות?

• היחסים ידרדרו כך שהעובדים בארגון לא יראו אחד את השני.
• הריחוק והניכור בבית, יפגעו ברמת הריכוז של העובדים בעבודה. מתחים, לחצים וכו'
• יחסים עם ספקים, לקוחות, בעלי מניות יהפכו רשמיים ויבשים. כל אחד יחריב את האחר
• הידרדרות אירופה ממחישה היטב לאן אנו הולכים. פרוטקציוניזם, פשיזם, טרור. הרס.

 חיבור כמו במשפחה הוא המפתח להמשך הקיום שלנו כמין אנושי

• התלות ההדדית מחייבת אותי להלוות לך עוד ועוד, כי אם תקרוס לגמרי, אני איתך...
• דווקא בדור ה-y, כשכל אחד מרוכז בעצמו, יש הכרה שהעולם הולך לאבדון, ולכן אפשר להצליח לשנות משהו
• פטנט להצלחה בחיים: חצי שעה שיחה, חצי שעה הפעלה חווייתית. משהו בכיף, משחק.
• הגישה האינטגרלית מעוררת באדם הסתכלות חדשה על החיים, ראיית עולם חדש וטוב
• הערפל השחור, הלחצים והמתחים מתחלפים במין קלות שכזו. "אני לא מבין איך בדיוק, אבל זה מושך מאוד..."
• ובשורה התחתונה, הארגון מגדיל רווחים!
• סיכום: הגדרת עקרונות לשכנוע המנכ"ל להכנסת הגישה האינטגרלית לארגון שלו

בניית אסטרטגיה

 השוק השבע כיום

-        הגישה החדשה הפותחת אופקים חדשים, שינוי של 360 מעלות. עלייה לקומה חדשה

-        מובילות, חדשנות: כדאי להקדים להתכונן לאבולוציה החברתית הזו שתבוא בכל מצב.

 התאמה שלנו לרמת הקשר שההתפתחות הטבעית יצרה בינינו תבטיח שגשוג

-        המעבר הוא משכל אינדיבידואליסטי לשכל אינטגרלי.

-        בקרוב האדם לא ייהנה ממוצרים שמעניקים לו הנאה פרטית אלא קשר עם אחרים

-        האדם יפיק תענוג רק מתוך רשת הקשר לאחרים.

 המוצר החדש הוא יחס טוב בין אנשים

-       הצרכנים יהיו רגישים יותר ליחס בין בני אדם.

-       סוף עידן הצריכה הישנה

-       השאיפה לקשר מופיע כיום בצורות שליליות של מהפכות וטרור

-       לכל מוצר או שירות אפשר להוסיף ערף מוסף של תרומה לקשר טוב בין אנשים

-       יישום הגישה האינטגרלית מחייב תחילה פיתוח מודעות חדשה בקרב כלל אנשי הארגון

בניית אסטרטגיה

התחרות לא נעלמת, אלא הופכת לתחרות על סיפוק צרכי וטובת הצרכן

• "ואהבת לרעך כמוך" מגדיר את חוק ההתקשרות הנכונה בין חלקים התלויים במערכת אחת
• התחרות מועילה אם אנו מציבים לפנינו מטרה לספק את הצרכן ולא להרוס את המתחרה
• שמירה על גבולות רווח נורמלי והוזלת עלות המוצר לצרכן
• המתחרים דהיום לא יוכלו להזיק לך אם באמת תעבור לגישה האינטגרלית

 אם ארגונים נוספים יפעלו מתוך גישה אינטגרלית, נפרגן זה לזה לטובת הצרכן

 -        אם תחשוב באמת על טובת הצרכן ולא על הרווחים שלך, אף מתחרה לא יוכל להזיק לך

-        תחרות בין ארגונים אינטגרליים טובה כי היא משבחת את השירות לצרכן

-        המחשבה רק על הכסף הרסה את יכולת התחרות, כיצד להועיל לצרכן.

 יישום הגישה האינטגרלית בארגון, תוליד הברקות בפיתוח מוצרים חדשים. מוח חדש

 -        כיצד נרגיש סיפוק עילאי: שאנחנו המשך של כוח הטבע, מעניקים חיים, נותנים, משלימים

-        העובדים בארגון ירגישו מוגנים, והלקוחות יעדיפו את המוצרים שלך על פני האחרים

-        הלקוחות יימשכו למוצרים של ארגון אינטגרלי. הם ירגישו שהם באים מאהבה

-        הציבור יכריח את כל הארגונים לעבור לגישה אינטגרלית, כי פשוט יפסיק לקנות מהם

 הגישה האינטגרלית היא דרך התמודדות מושלמת עם אי היציבות בסביבה העסקית

 -   לא נדרש שום שינוי, רק מתחילים ללמוד את המודעות האינטגרלית. אח"כ נרגיש מה לשנות.

-        עוד על תחרות בין ארגונים אינטגרליים

-        עד שלא מתפתחת בארגון מודעות חדשה, אסור לשנות כלום באופן מלאכותי

מדיניות שיווק

אנשים מוכנים לשלם על מה שמביא להם תענוג

-        אנשים זקוקים לחוויה חברתית, מחברת: בעבודה, במוצר, בעטיפה, בשיווק, בשירות.

-        אנשים יימשכו יותר ויותר לחוויה של חיבור. זו המגמה, זו התנועה לעבר אינטגרליות

מוצרים צריכים להיות ידידותיים לא לאדם אלא לחיבור בין אנשים. למשל: ערכת דייג משותף

-        שני הכוחות המקדמים לאינטגרליות

-        מתוך המים כמו עולה רשת דגים, אבל אנחנו, הדגים, עוד מנסים לקפוץ ממנה החוצה...

 ארגון שייפתח מודעות אינטגרלית ירגיש כיצד להתאים עצמו לחיים החדשים בצורה נכונה

-        שיתוף נציגי הצרכנים בכל הדילמות וההחלטות שלנו. הכול פתוח

-        במערכת אינטגרלית אין התחלה וסוף. הכול יחד, בו זמנית. לכן דרושה מעורבות הלקוח

-        תרגיל: כל אחד בצוות מספר עד כמה הוא רוצה להתכלל באחרים

-        שיעור ראשון: הכרת המנוע האנושי, הרצון ליהנות. היום כיוונו השתנה מאישי לעגול

מדיניות שיווק - ספק כוח של התקשרות חיובית

 על ארגון אינטגרלי לפתח מודעות אינטגרלית גם בציבור הלקוחות שלו ולקדם אותם

-    דוגמה: המשקפיים שקנית פגומים? השירות גרוע? ארגון אינטגרלי ישרת אותך בשמחה!

-    גם ברכישת מוצר אישי יש אינטרקציה חברתית בין הקונה לארגון. הנאה משותפת

 ציבור הלקוחות ימצא תענוג לא במוצרים עצמם אלא בחוויית ההתקשרות החיובית

-    אינטראקציות טובות בין ארגון ללקוח מושכות אנשים נוספים לקנות בו.

-    ניגוד האינטרסים המובנה בין הארגון ללקוח מעכיר את חיינו.

 האינטגרליות תגרום למהפכה בשוק!

-    הארגון בעצם מקדם את הלקוחות שלו לתפיסה אינטגרלית

-    בעולם של מחר התענוג עובר מדרגת החומר לדרגת הרוח. זו היא צרכנות העתיד

-    עלייה לקומה השנייה, לעולם של מחר, היא עלייה למרכיב האנושי. הנאה משותפת

נושא: מכירות

סוד המכירות – לספק יחס חם ואוהב, ביטחון, ולא רק מוצר

-          הצורך לשופינג ייעלם בהדרגה, ויופיע צורך בחיבור

-          מודל קצפ"ת: קרבה, צורך, פתרון, תועלת

-           יצירת קרבה בתפיסה האינטגרלית היא לא בין המוכר לקונה. שניהם שואפים לקרבה וחום

 הפרסום האפקטיבי ביותר יהיה מיצוב חדש לארגון: חיבור, קשר, חום, כמו אצל אימא

-         איש המכירות יהפוך להיות יועץ שעובד עבור הלקוח

-          להפגין את החום שיש לנו כלפי הלקוח. כיבוד בחנות, הענקת מתנה

 הלקוח הבא אליך, חולם לקבל יחס כמו מחבר קרוב שמייעץ לו, ולא ממוכר שדוחף לו

-         תועלת ללקוח, תועלת לציבור, פרסום הקונים (כי קנייתם אצלנו תרמה לציבור)

מכירות: למכור יחס טוב וחמימות

 ארגון אינטגרלי שרכש את אמון הציבור ישמש כמתאם כלפי ארגונים אחרים

-        מה בעצם מוכר המוכר? מצב רוח וחיבור

-        מיהו איש מכירות טוב? – מי שמתייחס למוצר כך – "אני רוצה שהלקוח ישמח ממנו, כל הזמן".

 הרצון של הצרכן היום משתנה, מצרכנות חומרית לצרכנות רגשית

-        משבחים את המוכרים המצטיינים, אלה שהעניקו ללקוחות מצב רוח, חום, שמחה

-        יש להעניק הטבות לציבור הלקוחות, כמו למשל קייטנה לילדיהם, מתוך הקשר שנוצר בינינו

 הארגון צריך לקנות את אמון הציבור. צריכה להיות שקיפות מלאה

-        על כלל הארגון לתמוך באנשי המכירות, שיעניקו חום וקשר- כי הם מהווים את הפנים שלנו לציבור.

גישה לארגונים

 להבין בפני איזה שינוי היסטורי אנו מצויים כיום

• מתחילים מקורס ערבות לעובדי הארגון: השכלה, סדנה, משחקים, תיאטרון.
• יש לבוא למנכ"ל רק עם שיפור היחסים בתוך הארגון ולא עם שינוי יחס הארגון שלו ללקוחות
• יש להתחיל מצוות ההנהלה.

ללמוד על: התפתחות הרצון ליהנות, חוק הטבע, חיים חדשים

• הטבע דוחף אותנו. הבחירה היא להבין זאת מבעוד מועד ולבנות סביבה שתשנה אותנו
• מלמדים חוקים בעזרת סדנאות ולא באופן פרונטלי.
• בניית קורס עבור ארגונים

 בעיות היומיום ייפתרו לא ע"י פקודות מלמעלה אלא רק ע"י שינוי שיעברו העובדים

• מאזינים למוזיקה בהפסקות בין הסדנאות, אותה מוזיקה ששמענו בסדנאות
• עיצוב המקום כידידותי ומחבר
• הצגת התועלות הפנים-ארגוניות

קורס חינוך אינטגרלי [מס' 1]

 דגשים לגבי העברת הקורס בארגונים

-        איפה אנחנו נמצאים? אנו חלק ממערכת גדולה!

-        האבולוציה של הטבע התחילה מניצוץ של כוח, כוח הרצון להתקיים שמתפתח.

-        כיוון שהטבע התחיל להתפתח מניצוץ אחד, הוא ממשיך כל הזמן להיות מקושר

 מחקרים מתחילים כיום להוכיח שהצמחים מקושרים ומתקשרים ברשת

-        מהות האבולוציה – דחף לגדול

-        בתוך כל תא חי מתחיל להתפתח שכל, מוח, תוכנה איך לנהל עצמו.

-        חיים פירושם קשר אקטיבי עם הסביבה. חוסר קשר עם הסביבה פירושו – מוות

 האדם הוא היצור התלוי ביותר בסביבה. מצוי איתה במאבק מתמיד

-      התפתחות הרצונות באדם לאורך ההיסטוריה האנושית כמודל של הדומם, הצומח והחי שבאדם

-      הגענו לסוף ההתפתחות שהחלה במפץ הגדול.

-      שום דבר לא מאיר לנו קדימה...

קורס אינטגרלי [מס' 2]

כוח הרצון מתפתח מאז המפץ הגדול

-        מפני שהסביבה בעלת ערכים אגואיסטיים, כל אחד בונה את הצלחתו על חשבון הזולת

-        המדע והטכנולוגיה בשירות האגואיזם האנושי הביאו לפיתוח כלי נשק הרסניים וכדומה

-        אדם לא יכול להתמלאות, כמה שמקבל, מתרוקן כפליים. לכן אנו ממציאים עוד ועוד עסקים

-        הפסד של 200 דולר גורם צער גדול הרבה יותר מאשר הנאה מרווח של 200 דולר

-        תמיד יש ניצול של הזולת, גלוי או סמוי. לכן הרצון בדרגת האדם נקרא אגואיסטי

 נראה לנו שאנו חופשיים אבל קיבלנו תכונות מולדות וגם הסביבה עיצבה אותנו

-        עד כה התפתחנו באופן שכל אחד רמס את כולם, עתה מגלים שחוק חדש פועל בשוק

-        פיתוח קשר חיובי הוא כורח המציאות, לא משהו פילוסופי-מוסרי, אחרת כולנו נקרוס

-        מצד אחד העולם נעשה מקושר בכל התחומים, מצד שני אני לא סובל אף אחד לידי

 הטבע נתן לאדם בחירה חופשית: מה אתה עושה עם הרצונות האנושיים שלך?

-        כבר משנות השישים מורגשת באוויר ריקנות, אובדן דרך, מבוי סתום בהתפתחות האדם

-        בנינו מערכת מלאכותית שמנתקת אותנו זה מזה, למרות שמצד הטבע אנו מקושרים

-       בעל חיים לוקח כמה שהוא צריך מהעולם, האדם רוצה לבלוע את כל העולם.

-       ההתפתחות שהחלה במפץ הגדול מסתיימת כיום במבוי סתום.

אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו ל"חיים חדשים", סדרת השיחות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן ועם ניצה מזוז. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לשיחה שלנו. שבה אנחנו לומדים באולפן מהרב לייטמן את התפיסה האינטגרלית, הגישה האינטגרלית לחיים שיכולה לקחת את כל אחד מאיתנו ואת כולנו ביחד לחיים חדשים. במפגש הקודם התחלנו קורס שאחר כך יהיה אפשר להביא לארגונים ולמקומות עבודה, לחברות שבהן אנחנו מבלים את רוב שעות היממה, ואת כל החיים שלנו וכך להתחיל להתפתח כבני אדם, כעובדים, כמנהלים, כארגונים, כאנשים חיים אל עבר חיים חדשים.

הרב לייטמן, אנחנו בהשתוקקות רבה לקראת השיחה השנייה.

דיברנו על הרצון שמתפתח מהמפץ הגדול והלאה. בצורת הדומם הוא מתפתח במשך מיליארדי שנה, אחר כך בצורת הצומח, חי ומדבר על פני כדור הארץ בלבד. כך בינתיים גילינו את זה, שאין בכל היקום משהו דומה לצורת החיים שקיימת על פני כדור הארץ. וכמה שאנחנו מגלים את הטבע יותר ויותר, אנחנו רואים שהתנאים על פני כדור הארץ הם תנאים מאוד מיוחדים. אם זה קרינת השמש והשדה המגנטי של כדור הארץ, והצורה שבה פועל הירח על כדור הארץ, הסיבובים סביב השמש והסיבובים של הירח סביב כדור הארץ, וכן הלאה.

עד כמה ששילוב כל הנתונים הם בדיוק לפי איזו תוכנה מיוחדת, מאוד מאוד חכמה, ממש        א-לוהית, שצברה את כל התנאים בצורה כזאת שנתנה אפשרות לתאים ביולוגיים, תאי חיים, תאי חלבון, צורת החלבון להתפתח ולהגיע למה שנקרא, חיים. הכול נעשה מאותו ניצוץ קטן של אנרגיה אינסופית, שנתן ממש כוח, תמיכה, לחץ והתקדמות לכל מה שקורה עד כה, בכל היקום, ועוד  מתפתח ומתרחב יותר ויותר.

וזה רק מתוך מה שאנחנו יודעים על מה שקורה ביקום, כי כ- 90% מהחומר אנחנו לא מכירים, לא מרגישים אותו. יוצא מתוך החשבונות שלנו, מתוך כל מיני צפיות שלנו ביקום, שיש ביקום כ- 90% חומר שאנחנו בכלל לא מרגישים אותו, החומר האפל. ומה שעוד יותר מיוחד זה אותו רצון שהתחיל להתפתח, רצון לחיות, להתפתח, לשלוט, כשהרצון הזה מגיע לדרגת האדם הוא מתחיל לקבל צורה שלילית מאוד מיוחדת.

בכל צורות הטבע, דומם, צומח וחי, אנחנו מרגישים איזה סדר, שהכול נפעל מתוך הטבע על ידי חוקים פנימיים, כוחות פנימיים שמפעילים כל פרט ופרט, מדומם, צומח וחי. כולם מקיימים כביכול פקודות פנימיות שיש בהם, ואף אחד לא יוצא מגֵדר הקיום של הפקודות הפנימיות האלו. ההתפתחות בדרגת המדבר מתרחשת לגמרי ומיד כפריצה מעבר לקיום כוחות הטבע.

לא נדבר על הצומח, נדבר על החי, שממנו יצא האדם. עולם החי מקיים חוקים פנימיים, תכונות פנימיות בצורה אינסטינקטיבית. מתי לחיות, מתי למות, מתי להתרבות, איפה להתקיים, הכול קשור לטבע, מחובר בדיוק לטבע, ובזה הוא לא טוב ולא רע. אלו אוכלים את אלו, אלו קיימים בשביל אלו וכן הלאה, הכול מחובר באיזה מנגנון סגור, ואם לא הייתה התערבות האדם, הכול היה מסתדר בצורה מאוד מאוד הדדית, חכמה ושלמה.

ואנחנו רואים, שכאשר אנחנו מתערבים ומתחילים ממש להשמיד איזה סוג של הצומח, או של מין החי, אחר כך רואים איך שזה פועל בשרשרת על הצומח והחי בצורה שלילית. אם אנחנו נוגעים באיזו צורה בטבע בצורה לא אחראית, אנחנו הורסים, בזה אנחנו למעשה גורמים לחוסר איזון בכל התמונה הכללית של הטבע.

באדם קיים אותו רצון מעל דרגת החי. הרצון הזה לא מנוהל על ידי הטבע. האדם משתמש בו בהתאם למידת ההתפתחות שלו בצורה יותר ויותר גרועה לסביבה ובסופו של דבר גם לעצמו. כי אנחנו רואים שכמה שאנחנו בשימוש ברצון יוצאים מעל דרגת החי, אנחנו רוצים לממש את הרצונות שלנו על ידי זה שאנחנו אונסים את הסביבה, גם את סביבת הדומם, גם הצומח, גם החי וגם המדבר. לכל הרצונות שלנו, של האדם שבנו, אנחנו קוראים רצונות אגואיסטיים, שאנחנו כביכול עושים טובה לעצמנו על חשבון הזולת. "זולת" זה או דומם או צומח או חי או מדבר או כולם יחד.

אני מרוקן את כדור הארץ מכל אוצרות הטבע. אני ממש משמיד את הצומח – עצים, יערות, אני משמיד את החי, לא אכפת לי האם יישארו דגים לנכדים שלי, האם יהיה אפשר לחיות מהים או מהחי. אני משמיד ממש הכול. אני עושה כל מה שבא לי ולא עושה שום חשבון עד כמה שבזה אני גורם לאי איזון בתמונת הטבע, בצורת הטבע הכללית, במנגנון האינטגרלי שלו, הגלובלי. וכמה שאני מתקדם יותר, אני מפתח ברצון שלי כלים הרסניים שבהם אני יותר ויותר מצליח ממש להשמיד את הטבע, ובסופו של דבר משלם על זה ביוקר בעצמי.

כמו שדיברנו בשיחה הקודמת, הרצונות שלנו מתפתחים בצורה מאוד מאוד מהירה, בעקומה. הרצונות שלנו מתפתחים מרגע שאני קם, מרגע שאני נולד. בחי הרצונות מתפתחים במשך תקופה קצרה, בכמה השבועות ראשונים אחרי שהחיה קמה, מתקיימת בחיים שלנו, בעולם שלנו ואחר כך לא. כתוב, "עגל בן יומו, קרי שור"[1], שאחרי כמה ימים הוא יודע כל מה שיודע השור הגדול, איזה עשב לאכול ואיזה לא, יש לו בפנים תוכנה ששומרת עליו, הוא יודע איפה לעמוד, הוא לא יפיל את עצמו מהצוק, הוא כבר ממש כשיר לחיים. מה שאין כן האדם, הוא מתפתח מאוד לאט, אפילו עשרים שנה לא מספיקים לו כדי להתפתח. ההתפתחות שלו היא איטית. מרגע שאנחנו מזהים בו אדם ההתפתחות שלו היא התפתחות אגואיסטית, וכמה שהוא יותר מפותח הוא יותר מפותח לרעה.

האדם מיוחד בזה שרק חלק מהתכונות שלו הוא מקבל מהמולידים שלו, ואת רוב התכונות שלו והצורה שהוא מקבל אחר כך – האופי שלו, הגישה שלו לחיים, החכמה שבו, המדע שבו, המורל, המוסר וכן הלאה, כל מה שבונה בו את צורת האדם, את כל זה הוא בונה בצורה מלאכותית על ידי הסביבה. הסביבה היא גם הבית שבו הוא נולד, אחר כך גן הילדים, בית הספר ועוד, וודאי שכלי התקשורת שבימינו בעיקר משתתפים בזה.

זאת אומרת, האדם לא מקבל מהטבע את צורת האדם, אלא מהסביבה. ומפני שהסביבה שלנו היא אגואיסטית, שכל אחד משתמש בה ובונה אותה רק לטובת עצמו, ותמיד זה יוצא על חשבון הזולת, אז יוצא שכל אחד מאיתנו שמתפתח על ידי הסביבה, קולט בעצם צורות שליליות, שרוצים לנצל אותו. לכן כל החינוך, כל ההשכלה, כל מה שאנחנו עושים, בסופו של דבר זה לרעת אותו אדם שמתפתח ובעיקר המדע שהתפתח כך, כמו שכבר שדיברנו.

אם היינו חוקרים את הטבע, כדי להבין אותו ולהשתמש נכון בכל אותם החוקים, אותה החכמה הגדולה, אותן המערכות הגדולות שאנחנו מגלים, אם היינו מפתחים את זה אך ורק לטובת האנושות, אז היינו מגיעים לצורת חיים אחרת מהיום. אלא שאנשים שחוקרים את הטבע, אחר כך מוכרים את הידיעות שלהם לאנשים שרוצים כסף, כבוד, שליטה ואז הם משתמשים במדע כדי להרוג, להרוס את הזולת, לשלוט בזולת וכן הלאה. ויוצא שבכל הכוח שיש לנו מהמדע, שיש לאדם בנוסף, על פני עולם החי, אנחנו משתמשים לרעתנו.

אנחנו רואים שכל מה שאנחנו מפתחים במדע, אנחנו משתמשים בו קודם כל לפיתוח כלי נשק, להרוג, לשלוט, לדכא את בני האדם השווים לי. האגו שלנו, זאת אומרת, אותו הרצון שנקרא הרצון של האדם מעל רצון החי כשהוא מתפתח, הוא מתפתח בצורה שלילית, כי האדם אף פעם לא ממלא אותו, ולא יכול למלא. אם חיה מקבלת מה שהיא צריכה, אם היא אוכלת, היא לא צריכה יותר, היא לא עושה רע לאף אחד, היא שלמה. מה שאין כן האדם, כמה שהוא מקבל, הוא מתרוקן.

זאת אומרת, אותו רצון שבתוך האדם שגם הוא נקרא רצון ליהנות, כמו בדרגת דומם, צומח וחי, לא מקבל מילוי ממה שמקבל, אלא הוא כל הזמן נמצא בחוסר. עוד יותר מזה, אם לא חסר לו, הוא לא מרגיש שהוא חי. הוא כל הזמן צריך לגרות את עצמו, מה עוד לרצות כדי להרגיש את התזוזה, כדי להרגיש את הטעם, כדי להרגיש שאני נמצא. ואז זה דוחף אותנו לייצר לעצמנו כל מיני הרפתקאות, כל מיני עסקים. והעניין הוא לא העסק עצמו, אלא להרגיש שאני חי. זאת אומרת, האגו שלנו, הרצון הנוסף הזה במין האדם, הוא ממש הרסני.

והרצון הזה לא נמצא ברשותי, הוא מסור במאה אחוז לידי החברה. הם מכתיבים לי מה לרצות, איך לחיות, את מי לאהוב, איך לחנך את הילדים ובכלל מה לעשות עם החיים שלי, איך לחיות ואיך למות, הכול. אם אני רוצה להרגיש פחות ייסורים, אז אני צריך להקטין את הרצון, כי אם אני מגדיל את הרצון, אני מגדיל בעצם את הסיכוי לייסורים.

זאת אומרת, אני רואה בהתפתחות שלי, שכל דבר שבא בדרגת האדם בא כביכול כדי להכשיל אותי בחיים, הוא מגיע כדי להעמיד אותי במלחציים, ואני מאין ברירה בכל זאת משתמש ברצון הזה שמתפתח בי כל הזמן, ורץ למלא אותו, כי אני לא יודע מה לעשות.

בנוסף, כשאני מרוויח או מפסיד, אז ההפסד מהקרן הוא תמיד מורגש יותר מהרווח. נניח שהרווחתי 200 דולר, אני שמח מזה זמן קצר. מה שאין כן כשאני מפסיד, אני מצטער הרבה יותר זמן, והרבה יותר עמוק מפני שההפסד הוא מהקרן, ממה שהיה לי, והרווח הוא ממה שלא היה לי, מבחוץ. וגם מפני שאני מרגיש שלא מגיע לי שאפסיד, האגו שלי לא מסכים, מה שאין כן לגבי הרווח, זה כן מגיע לי, האגו שלי רוצה להרוויח וכאילו כל הזמן מוכן לזה. זאת אומרת, מצד הטבע אנחנו בנויים בצורה כזאת שלמעשה היינו צריכים להקפיד מאוד על השימוש ברצון שלנו בדרגת האדם. כאילו בצורה האידיאלית היינו צריכים לעצור את עצמנו בדרגת אספקת החיים הרגילים, ולחשוב מה אנחנו עושים הלאה? האם כדאי לנו בכלל לעשות משהו או לא? כלומר היינו רואים מראש את כל ההתפתחות שלנו שכבר עברנו בדורות הקודמים.

כל הרצונות של האדם הם רצונות להיטיב לעצמו, וזה בא תמיד על ידי הרעה לזולת, לא יכול להיות אחד ללא השני. בכל רצון ורצון שלי, של דרגת האדם, דרגת המדבר, יש ניצול גלוי או סמוי של הזולת. אנחנו קוראים לרצון שלנו רצון אגואיסטי, כי בזה אנחנו רוצים להדגיש, שאנחנו באמת יכולים לחשוב רק על עצמנו ולא על אף אחד אחר. אפילו אם אנחנו אוהבים את הקרובים שלנו או את הילדים שלנו, אנחנו אוהבים אותם בגלל שהם שייכים לנו, וודאי שאם הם לא היו שייכים לנו, כלל לא היינו שמים לב אליהם והיינו מנצלים אותם כמו כל אחד אחר.

הרצון שבוער בנו מלכתחילה דוחף את האדם להיות יותר מהאחרים בעושר, כבוד, שליטה ומושכלות. סך הכול היחס הזה שלי כלפי הזולת, שאני רוצה תמיד להיות גבוה ממנו, לדכא אותו, היחס הזה נקרא שנאה, שנאת הזולת, אני אפילו לא מודע לזה, אבל כך אני מתייחס לזה.

יצר האדם רע מנעוריו, אנחנו יכולים לראות את זה על ילדים קטנים, מתוקים וטובים, איך כבר בגיל ארבע או חמש כשהם מתחילים לקבל רצונות חברתיים, עד כמה הם לא מתחשבים באף אחד בצורה אכזרית ביותר. אצלם זה בצורה גלויה, אנחנו רואים כמה כל אחד ואחד מהם כך מתנהג, "אני רוצה, זה שלי וזהו". וגם אם תסביר שזה לא שלו, אלא של האחר, מבחינתו אין דבר כזה, הילד לא מבין זאת. גם אנחנו לא מבינים זאת, רק אנחנו איכשהו מסתירים את הדברים האלה, למרות שאנחנו לא מסכימים שזה של מישהו אחר, אלא רק הפחד מחזיק אותנו. לפי המחקרים, בחברה שלנו יש 10% אנשים שעושים טוב לאחרים ומרגישים מזה טוב, זה רק  מכיוון שהטבע מכוון אותם לזה. ורק זה יוצא מן הכלל, אבל גם הם עושים את זה בגלל שהטבע מכוון אותם כך, ולא בגלל שהם עושים זאת מתוך הבחירה החופשית שלהם.

ככל שאנחנו מתקדמים יותר במשך הדורות, אנחנו נעשים יותר קרובים זה לזה בלנצל כל אחד את השני, כי החברה שלנו מתקדמת להיות צמודה יותר ויותר, ולכן אנחנו נסבול יותר ויותר. זאת אומרת, יצר האדם רע מנעוריו, זה הטבע באמת, וזה האדם שבנו. מה שאין כן דרגת החי שבנו, היא הייתה יכולה להסתפק כמו כל החיות.

זה בקצרה הסבר על הרצון שלנו, למרות שלא דברנו על איך אנחנו יכולים בכל זאת להשפיע עליו. נראה לנו שאנחנו חופשיים בשימוש ברצון שלנו, אבל זה רק נראה לנו, כי אני לא יכול לתאר את עצמי חופשי. נולדתי עם גנים, עם תכונות, נטיות שלא אני בחרתי בהם. הרי אני לא יכול לבחור את הורי, שמהם קבלתי בתורשה הרבה מאוד, קבלתי חינוך בבית, עיצוב ראשון. אחר כך בגן הילדים, אחר כך בבית הספר, על ידי כלי התקשורת, שאז גילתי אותם קרובים אלי. וכך אני מגלה את עצמי בגיל 18 או 20 כביכול מוכן לחיים. אבל זה לא אני המוכן לחיים, אלא עשו אותי כך, ודוחפים אותי לצאת לחיים. בזה אני מקיים את כל התכונות והעקרונות של המולידים שלי, של הסובבים שלי וזה לא אני בכלל.

איך אני יכול עכשיו להחליט משהו מחדש, אני פתאום תופס שאני, כולי, לא אני. איך אני יכול להפטר ממה שכבר בנוי בי כך? אני לא יכול. זה כבר נמצא אצלי, הם כבר צרבו לי את זה כזיכרון, כתכנות. הם ממש מילאו לי את התכונות הקבועות, את הזיכרון הקבוע והכל נמצא בי. אני אף פעם לא אוכל להפטר מהנתונים האלה, הם יישארו אצלי לדורות, לילדים ולנכדים שלי. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקבל את הדברים האלה מצד הטבע, שזה מגיע לנו כנתון שאי אפשר לשנות.

ובכל זאת האם יכול להיות שקיימת שיטה, שעל ידה אנחנו באיזו צורה לפחות ננטרל את ההשפעות שקבלנו במשך עשרים שנות החינוך בבית אמא, בבית ספר? זו השאלה. זאת אומרת, האם אנחנו יכולים להעמיד עכשיו לידינו איזו סביבה חדשה, שתשפיע עלינו בצורה כזאת שמה שקבלנו קודם לא יהווה הפרעה לחיים החדשים שלי, כאילו אני עומד להיוולד מחדש.

אני מגלה עכשיו שאני נמצא במצב אנוש, אני לא רוצה להמשיך לחיות עם מה שניפחו אותי ומילאו אותי, אני רוצה להוליד את עצמי, האם יש דבר כזה או לא? על ידי זה אני אולי אשנה את עצמי, על ידי זה עוד אנשים יהיו כמוני, אנחנו נשנה כל אחד את עצמו. אנחנו נבחר ערכים חדשים, תכונות חדשות ונוליד את עצמנו כבני אדם חדשים, ממש מאפס, ונתחיל להתפתח לכיוון חדש. נניח שאני כבן 20, אני לא רוצה להמשיך את החיים כמו עכשיו, האם זה אפשרי? הדור הצעיר מגלה שהוא מסכן, שהוא איבד את הדרך, ברח לסמים, ייאוש וכן הלאה. אנחנו עוד נדבר על כל התופעות שאנחנו מגלים בעולם.

אנחנו התפתחנו באגו שלנו, בצורה אגואיסטית, אישית, אינדיבידואלית במשך אלפי שנות התפתחות. אף פעם לא קבלנו חשיבות להתחשב בזולת, להתחשב בחברה, אלא מאין ברירה כשהיו מחייבים אותנו. ופתאום עכשיו, בזמן האחרון, אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בעולם גלובלי, ושאני לא יכול להתפתח ולהתחשב רק בעצמי, אלא העתיד שלי תלוי בכולם. זאת אומרת, התפתחנו שבעה מיליארד איש, כל אחד ברצון שלו, לאיזה כיוון שהוא רוצה, מבלי להתחשב בזולת. אלא אם אותה התחשבות היא, איך אני יכול לנצל אותו, כמו בשוק, שכל אחד רוצה להרוויח על חשבון השני. עכשיו אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בשוק שיש בו חוק חדש, שכולנו קשורים יחד. תאר לעצמך שוק גדול, כולנו בתוך כיכר סגורה ומה שכל אחד עושה עם השני חוזר אליו דרך האחרים. כמה שאתה עושה טוב וכמה שאתה עושה רע זה חוזר אליך. זה מה שאנחנו מגלים בעולם המודרני.

האגו הליניארי שלנו פשוט רגיל להרוויח, לנצל את כולם, "לקרוע" את הכבישים, לסדר את כולם, לא לעבוד. מערכות הטבע בדרגת האדם כוללות בתוכן גם את דרגת החי, הצומח והדומם. כל המערכות האלה התקשרו ביניהן למעגל אחד, למערכת אחת, למנגנון אחד בתלות הדדית. ויוצא שכל בני האדם בעולם, כל המדינות, כל הציביליזציות, כולם קשורים זה בזה. ומכך יוצא שאני באגו שלי לא יכול להשתמש יותר.

זאת אומרת, אני לא מגלה את העולם הזה כרע ולא כדאי לי להשתמש באגו שלי, ואולי אבחר לעצמי תכונות חדשות, אחנך את עצמי בצורה חדשה, איוולד מחדש, ומפני שאני בוחר, אז אני בוחר, שלא כדאי לי להישאר כל החיים עם מה שקיבלתי מבית אמא. אלא שלא אני בוחר, החיים הנוכחיים שלי מחייבים אותי בעצם לשנות את הפרדיגמה, את היחס שלי, את ההסתכלות שלי על העולם, על החיים, על המציאות, על עצמי. אחרת יש כאן סכנה שאפילו את הרצונות הבסיסיים שלי, הרצונות של דומם, צומח וחי שבי, אוכל, מין, משפחה, אני לא אוכל לקיים. וגם לא את הרצונות של דרגת האדם, שבהם אני כבר לוקח סמים, תרופות נגד ייאוש, בהם כבר לא אכפת לי מה יקרה, אם אני לא אתקשר נכון עם אחרים. זאת אומרת, כשהתפתחה בי דרגת האדם, גם הדרגות הנמוכות שלי, אוכל, מין, משפחה, ששייכים לדרגת החי, תלויות כבר בדרגת האדם. אני לא יכול להיות כבהמה, אין ברירה, אני כבר חייב לתקן את דרגת האדם שבי, שהיא תהייה מחוברת נכון עם כל יתר הדרגות.

לכן פתאום אני רואה שכל העולם נעשה עגול, החינוך, התרבות, המדע, הכלכלה, הפיננסים, התעשייה, המסחר, כל מה שאני עוסק בו, איפה שאני נמצא. הכול נעשה כתלוי זה בזה ותלוי בכולם כמערכת אחת שדורשת מאיתנו יחס חדש. מצד אחד המערכת דורשת יחס בהתאם למערכת אינטגראלית, ומצד שני, אני אישית, כאב טיפוס האדם, התפתחתי בצורה כזאת שאני לא מסוגל לסבול לידי אף אחד. אני צריך רכב לבד, דירה לבד, הכול לבד, אני מנותק מכולם. אני ניכנס לסופר, אני אחד, בא הביתה, אני אחד, מכניס הכול למיקרוגל, אוכל את המנה שלי, לא חייב לאף אחד שום דבר, הכול לבד.

כך מצד אחד אני מרגיש את עצמי בצורה הנוחה ביותר, בעולם המודרני עם עצמי. ומצד שני, מתגלה מערכת שהיא כולה הפוכה מזה, ואומרת אתה קשור לכולם, אם לא תהיו קשורים יחד בצורה יפה, טובה, כמו כל חלקי הטבע, הכול ילך לכיוון של משבר כללי, לפשיטת רגל.

זאת אומרת, מה אנחנו רואים? שהטבע נתן לאדם בחירה חופשית מה לעשות עם הרצונות שאופייניים לרמת המדבר, עושר, שליטה, כבוד ומדע, מה שהוא צריך מעל הגוף. הוא נתן לאדם רצון חופשי להתפתח ונתן לאדם בכוונה צורת התפתחות רעה, על חשבון הזולת. אנחנו צריכים כאן למצוא איזה פיתרון, איך אנחנו יכולים להתמודד עם המצב הזה. גם אם מה שהטבע ברא בנו, כייצר רע, וגם אם מה שכל אחד ואחד בעל כורחו מקבל כהשפעה שלילית בחינוך שלו, בעשרים שנות חייו הראשונות, כך שנוכל לתקן גם את התכונות התורשתיות וגם את התכונות שקנינו, קיבלנו כערכים, כהרגלים בחיים שלנו מבית אמא ואבא.

כשאנחנו מסתכלים על הדברים האלה, אנחנו רואים שבעצם אנחנו לא צריכים לעשות ניתוח על עצמנו, איזו פעולה חריגה. אלא אנחנו רק צריכים באותן הנטיות, באותן התכונות שבהן אנחנו רוצים להשתמש לרעת הזולת, להשתמש לטובת הזולת. אם כך היינו עושים, היינו מגיעים להתאמה השלימה עם הטבע.

זאת אומרת, זה שהטבע סידר לנו לקבל תכונות תורשתיות ואחר כך להתחנך בבית ההורים בלי לשאול אותנו, זה לא משפיע ולא לוקח ממני את הבחירה החופשית. אלא אחרי שאני כבר מעמיד את עצמי בשנות העשרים לחיי, מאז והלאה מתחילה התקופה הזאת של הבחירה החופשית בחיי. וכמו שהתפתחתי על ידי הסביבה, שזה על ידי אמא, בית, גן ילדים, בית ספר וכולי. עכשיו אני צריך, אין לי ברירה, גם לפתח את עצמי על ידי הסביבה. שהיא תקרין לי אותם החוקים שיעמידו אותי בצורה נכונה עם כל החברה האנושית ועם הדומם, הצומח והחי. זה בעצם מה שנדרש.

את התופעות האלו, אנחנו רואים כבר עשרות שנים, בערך מאמצע המאה העשרים, כבר התחיל הרצון האגואיסטי בנו בעצמו להרגיש עד כמה שהוא לא מתמלא. עד כמה שהוא נמצא כל הזמן ריק. עד כמה שההתפתחות שלנו היא לא לטובתנו. הדור החדש התחיל לזלזל במדע, בחכמה, באבות ובכלל בכל דבר. כשהגענו להתפתחות האחרונה, לשלב האחרון, להתפתחות במדע ואנשים כבר מרגישים שלא הולכים לכיוון הנכון. אנחנו רואים שהגענו לשבירה כללית, למשבר כללי בכל העיסוקים של האדם בעולם שלנו, דרגת האדם הגיעה בעצם למבוי סתום. דומם, צומח וחי, לא, אותם אנחנו רק מקלקלים בדרגת האדם, רק דרגת האדם נמצאת בבעיה.

לכן אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה להיטיב לחיים שלנו על ידי יצירת כל מיני מכשירים מלאכותיים, על ידי זה שאנחנו נוסיף לחיים שלנו רובוטים למיניהם, על ידי שיפור ההתקשרות המכנית שבנינו דרך כלי התקשורת. אלא השימוש, הרצון שבתוך האדם, הרצון בדרגת המדבר הוא בעצם נמצא במשבר.

אפשר להסביר את מידת המשבר שנמצאת בעולם, קודם הגענו למשבר בחינוך, כבר מאמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, משבר במשפחה, אנשים לא רוצים להתחתן, כולם מתגרשים, לא רוצים להביא ילדים וכן הלאה. משבר ביחס האדם לעבודה שלו, לקרובים שלו. יחס האדם למדינה, למולדת, לעמו. אנחנו רואים שהעולם ממש מלא אנשים בודדים שלא מרגישים קשר ביניהם, למרות שאנחנו, כולנו קשורים במערכת הטבע.
ואנחנו בנינו מערכת מלאכותית, שפועלת נגד הקשר שיש לנו עם הטבע. הצלחנו לבנות אותה, ואנחנו מרגישים את עצמנו כאילו מנותקים, לא שייכים אחד לשני. זו בעצם המערכת שבנינו, המערכת ההיא היא בעצם האחראית לכל הבעיות ולכל המשבר שלנו, כי במה היינו מצליחים ומה היינו רוצים במאה השנים האחרונות? היינו רוצים לבנות מקום מבודד, נוח, לכל אחד. פרטי. אף אחד לא מכיר את השכן, אף אחד לא זקוק לאף אחד. כמה שאדם מרגיש את עצמו מנותק מאחרים, לא תלוי באחרים, נקרא "חופשי", משום מה לא מובן, אבל נקרא "חופשי", נקרא "דמוקרטיה", יכולת כזאת לתת לכולם יכולת להתקיים, ובזה בעצם פעלנו נגד מערכת הטבע.
זאת אומרת, בנינו בינינו מערכת התקשרות כזאת, שכמעט ומנתקת אותנו, בזה נטרלנו את מערכת הטבע שקושרת אותנו ביחד זה בזה, ובעצם הגענו למצב שכמעט הצלחנו בזה. רק ברגע שהתחלנו באמת להצליח בזה באירופה, באמריקה, שכל אחד הוא בפני עצמו, פרטי, אסור לגעת באף אחד, להיכנס לחיים הפרטיים שלו, זה שאנחנו הגענו למצב כזה, אנחנו בעצם התחלנו לגלות בזה את המשבר הכללי בכל המערכת הזאת. כי היא לא נמצאת כבר, מתגלה שלא תואמת לטבע, לכן אין לה זכות קיום.
כי המערכת צריכה להיות קשורה בכל החלקים שלה, ואנחנו ניתקנו את כל החלקים זה מזה כביכול. יוצא שבחינוך אין קשר בין מורה לתלמיד, אין קשר בין הורים לילד שלהם, אין קשר בין בני אדם. אני מתייחס לכולם פורמלית, מה אתה רוצה ממני? אתה רוצה ממני משהו? מי אתה? לַמה אני? וכולי. זאת אומרת, בזה ניתקנו את הקשרים, שבלי הקשרים האלו אנחנו לא מסוגלים להתקיים מצד הטבע, וזה מה שמביא אותנו למשבר.
עד מתי זה יתפשט? עד שלא יהיה לנו מה לאכול, פשוט מאוד. לַמה אנחנו צריכים לרדת לכאלו מצבים חריגים? מפני שאנחנו אגואיסטים, אנחנו לא נרצה לעבוד נגד האגו שלנו, הדוחה אותנו זה מזה.  ולכן כל עוד שלא נרגיש שזה המוות, לא נוכל לעשות שום דבר נגד האגו, כי זה הטבע שלנו.
זאת אומרת, אפילו שאומרים לי, תעבוד, תעשה משהו לטובת הזולת, תהיה קשור עם הזולת, השאלה היא אילו מכות בגורלי אני צריך להרגיש, כדי שזה יחייב אותי, שהמכות האלה יחייבו אותי לשנות את היחס שלי לזולת, שמעכשיו והלאה אני דואג גם לו, גם להיות עימו בקשר. בואו נמדוד. לכל אחד וודאי שזו רמה אחרת של ייסורים, אבל אילו ייסורים צריכים להיות ובאיזו קביעות, באיזו עוצמה, ובאילו אופנים? בכל דבר ועל כל צעד שאני פונה אני חייב להרגיש אש. אם אני עושה משהו לעצמי, לטובת עצמי, בלא להתחשב עם כל הזולת, אז אני צריך להרגיש שאני ממש עושה מוות לעצמי בַמקום. וההיפך אם עושה טוב.
אלו החיים שמחכים לנו קדימה וזה לא רחוק. אין יותר מצד הטבע, לא נשארה מצד הטבע שום אפשרות להתקיים בצורה אחרת, זה מה שיהיה. עכשיו אנחנו נמצאים לפני 2013, אנחנו נראה איך תוך השנה הקרובה ידרדר המצב בצורה דרמטית, שממש נגיע למצבים קשים. כבר יש הרבה אנשים בעולם שאוגרים מזון, שמכינים את עצמם למלחמה, למצבים קשים, ובהחלט יש לזה יסוד.
זאת אומרת, מה שלמדנו היום, שלפי מגמת הטבע, חוקי הטבע, תכנית הטבע, שאנחנו מתפתחים בדרגת האדם על ידי הרצונות שלנו, שהם כולם מעל דרגת החי. דרגת החי דואג לעצמו ברמת החי בלבד, ולכן הוא לא פוגע בסביבה. הוא רוצה לאכול כמה שצריך כדי למלא את הבטן שלו. אדם רוצה לאכול את כל העולם, לא כדי למלא את הבטן שלו, החיסרון שלו, כאילו הבטן שלו, זה לבלוע את כל העולם כולו. כי סובל זה שהוא לא מקבל, ופי כמה סובל מזה שיש לשני. לכן חייב לתקן את הגישה שלו לעולם, זאת אומרת, כל אותה תוספת רצון שיש בדרגת המדבר. וכל עוד שלא יתקן אותו, מיום ליום יסבול יותר ויותר. מצד הטבע בצורה ישירה, זה המצב שניתן לנו.
האם יש פיתרון? דיברנו שיכול להיות, אבל אנחנו לא רואים אותו באופק. לפי הטבע שלנו אין פיתרון. אנחנו כולנו נמצאים בטבע עם התכונות שקיבלנו, עם התכונות שפיתחנו, עם התכונות האלו אנחנו רוצים לנצל את כולם, זה הכל. וממשיכים הלאה לנצל אחרים כמה שאפשר, אין ברירה, בלי זה אני לא אחיה. יש לי רק שתי אפשרויות, או לנצל את האגו שלי או למות. זה הכל, אין יותר. יש לפַני רק שתי אפשרויות, לנצל את האגו שלי לטובתי, על חשבון הזולת, לא חשוב לי, או למות ולא לנצל אותו. זה הכל.

בזה אנחנו צריכים לסיים את השיחה היום, אבל צריכים להבין שהטבע עצמו לא משאיר לנו כבני אדם שום פיתרון. זה לא נמצא במדע, לא בחכמה, לא בפילוסופיה, לא בפסיכולוגיה, לא בשום דבר שיש לאדם. האדם נמצא כצאן לטבח בלבד. זה מצבנו. וצריכים לראות את המצב הזה בצורה רציונלית, בריאה, שבהחלט אם אדם מסתכל על זה, אין בשביל מה להתקיים, או להביא ילדים, "נאכל ונשתה, כי מחר נמות".

וזה בעצם מה שהעולם מגלה היום. כך זה. "צרת רבים חצי נחמה", נחיה מה שנחיה, מה שיהיה יהיה. ללא שום כיוון, נגמרו כל הפרדיגמות, כל הפילוסופיות, כל הסוציאליזם, דמוקרטיות, כל מיני מאבקים, הכל, היום לא חשוב כלום. זהו. גם הכסף מאבד בקרוב את הערך שלו, והכל נמשך לתוהו ובוהו. זה בעצם מה שאנחנו רואים באופק לפי חוקי הטבע שנגלו לנו עד כה.

על זה צריכים לעשות סדנה, שהם יֵדעו בצורה בריאה, נכונה, על התפתחות האדם כפסגת ההתפתחות של אותו הרצון שבא מאי שם, לא ידוע מאיפה, והתפוצץ וברא את היקום שלנו, את כדור הארץ, ואת צורות החיים עליו. ואז צורת החיים הזו היא צורה סופית, צורת החיים שלנו היא צורה של מבוי סתום.

[1] "מתקיף לה רבי זירא וניקנינהו בשינוי השם אמר רבא שור בן יומו קרוי שור איל בן יומו קרוי איל שור בן יומו קרוי שור דכתיב (ויקרא כ"ב) שור או כשב או עז כי יולד איל בן יומו קרוי איל דכתיב (בראשית ל"א)" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא, דף ס"ה, ב' גמרא)

קורס אינטגרלי 3 + כללי סדנאות

כיוון שיסוד הבריאה הוא רצון, אסור להגביל אדם או לדכא אותו

-        עולם מקושר, תרבות, חינוך, סלולר, אינטרנט, ג'אנק פוד. הכול מתקרב חוץ מבני האדם

-        המשבר עושה עלינו עבודה ומקרב אותנו בכוח זה לזה. אין כסף לדלק? ניסע יחד...

-        ארגונים מתקשרים יותר זה לזה. אפילו במדינות, כמו באירופה. שיתוף משאבים, חיסכון

 במאה הקודמת התפתחנו אינדיבידואלית, כיום המגמה הפוכה, להתחבר לאחרים

-        יש כל כל הרבה נשק בעולם, אין טעם להמשיך לפתח אותו. המשבר הכלכלי מחייב שינוי

-        בפרדיגמה החדשה העיקר הוא השינוי שבתוך האדם. ללמוד איך להשתמש באגו נכון

 תחילת ההכוונה לעובדים בארגון מסוים: נלמד ליצור בינינו יחסים חדשים, מעל ההבדלים

-        נלמד איך לבנות עצמנו כאנשים שמקרינים טוב, כך שבכל מקום יקבלו אותנו בשמחה

-        לשם כך עלינו לדעת כיצד אדם הופך מאינדיבידואליסטי וסגור לפתוח, מקושר וקורן

 הסבר מהי סדנה: יושבים 8 במעגל, ודנים על משהו יחד

-        דיון: עד כמה האדם מושפע מאחרים?

-        דיון: מה בכלל יש בי שהוא שלי? תכונות מולדות, חינוך, סביבה. איפה אני?

-        עוד נושאים לדיון: מיהו האדם המודרני, השפעת החברה עלינו, התלות ההדדית בינינו

-        הסבר על כללי הסדנה ומדוע כל אחד מהם חשוב מאוד לפיתוח היכולות של כל אחד

-        בניית מוח משותף, רצון משותף, בין כולם, של כולם.

-        כיצד נוכל לצפות קדימה ולתכנן צעדינו

השכל המשותף

 עם שכל פרטי אפשר כיום לשגשג רק בבנייה של רגש ושכל חדשים, משותפים

-        האגו עוזר להתעלות. בכל מקום שמתגלה בי שלילה וביקורת, אני עושה העתקה הפוכה

-        שמאל (יחס אגואיסטי לזולת), ימין (יחס הפוך, יחס חיובי לזולת), ואני באמצע - חופשי

-        יכול להיות שנרגיש יחד שהערך של קשר חברתי צריך להיות אצלנו בראש סולם הערכים

 מטרת כל התרגילים, כמו משחק המחמאות, היא ליצור שינוי פנימי באדם

-        הרגל נעשה טבע שני. ולא חשוב לי מי יושב היום מולי במעגל, כי אני עובד על עצמי

-        בתוך המעגל אנו מתייחסים כאילו איננו מכירים קודם זה את זה. דף חלק. מוחקים הכול

-        דיון על הקושי ביחס למנהל שלך בסדנה

 -        מתחילים מתרגילי הרפייה וחימום: עצימת עיניים, מחיאות כפיים, חזרה על משפט יחד

-        אח"כ תרגילי פנטומימה, צוחק, בוכה, כועס, שמח

-        לדמיין שאנו לא מכירים, נסענו לחופש בחו"ל ופגשנו שם מישהו ועתה הוא מולנו

-        לדמיין שנפגשנו בנופש, אחרי שאני יצאתי לפנסיה וגם אתה החלפת מקום עבודה כבר

-        אני לא מתייחס אל השני אלא אל התפקיד שאני צריך להיכנס לתוכו

-        תרגילים כאלה מאפשרים לאדם להתנתק ממה שיש בו, ולעצב את עצמו מחדש

-        תועלת: אתה יוצא לחופש מעצמך...

השלב הבא אחרי החופש מעצמך: איזו צורה חדשה אתה מלביש על עצמך

-        תרגילים לבניית צורה חדשה: מחמאות, לרומם את האחר, להקטין את עצמי, לרומם את הערך של כל הצוות הזה בעיניך, להתכלל בהם

-        מדברים על ההתרשמות המשותפת שקיבלנו מכל התרגילים, חום, קשר, הדדיות, קרבה

התועלות מהחיבור בינינו

 לא מטפלים נקודתית באף פרט בארגון, אלא בונים סביבה טובה שתמשוך כולם לחיבור

-        מחלקים לעובדים את הרווחים שהארגון יגדיל כתוצאה מהחיבור שייווצר

-        מתחילים מהעלאת חשיבות החיבור

-        פעם ראשונה שההנהלה החליטה על תהליך שהוא באמת לטובתכם...

 הכרת הפסיכולוגיה של האדם: הרצון של כל אחד להרוויח על חשבון הזולת הורג אותנו

-        השפעת הסביבה עלינו

-        האגואיזם המופרז הורס העולם.

-        מה שנעשה בארגון יהיה פריצת דרך ואחרינו ילכו כולם

-        חוקי החברה האינטגרלית: פועלים לטובת החברה, נותנים דוגמה, משבחים השפעה

 כל התרגילים צריכים להיות רק לכיוון חיובי, לא לשלילי

-        מצרפים לעבודה שלנו לב טוב וראש פתוח.

-        הסדנאות יכולות לחזור על עצמן, כי אנשים משתנים ומתפתחים

-        עד שנרגיש בינינו חום כזה, מעין תיבת נוח שמגנה על כל אחד ושומרת עליו

 כינוס בוקר: שיר, התפעלות מהחיבור, תזכורת שבאנו ליהנות יחד ולא לסבול

-        חדשות טובות

-        להרגיש רוח חדשה

-        פירוט הנושאים לדיון: טבע האדם, התפתחות האגואיזם, תלות הדדית, משבר

-        הרחבת ההסבר: מדוע רק האדם ביחסו האגואיסטי גורם למשבר הרב-תחומי

-        לתת לאדם סיפוק בכל רגע בחייו. שיוכל להבחין במה כדאי לו לקנא ובמה לא

-        לא לומדים את הארגון, כי בכל מקום זו אותה מחלה. העיקר ליצור פלטפורמה חדשה

ייחודיות הגישה האינטגרלית

 העובדים עולים לרמה חדשה של יחסים טובים. מתוך כך נפתרות כל הבעיות

-        מדד להצלחת התהליך: חיסכון במשאבים ושיפור זרימת התהליכים

-        מה עושים כדי להתגבר על בושה

-        המטרה: שדרוג יחס האדם לזולת ולחברה.

 מבידוד לחיבור – והקשר של זה לשיפור חיינו

-        אנו מודדים אנשים לא על פי מה שהם, אלא על פי: כמה נעים לי איתם. על כן, שינוי היחס שלי הוא הקובע

-        תרגיל: להקשיב לשני שמדבר ולומר לו "וואו, אילו דברים חכמים אמרת..."

-        פעם להיות גבוה יותר מהשני, פעם נמוך יותר, ואז משתווים. חיבור - רק בין שווים

-        כשאנחנו משחקים פעם נמוך, פעם גבוה, מתחילים להרגיש שאנו שווים, פתוחים זה לזה

-        אדם מודד את עצמו, עד כמה הוא מרגיש יותר מחובר לאחרים ומבין את מהות החיבור

-        אנשים יתחילו לחייך זה לזה, לדאוג למקום העבודה, להיות פתוחים יותר, קרובים

-        או שהאדם בא ומספר על מה מעצבן אותו או שהאחרים מרגישים זאת ובאים לתמוך בו

 סדנת המשחק שלנו ייחודית בכך שמטרתה היא החיבור בינינו

-        המשחק עוזר להתחבר כי הוא גורם לפתיחות

-        תרגילי בית של יחס חם וטוב לילדים ולבן או בת הזוג

-        לחזור על המשחק, כי אדם משתנה. על ידי המשחק האדם משנה את המציאות

מתפתחים לחיבור בעולם העבודה

 מטרת ההתפתחות לדחוף אותנו לקשר הדוק יותר ויותר

-        חינוך, תרבות, תקשורת, כל מה שדרוש לצורך בניית סביבה טובה בכל העולם

-        תעשייה מיותרת תפשוט את הרגל. התשתיות יופנו לסיפוק הצרכים הריאליים לכולם

 ככל שמקבלי ההחלטות יקדימו להבין את מגמת ההתפתחות הטבעית הזו, כך ייטב לנו

-        החינוך האינטגרלי כולל למעשה את כל תחומי חיינו ומקנה לאדם המודרני גישה מאוזנת

-        במקום שהמהפכה התעשייתית תשחרר אותנו היא שעבדה אותנו יותר

 המשבר יחייב אותנו למהפכה תפיסתית בדרך לשוויון ולאיזון

-        תכנית טיפול במובטלים

-        המרכיב האנושי. אנשים כבר לא מוכנים לשרוף את החיים למען דולרים. עייפים מהחיים.

-        פעם אדם למד מקצוע לכל החיים. אך המשוואה "תלמד, תעבוד, תצליח" כבר לא עובדת

-      הדור הצעיר לא מוכן להיות עבד, כי הוא בנוי מבפנים בהתאם לגישה החדשה: הצלחה בחיים תלויה בחיבור בינינו ולא בהתאם למשרה שלך

שמחה ומימוש מלא במקום העבודה

 כל החיים שלנו הם סביב העבודה, אך קשה לומר שאנו מסופקים במקום העבודה

-        מיליוני מובטלים ישטפו את הרחובות

-        אדם בעל מודעות אינטגרלית רוצה שבארגון תהיה קודם כל סביבה חמה ותומכת

 מקום המימוש האישי הוא דווקא בקשר הטוב בין אנשים ולא בעיסוק אישי כזה או אחר

-        טיב היחסים בעבודה הוא הקובע את האושר שלנו בחיים

-        המומחיות של מנהל עבודה היא לחבר בין קשר טוב בין העובדים לבין תפוקה טובה

 בסדנאות נלמד כיצד לנהל את האגו - המנהל אותנו ומכריח להתנגד זה לזה

-        דווקא המאמץ לחיבור חברתי הוא המבליט את הייחודיות של כל אחד ולא מוחק אותה

-        כיום, אדם רגיל לשמור ידע לעצמו כי זה מקנה לו ביטחון. דרושה התפתחות הכרתית

-        בסדנאות האדם יגיע להכרה עצמית שהאגואיזם הורס אותו ושהחיבור עושה לו טוב

 ביטחון אמיתי ניתן לקבל רק מהאחרים. כשכל אחד נכלל מכולם - זו עוצמה אינסופית

-        המימוש האישי של כל פרט יושג בחיבור עם החברים (הם יהפכו מקולגות לחברים)

-        ביחסים של עיגול, ככל שאתה מתקרב למרכז העיגול אתה מממש את עצמך

-        למצוא עולם חדש ועצום

 בארגון אינטגרלי, אנשים יקפצו בבוקר מהמיטה בשמחה

-        ההבדל בין משחק לעבודה הוא שבמשחק אתה נהנה בכל רגע ולא רק בסוף. רק ביחד

-        כשפורצים בינינו עצבים, מייד מקיימים דיון בהשתתפות כולם. אסור לשמור בבטן

המנהל ועובדיו

מנהל אינטגרלי הוא מנהיג חברתי המתייחס לכל אנשיו בשווה, וגורם לקשר על ידי פעילויות

• על המנהל האינטגרלי לדאוג לאנשיו כמו אב, לשמור עליהם, לארגן להם סביבה טובה
• בארגון אינטגרלי פועלים במקביל שני סוגי יחסים: היררכיה מקצועית ועיגול חברתי
• החינוך האינטגרלי מפתח בכל אדם יצירתיות, חיסכון ושיפור מתמיד
• פיתוח מיומנות מנהיגות בשיטות המקובלות לא יעזור. העובדים ירגישו שזה לא מהלב
• אם מנהל לא יצור קשר אינטגרלי עם עובדיו, מומחיותו לא תעזור אלא תיחשב כהתנשאות וניצול

 אם מנהל יצור קשר אינטגרלי, יתייחסו אליו כאל אבא דואג

• יחס ליניארי ועגול במקביל
• האבולוציה החברתית מחייבת חינוך אינטגרלי אחרת לא נצליח להניע עובדים
• מנהיג יכול להיות רק מי שיש לו עדינות נפש. הוא זקוק לסביבה אינטגרלית תומכת
• המנהל יצטרך לשבור את עצמו יותר מכולם במהלך החינוך האינטגרלי
• ייתכן שבשלב מסויים, התחלתי, ניתן להפריד ניהול חברתי וניהול מקצועי, אך בסוף הם יתחברו

 חיבור בין היררכיה לעיגול יוצר כדור – הצורה האידיאלית

• גיוס עובדים חדשים: מכינה + סינון על פי התאמה לגישה האינטגרלית
• גיוס עובדים: בחינת השילוב הנכון בין שכל ורגש, קו ועיגול, מנהל ואבא דואג

ניהול השינוי

"מבפנים החוצה" הוא תהליך חינוכי

• לא עושים שום שינוי עד שלא מוכנים אליו פנימית
• התמונה העתידית: הארגון מתקיים בשיתוף, בשוויון, בתמיכה והשלמה הדדית
• על רקע המשבר ופשיטות הרגל, הפרמטר החשוב ביותר הוא עתיד בטוח, חם ונעים

 הצגת הגישה האינטגרלית ביחס למצב כיום

• ההכרה שהאנושות ואנחנו בתוכה, מצויים כיום בתהליך מיוחד מאוד
• לאחר שמזהים ספיגה של הרעיונות אפשר להתקדם לפעולות כגון: פיקניק, פעולות משפחתיות.
• התהליך צריך להתקדם כמו גיר אוטומטי, רך, חלק, ללא הרגשת מעברים

 כדאי להתחיל לעבוד עם המנהלים ובהדרגה להתקדם כלפי מטה

• לא מערבבים בין עובדים מרמות שונות בארגון, עד שכולם ירגישו שלא נוח להם להיבדל
• פרזנטציה של הגישה האינטגרלית כאמצעי להבראת היחסים בארגון, התייעלות ורווחים
• בגישה האינטגרלית אין מעבר של הארגון ממצב נוכחי למצב אחר, אלא גדילה טבעית
• מנהלים ירגישו לְמַה העובדים מוכנים. הצוות הניהולי יצטמצם עקב הבנה וקרבה הדדית
• ארוחת צהריים משותפת, חיבורים בהפסקות, ימי כיף לילדים ולמשפחות, פינוקים

 מדוע נחוץ ליווי בלתי פוסק של הארגון? כי האגואיזם של האדם אף פעם לא יוצא לחופשה…

• כגלגלי שיניים במנגנון אחד: מרגישים זה את זה, נעים בהרמוניה, ללא לחצים וחיכוכים
• פיתוח נציגים בתוך הארגון השומרים על רוח החיבור ללא הרף

ניהול השינוי

 "מבפנים החוצה" הוא תהליך חינוכי

• לא עושים שום שינוי עד שלא מוכנים אליו פנימית
• התמונה העתידית: הארגון מתקיים בשיתוף, בשוויון, בתמיכה והשלמה הדדית
• על רקע המשבר ופשיטות הרגל, הפרמטר החשוב ביותר הוא עתיד בטוח, חם ונעים

 הצגת הגישה האינטגרלית ביחס למצב כיום

• ההכרה שהאנושות ואנחנו בתוכה, מצויים כיום בתהליך מיוחד מאוד
• לאחר שמזהים ספיגה של הרעיונות אפשר להתקדם לפעולות כגון: פיקניק, פעולות משפחתיות.
• התהליך צריך להתקדם כמו גיר אוטומטי, רך, חלק, ללא הרגשת מעברים

 כדאי להתחיל לעבוד עם המנהלים ובהדרגה להתקדם כלפי מטה

• לא מערבבים בין עובדים מרמות שונות בארגון, עד שכולם ירגישו שלא נוח להם להיבדל
• פרזנטציה של הגישה האינטגרלית כאמצעי להבראת היחסים בארגון, התייעלות ורווחים
• בגישה האינטגרלית אין מעבר של הארגון ממצב נוכחי למצב אחר, אלא גדילה טבעית
• מנהלים ירגישו לְמַה העובדים מוכנים. הצוות הניהולי יצטמצם עקב הבנה וקרבה הדדית
• ארוחת צהריים משותפת, חיבורים בהפסקות, ימי כיף לילדים ולמשפחות, פינוקים

 מדוע נחוץ ליווי בלתי פוסק של הארגון? כי האגואיזם של האדם אף פעם לא יוצא לחופשה…

• כגלגלי שיניים במנגנון אחד: מרגישים זה את זה, נעים בהרמוניה, ללא לחצים וחיכוכים
• פיתוח נציגים בתוך הארגון השומרים על רוח החיבור ללא הרף

יצירתיות בעבודה

 בעבר אנשים יכלו לבצע עבודה בכוחות עצמם. כיום דרוש צוות

• התקדמות משמעותית ביצירתיות של צוותי עבודה תיווצר מבניית קשר פנימי הדדי
• סיעור מוחות, עימות: בשיטה האינטגרלית העימות הוא לא בין אנשים, אלא בין אדם לעצמו
• התקשרות ברמה אחרת, חדשה, גבוהה יותר, שמאפשרת לארגון פריצה קדימה
• טכנולוגיה מיוחדת של חיבור חברתי חדש
• יצירתיות מבריקה ופורצת דרך, דורשת גישה חדשנית לקשר בין אנשים
• בכל ארגון, חברה, מפעל, כדאי להקים מחלקה שתעסוק ביצירתיות אמנותית אינטגרלית. סיעור מוחות בצוות כזה ייראה כמו סדנה שבה כולם מבינים שהברקה נולדת רק בחיבור

 הצוות מתכנס בחדר ישיבות סביב שולחן עגול. שלב א – סדנת חיבור

• -        הביטוי לחיבור הוא שכולם מרגישים אותו דבר, ונולדו פתרון או הברקה.
• שלב א – חיבור. שלב ב – בונים חיבור סביב האתגר או הבעיה, עד שנולד פתרון משותף
• רוצים לרגיש כל אחד שמדבר, להיכנס לתוכו, דרך הרעיון שלו. כך נוצר שכל משותף
• תוך כדי הסיבוב נולד רעיון משותף חדש
• כל אחד משמיע דבריו, כולם נכללים בו עד הסוף, בלי ביקורת. אפשר לשאול כדי להבין
• שלב ב – דנים בפרויקט עצמו
• כל אחד שם את האגו שלו בצד, כדי ליצור תחושת "אנחנו" במרכז החיבור
• אם לא הצלחנו להגיע לפתרון אחד,משמע שלא הגענו לחיבור בינינו

 צוות מחובר באמת, יוכל לפתור כל בעיה, מכל תחום, גם כזה שלא קשור אליו בכלל

פתרון קונפליקטים במקום העבודה (א)

 סיפור מקרה: עובדים מתבקשים לבצע משימה מתחת לרמתם, עקב היעדרות עובד אחר

• "אולי תשבו כולם יחד עם הבוס במעגל, ותדברו על המצב שנוצר, וביחד תמצאו פתרון"
• חכמת החיבור יכולה לפתח באנשים הרגשה שהם פועלים יחד, בתמיכה ואחריות הדדית
• חיבור בין אנשים פירושו שהם מרגישים אחריות משותפת על כל מה שקורה בעבודה

 אנו חיים כדי להרגיש טוב, שמחה, אושר. מריבות ולחצים הורסים לנו את הבריאות

• כדאי להשתדל לבנות חברה שתהיה בה הרגשת התחשבות, דאגה, חיבור בין כולם
• לא נתייחס לקונפליקטים שקיימים בארגון, אלא נעלה את האנשים לרמה גבוהה יותר
• כל הבעיות בסופו של דבר נובעות מתוך האגו, מתוך התנשאות, ומתוך שליטה. לכן חיבור פותר הכול
• נדבר לא על בעיותינו, אלא על מערכות יחסים שלא קשורות לעבודה כמו זוגיות ומשפחה
• המטרה היא לרכך את המתחים, להביא את כולם להסכמה, להרגשת משותפת של חום

פתרון קונפליקטים במקום העבודה (ב)

 מה מקום המנהל בתהליך של בניית חיבור בין אנשי הצוות? משתתף בשווה כמו כולם

• המטרה היא ליצור בארגון אווירה כמו במשפחה
• מתחילים לדבר על טבע האדם, עד כמה הוא אגואיסטי וכל אחד רוצה לדרוך על אחרים
• מדברים על כך שהאגו הורס אותנו ואת הבריאות שלנו

 יחסים רעים בעבודה גורמים לאדם לחזור עצבני הביתה ולהרוס את מצב הרוח במשפחה

• נגיע להכרת הרע הכללית, והכרת הרע אישית. מתוך כך ייבנה הרצון לבנות משהו חדש
• בסדנת חיבור המנהל משתתף כמו כולם, שווה לכולם, עליו לתת דוגמה לאחרים

 איננו באים לפתור בעיה נקודתית בין אנשים, אלא לבנות חיבור. מתוך כך הכל ייפתר

• סדנה למקרה חירום: אם מתפרצת במהלך השבוע מריבה, יש דף מוכן עם סדנת חיבור
• צריך לאסוף את כולם למעגל, לדבר על כך שהאגו קופץ בכל אחד וזה טבעי. להתחבר

-   לא מתייחסים למריבה עצמה, אלא מדברים בכללות. מתוך האווירה שניצור, המתח יירגע

-   אם מייצרים כך אוירה טובה, המריבות והפיצוצים יפחתו

денежный займ на карту срочно круглосуточноwebmoney займзайм под залог недвижимости омск

займ система контактзайм онлайн на киви без проверокзайм на карту 150000