תפילת שמונה עשרה בשביל מה להתפלל? מיהו הכוח העליון? איך פונים? איך מקבלים? איך מודים?
כדי שהעסק לא יהיה אגואיסטי, עליי להתקרב לכוח העליון, להידמות לו בתכונותיי את התפילות חיברו לנו אנשים שהיו בהכרת הא-לוהות. עלינו להבין מה טמון בהן
כל עבודתנו בחיים היא תפילה, פנייה לכוח עליון, שרצונו להיטיב לנו
עלינו להכין "חיסרון" מצדנו, שיהיה חסר לנו, בדיוק מה שהוא רוצה להעניק לנו. זה דומה לכך שאימא הכינה לנו דייסה ואנו ביקשנו ממתקים. לא יעזור תפילה מתחילה משבח, כי רק אם הכוח העליון יהיה חשוב לנו, נהנה מהדייסה שהכין אחרי השבח באות בקשות, אנו מבקשים תיקון על הרצונות האגואיסטיים שלנו. ולבסוף באה הודאה, כי אם באמת עברנו תהליך נכון, עכשיו לדייסה יש טעם גן עדן תפילה היא בציבור, במניין. כולנו כמו ילדים של אימא, והיא רוצה שנאהב זה את זה אי אפשר לפנות לבורא לבד. הוא לא ישמע. פנייה אליו דורשת התקרבות בתכונות
הבורא תכונתנו להשפיע טוב, להיטיב. כדי להתקרב אליו עליי להשפיע טוב, להיטיב
הבורא ברא אדם אחד ושבר אותו לחלקים רבים. ביחס טוב בינינו נעשה לו 'נחת רוח' מבקשים ולא מקבלים, כי לא מקיימים "עשה רצונך כרצונו, כדי שיעשה רצונו כרצונך" קשר עם הא-לוהות פירושו אהבה
האם שומרים עלינו מלמעלה? אנו מצויים בתוך מערכת שקושרת אותנו מכל הבחינות, ללא שום בחירה חופשית
המערכת נסתרת ולכן אנו מרגישים חופשיים. מדוע? על מנת שנגלה אותה בעצמנו אנו כמו עובר ברחם. גוף האם מפעיל על העובר כל מיני כוחות במטרה לגדל אותו בדומה לעובר, גם עלינו פועלת מערכת עליונה. אין שום מקרה, הכול מנוהל ונשלט
מערכת זו, הטבע, א-לוהים, מכוונת אותנו להכירה ולהתקשר אליה. להגיע ל'דבקות'
כל דבר קורה לפי הצורך שבמערכת להביא אותנו להתקדם לגילוי הכוח שפועל בה השגחה פרטית זה כשפרט מסוים בולט מהאחרים, בכך שמתקדם להכרת המערכת
מזוזה אברהם שבר הפסלים, כדי להראות שאין שום אמצעי גשמי שיכול לשמור על האדם
כל אחד מתייחס למנהגי היהדות לפי רמתו. למעשה, מזוזה וכו' אלה סימנים בלבד אם אדם רוצה להגיע לקשר ממשי עם הכוח העליון, עליו להכיר אותו, להתקשר אליו מנהגי היהדות בנויים לפי 'ענף ושורש'. הם סימנים בלבד לשורשים עליונים רוחניים
הבית זה סימן לנשמה, והמזוזה סימן לשמירה מיוחדת שבה עלינו לבנות את הנשמה
ביהדות נהוג לשים מזוזה כדי שיהיה לנו סימן לפעולות רוחניות שעלינו לבצע בתוכנו פעולה רוחנית זו התקשרות לזולת מעל האגו, כך בונים מקום להופעת הכוח העליון כל מנהגי היהדות באים להזכיר להתקשר לכוח עליון, דרך אהבה לזולת מזוזה מסמלת הוי"ה, 4 חלקי המערכת העליונה שמנהלת אותנו. זהו "הבית" שלנו כל מצווה גשמית מצביעה על הצורך לבצע אותה בצורה רוחנית פנימית
בכל רגע בחייך, אתה מופעל על ידי כוח עליון. עליך להשיג אותו, ולהזדהות עמו
מה מסמלת הכיפה כיום איננו מכירים את המשמעות הפנימית מאחורי הסמלים היהודים
כיפה מסמלת הכרה שיש מעליי מישהו, קבלת עול מלכות שמיים, שליטה עליונה. אנו מצויים תחת שליטת הבורא, אין עוד מלבדו, שולט בכל מחשבה ורצון שלנו. עלינו לחקור ולגלות את הכוח הזה. את האלוה-ות. בזה אני הופך לחכם, מבין ומרגיש. זו כל מטרת התפתחותנו בעולם יהודי פירושו להימשך לייחוד עם הבורא, עם הכוח שמנהל אותי כיסוי ראש הוא הסמל העיקרי בלבוש היהודי, על הראש, על המחשבות שלנו
הכוח העליון הוא הטבע, א-להים בגימטרייה הטבע. ועליי לבדוק מה תכניתו כלפיי
הכלל הגדול הוא ואהבת לרעך כמוך, כי הכוח הכללי הוא כוח אהבה והשפעה טובה. אם כן, הכיפה מסמלת את זה שאתה רוצה להידמות לבורא, להיות טוב ומטיב כמוהו
לבוש ומראה יהודי יש מושג רוחני 13 תיקוני הזקן. כנגד 13 נתיבות חכמה שבהן יורדות אלינו פקודות
אסור להשחית הפאות, כי זה מסמל שאם נפסיק הזרימה ממעלה למטה אנו "נתייבש" אדם צריך להגיע לתיקון הפנימי שנקרא "פאות", ולא רק לשמור על השערות האלה. עלינו להידמות לכוח העליון, הבורא, לעשות רצוננו כרצונו, מחשבתנו כמחשבתו 13 נתיבות החכמה הן 13 ערוצים שמפעילים אותנו מלמעלה, ממנגנון הטבע הנסתר
חכמה זה האור שפועל עלינו כדי לפתח ולקדם אותנו. חכם הוא מי שמידמה לבורא
כדי לתת לאור העליון מקום להתלבש, עלינו להתחבר עם הזולת באהבה הדדית טלית, ציצית, על ארבע כנפות הבגד. מסמל את גבולות הכלי הרוחני, הוי"ה
להיות דומה לבורא זה להיות ב"ואהבת לרעך כמוך"
התעטפות בטלית מסמלת יכולת להתעטף באור חוזר מצידנו. לכן מתחיל בבר מצווה האדם יכול לתקן את עצמו, להידמות לבורא, להיות יהודי. מאגואיסט לאלטרואיסט כיסוי ראש לנשים אחרי החתונה, מסמל קבלת עול מלכות שמיים מתוך קשר לבעל קעקוע אסור ביהדות כי מסמל שכמו שברא אותך הבורא, כך עליך להישאר
קישוטי האישה מסמלים שהרצון לקבל האגואיסטי מרגיש שהוא חסר, וזקוק לתיקון. וכל אלה הם סמלים חיצוניים בלבד, לתיקונים פנימיים שכל גבר ואישה צריכים לבצע נוסחת התיקון: מאהבת הבריות לאהבת הבורא. יהודי הוא מי שמגיע לאהבה
יחסה של תורת ישראל לגויים מה שנהוג לחשוב, ומה שחכמת הקבלה מלמדת, אלה הן שתי רמות שונות של יחס
הקבלה מתייחסת לאדם כעולם קטן, ומדברת על פנימיות האדם שאותה עליו לתקן באדם יש דומם, צומח, חי ומדבר. המדבר כלול מכל אומות העולם ומתכונת 'ישראל' "ישראל" זו השתוקקות להידמות לבורא, כוח האהבה וההשפעה. צריך לטפח אותה. הרצון הזה נקרא יהודי, משתוקק לייחוד, לחיבור עם הבורא, להביא את כולם לאהבה גוי הוא כל רצון ורצון שעדיין אינו יהודי, שיש לו נטיות אחרות כלשהן ברוך שלא עשני גוי: הודיה לכוח העליון שעל ידו תיקנתי את רצונותיי שיהיו יהודים איסור לימוד תורה לגוי: אסור זה אי אפשר. ברצון אגואיסטי אי אפשר להכיר הבורא שבע מצוות בני נוח: לפני תיקון הרצון לאהבה והשפעה, קודם כל שלא יזיק לאחרים
אין מה לתקן בעולם אלא את עצמנו פנימה. כיום יהודים לא עוסקים במה שצריך
בבבל העתיקה, אברהם לימד אנשים לתקן את האגו לאהבה. מהם נוצר העם שלנו יהודים צריכים לברר את הנקודה הפנימית שבהם, את הנטייה להידמות לבורא לא מספיק להיוולד לאם יהודייה כדי להיחשב יהודי מבחינה רוחנית. דרוש תיקון הלב אסור להתחתן עם גוי: רצון שמכוון להשפיע לא יכול להתחבר עם רצון שמכוון לקבל
להשפיע פירושו לגרום טוב לזולת כל אדם בעולם צריך להתפתח עד לצורה הפנימית שנקראת יהודי, אהבה והשפעה
תהליך גיור רוחני האדם בנוי מ-620 רצונות שכולם אגואיסטים. כמו גוזלים בקן שפותחים פה למזון
מתוך 620 רצונות אגואיסטים, ב- 7 בינתיים לא נוגעים. נותרו 613 לתיקון 248 רצונות קלים יותר (להשפיע ע"מ להשפיע) ו 365 כבדים (לקבל ע"מ להשפיע) ברית מילה: בכל רצון יש חלק סופי, אגואיסטי לגמרי, שאותו אני לא יכול ולכן חותך מיהו יהודי? מי שעושה ברית מילה, שומר שכל תענוגיו יהיו בעל מנת להשפיע לזולת. סימן שני זו חופה. קשר מיוחד בין הרצון לקבל והרצון להשפיע של האדם, תחת מסך עבודת האדם בתיקון רצונותיו להשפעה ואהבה נקראת ששת ימי החול. אח"כ שבת שבת משמע, קבלת האור ברצונות המתוקנים, חיבור של האדם עם הבורא
אדם שנעשה דומה לבורא משפיע לכולם ואוהב את כולם. כמו הבורא
תהליך הגיור מתחיל מלזהות בתוכך נטייה לדבקות בבורא, שאלות על מהות החיים. כך אברהם החל את תהליך החיפוש וההתפתחות שלו טבילה במקווה מים, אור חסדים. והאדם מתחיל לקדש עצמו, לתקן רצונותיו להשפעה תהליך הגיור הרוחני הוא ממושך. לא בבת אחת האדם נעשה יהודי ייחוד ה'. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אין עוד מלבדו. עלינו להידבק בכוח האחד. כלומר, להיות כמוהו ממש. בהשפעה ואהבה שלמה. העיקר לאחוז בכוח עליון בכל רגע עלינו למדוד את עצמנו כלפיו, עד כמה אנו דומים לו, משפיעים טוב לזולת
בתוך יחס טוב לזולת האדם מתחיל להרגיש את הבורא
האדם מרגיש מהפכה. רואה שבעולם פועל כוח אחד של השפעה ואהבה כל האנושות חייבת להתפתח עד לרמה של הכרת הבורא. ישראל זו רק בחינת מעבר
אויבי ישראל בתנ"ך מטרת הבריאה להביא את כל בני האדם לגילוי הבורא. אברהם רצה לעשות זאת. סביב זה התאספו אנשים מאומות העולם שזה נגע בהם, והפכו לעם ישראל
משך ההיסטוריה נוצרה זרות בין ישראל לעולם כשישראל אויבים זה לזה, קמים עליהם אויבים מבחוץ. יוצא שהאויב הוא האגו שלנו כולם מנגנון אחד: אם מי שצריך להוביל העולם לחיבור לא מתפקד, יש שנאה כלפיו אויב קם על ישראל כדי להראות להם עד כמה הם עצמם לא מחוברים נכון עמלק מייצג את הרצון האגואיסטי שבנו. על מנת לקבל. מתנגד לחיבור
התורה מדברת קודם כל על מה שקורה בתוך האומה ובתוך כל אדם ואדם
המטרה של עמלק היא לעשות לנו צרות עד שנבין שאין ברירה אלא להתחבר למחות זרע עמלק הכוונה היא למחות את האגו שלנו, את טובת עצמי על חשבון אחרים במקרא מסופר על כל מיני אויבים שקמים על ישראל, אלה הבחנות רוחניות שונות אם רוצים לתקן את האגו שלנו, אך אין לנו כוח, כוח עליון בא לעזרתנו ומנצח מלחמה קבוצת אנשים רוצה להיות בחיבור ואהבה, מתעורר בם יצר הרע, והם זקוקים לבורא
אויבי ישראל מאז ועד היום לאורך ההיסטוריה הסיפור חוזר על עצמו. האגו שלנו מתעצם, שונאים אותנו ותוקפים
ישראל אמורים לתת לעולם את שיטת החיבור, נעשה זאת, יאהבו אותנו כולם הכוח הצבאי שלנו טוב רק כדי להגן עלינו בינתיים, אבל לא יפתור את בעיית השנאה רק אם נהיה בשלום בינינו, יבוא שלום עלינו ועל כל העולם עד שלא נרצה להיות כאיש אחד בלב אחד, לא תיפסק השנאה אלינו ולא יהיה שלום היהדות מלאה פלגים. שלום פירושה שלמות. שנרגיש כמו אחים, בלב אחד
אם נעשה בינינו שלום, נחייב את שונאינו לשנות יחסם אלינו
החיבור בינינו יבריח כל שונאינו, אבל בינתיים צריך גם כוח צבאי חזק. כדאי לנסות אנו כלולים מ-70 אומות העולם, ולכן אם נתחבר בינינו, יזרום כוח של חיבור אליהם אחדות בשעת צרה לא מספיקה, זו בריחה מהרע. צריך בשגרה לבנות חיבור ואהבה
האם היהדות גזענית? כל דת רואה את עצמה כנעלה. כל השאלה האם זה מוביל לפגיעה באחרים או לא
יהודים מיוחדים משאר העולם. בלעדיהם האנושות הייתה בקושי יורדת מהעצים שונאים אותנו כי אנו לא מספיק גזעניים, לא ממשיכים להוביל את העולם למטרתו מצד תכלית הבריאה, היהודי הוא האחראי על התפתחות האנושות. כמו הורה וילדים הטענה שהגזע הארי הוא עליון נבעה מרצון להרע לאחרים. לעומת זאת ייחודיות היהודים ותפקידם מוגדרים בתכנית הבריאה, בתכנית הטבע מימי קדם היינו מיוחדים, נתנו לעולם את ספר הספרים, פיתחנו את האנושות. אח"כ פרצה שנאת חינם ונחרבנו. כתוצאה מכך קמו הדתות. כיום צריך לחזור לייעוד
ייעודנו להביא את האנושות למטרה הסופית, שכולם יהיו כאחד, ללא שום גזענות
שוויון ואהבה זו נשמת היהדות, זו דתנו המקורית, ולא מה שהתפתח בתקופת הגלות גם אב הוא עליון כלפי ילדיו. הטבע ייעד אותו לספק להם אהבה, התפתחות וחיים החורבן והגלות השכיחו תפקידנו. אנחנו כנגד שבעים אומות העולם, ועלינו להתחבר בהיסטוריה, הצטרפו אלינו אנשים שרצו חיבור ואהבה. זו אידיאולוגיה, לא לאום
אנחנו העם שנבחר להוביל את המין האנושי כולו אל עבר האיחוד והאהבה בין כולם
תפקידנו ללמד את כולם להיות טובים זה לזה, ולגלות כוח מיוחד של חיבור ואהבה אנחנו רוצים שילדינו יישאר במסגרת העם כי כך יוכלו ללמוד על תפקידם ולממשו
קבורה יהודית הקבורה היהודית היא פשוטה ומהירה, כדי להדגיש שחשובה הנשמה ולא הגוף
לפי הקבלה, היחס לחיים ומוות לא מדבר על הגוף הפיזיולוגי אלא על הגוף הרוחני המושג 'גוף' בחכמת הקבלה הוא רצון האדם. כשהוא מכוון להשפעה ואהבה הגוף חי, וכשהוא מכוון לקבלה, אז הוא מת רצון נקרא חי כשהוא פועל לטובת הזולת, רצון מת כשפועל לטובת עצמו אדם שמכוון רצונותיו לטובת הזולת, מתחיל להרגיש במהלך חייו את 'העולם הבא'. לכן נאמר 'הרשעים בחייהם נקראים מתים', ועל הצדיקים נאמר: 'את עולמך תראה בחייך'
לרצון אין שום קשר לגוף הפיזיולוגי, שהוא דרגת החי שבנו. רצון זו דרגת האדם
מנהגי הקבורה הם לפי 'ענף ושורש', כלומר העתקה ממצבים רוחניים שעלינו לעבור אנשים שבנו את הגוף הרוחני שלהם, רצון על מנת להשפיע, נקראים מקובלים קדיש: האדם מודה לבורא על כך שעזר להמית את האגואיזם שלו ולהתעלות לאהבה היה רצון לקבל ע"מ לקבל, האדם המית אותו, קבר, התאבל עד שנפטר ממנו לגמרי
שינוי המודעות של האדם, מאגואיסטית לאהבת הזולת, זוהי הולדת הנשמה
האדם קובר את הגשמיות שלו, וזו פסגת ההתפתחות שאליה כל אחד צריך להעפיל פיתוח הנשמה דורש לגלות קודם שיש בנו רצון לקבל אגואיסטי ולהתחיל לטפל בו ברוך דיין האמת: כשמת הרצון לקבל זו שמחה גדולה, נפטרנו מהשקר והגענו לאמת עולם האמת, חיי אמת, זה כשאדם רואה את מערכת המציאות וחי לפי החוקיות שלה, הנשמה חוזרת אז למקור שלה, לבורא, לכוח העליון, שממנו בא האור העליון
הבורא הוא כוח השפעה ואהבה, שמחזיק בתוכו את הרצון לקבל שברא ומנהל אותו
עולם הפוך ראיתי: מתוך האגו רואים מציאות צרה. מתוך האהבה המציאות מתרחבת. לסיכום, כדאי לחשוב על מהם באמת חיים ומוות, במושגים גבוהים יותר, מעל הזמן
עילוי נשמה תהא נשמתו צרורה בצרור החיים: לפי מידת החיבור והאהבה אנו מגלים את הבורא. כולנו כמערכת אחת בהשפעה מעל האגו, וזורם בנו אור נפש, רוח, נשמה חיה ויחידה
בתהליך מבררים כל רצון לקבל אגואיסטי, קוברים, ובהמשך מחיים בצורה מתוקנת כולנו חלקים מהנשמה הכללית שנקראת אדם הראשון, וכל אחד מתקן את חלקו בה כשאדם מתקן את היחס שלו לזולת לאהבה, הוא מגלה שכל האחרים כבר מתוקנים
צרור החיים הוא המערכת הכללית, הגוף הכללי שבו כולנו חלקים
תהיה מנוחתו עדן: עדן הוא האור העליון, אור החכמה, שממלא רצונותינו המתוקנים קריעת הבגד היא סימן עצבות. ברוחניות מדובר בגילוי חוסר שלמות בלבוש הנשמה החכמים אמרו שמי שרוצה לחשוב על מהות החיים, כדאי לו ללכת לבית קברות הדלקת נר נשמה: מסמל נר הרוחני שהאדם צריך להדליק בתוכו, מכלי, פתילה ושמן
ברוחניות, כשיש לך רצונות מתוקנים ובהם אור, אפשר לצרף 'רצון שנפטר' ולהחיותו. כך אנחנו מספקים לרצונות המתים כוח של השפעה ומחיים אותם. כולנו מערכת אחת
תחיית המתים: פעולה רוחנית משותפת שבאה בסוף התיקונים הפרטיים תחיית המתים זו תחיית הרצונות, שבנויים מ"מוח, עצמות, גידין, בשר ועור" רוחניים איך גורמים לעילוי נשמה? כוון לכך שהבורא, כוח האהבה וההשפעה, ישרה בין כולם
טומאה וטהרה, השורש הרוחני לפי חכמת הקבלה, מה ששייך ל"רצון לקבל" שפועל לטובת עצמו נקרא טמא, ומה ששייך ל"רצון לקבל" שפועל בכוונה לעשות טוב לאחרים נקרא טהור
בירור הכוונה שייך לאדם, לא לדומם, צומח וחי ברצונות קיומיים כמו אוכל, מין ומשפחה אנחנו כמו בעלי חיים. מדובר במה שמעבר במציאות שתי רמות, עולם רוחני של רצונות וכוונות, ועולם גשמי שבו גופים. שורש וענף
לכל חיה בעולמנו יש שורש רוחני. גם לסימני הטהרה יש שורשים
ברוחניות סנפיר וקשקשים פירושם לדחות תענוגים לעצמך ולעבוד בהשפעה לזולת מעלה גרה – לא בולע את התענוג ישירות, אלא קודם בודק אם באמת כוונתו נכונה שוסע שסע ומפריס פרסה – מבדיל בין ימין לשמאל, בין השפעה לקבלה
עולם רוחני הוא עולם הכוונות. נכנסים אליו עם רכישת הכוונה השלמה להיטיב לזולת
חיות טמאות הן סימן בלבד לטומאה ברוחניות. יש הבדל בין שימוש בהן לבין אכילה האכילה מסמנת משהו שאני מכניס לתוכי כדי להחיות את עצמי. כנגד מילוי הנשמה אדם שרוצה לפתח כוונה של השפעה לזולת מגלה את העולם העליון ורואה השורשים האדם כולל דרגות דומם, צומח, חי ומדבר. ה"אדם" שבאדם יכול להיות טמא או טהור
הבורא הוא כוח האהבה וההשפעה הכללי שמחזיק בתוכו את כל הטבע אדם טהור הוא זה שפיתח כוונה להיטיב לבורא, דרך הטבה לזולת. בכך הוא דומה לו
מקווה וטהרת הלב גבר מסמל כוונה של השפעה ואישה מסמלת רצון לקבל, שצריך לטבול כדי להיטהר
הטקסים בעולמנו לא מחליפים לנו את הכוונה מקבלה להשפעה, הם רק סימנים טבילה במים, כי המים מייצגים בעולמנו את כוח ההשפעה
בכל אדם, בלי קשר למינו, יכולים להתפתח רצונות נשיים וגבריים, לקבל ולהשפיע
מקווה מסמל כוח רוחני שמוציא את האדם מטומאה לטהרה, מקבלה להשפעה להיטהר פירושו מהכוונה לנצל את הזולת לטובתי ולפתח כוונה של אהבה והשפעה
לימוד הקבלה מעורר כוחות טבע שנקראים אורות, חכמה וחסדים, המטהרים אותנו
מקווה ישראל ה': עלינו להגיע למצב שנטבול באור העליון, הוא ינקה ויטהר אותנו האור העליון הוא הכוח שמחזיק את כל הטבע, אין עוד מלבדו והוא טוב ומיטיב כניסה פיזית למי הים או המקווה לא מטהרת כלום, אלא הכול תלוי בכוונות האדם הבא ליטהר מסייעין אותו: אם האדם רוצה להתקדם לאהבת הזולת, האור מסייע
המעבר מטבע של קבלה לטבע של השפעה, בונה באדם נפח רוחני שבו מתגלה הבורא
תהליך ההיטהרות כולל פיתוח רצון להידמות לבורא, בעבודה קבוצתית ולימוד קבלה לב טהור ברא לי אלוקים: לב זה הרצון הכללי של האדם, טהור זו כוונת השפעה פיתוח כוונה טהורה, של אהבה והשפעה, זוהי פסגת האבולוציה שלנו כבני אדם
חטאים ועבירות מלכתחילה אנו מוכנים ומזומנים לחטאים ועברות. "בראתי יצר הרע", אמר הבורא
שאלה: מדוע אם אני משתמש ביצר הרע שקיבלתי מהטבע זה נקרא עבירה? חטא עץ הדעת הוא יסוד כל החטאים. שם התגלה היצר הרע, הרצון להזיק ולנצל את הזולת עלינו לעבוד על "ואהבת לרעך כמוך". פחות מזה נחשב חטא ועברה
בחכמת הקבלה, החוק הכללי של המציאות נקרא א-לוהים או הטבע
חטא קטן או גדול תלוי במידת הרצון להזיק לזולת אפילו אם אדם לא ביצע עברה בפועל, עצם הרצון להזיק לזולת כבר נחשב לחטא ב"סיפור" של חטא עץ הדעת, הנחש מסמל את תוספת האגו שיש באדם, הרצון להזיק נולדנו בחטא, כלומר ברצון לנצל את הזולת, ולכן עלינו להתקדם ל"ואהבת לרעך כמוך" יצר הרע מחולק ל 613 רצונות. תיקונם נקרא עשיית מצוות. והוא מבוצע ע"י "אור התורה"
בפער בין הרע לטוב האדם ירגיש את כל עומק הבריאה, וישיג את הא-לוהות לסיכום, חטא הוא כל דבר חוץ מאהבה
ענישה וכפרה אדם פועל מתוך הטבע שלו, נתונים מולדים, חינוך שקיבל, סביבה שבה גדל
אין מישהו שיושב בשמים ומחליט אם להעניש אותך או לא. זו מערכת אדם שפועל לא נכון במערכת מקבל ממנה פידבק של תיקון כיוון אם לדוגמה הכנסתי יד לאש ונשרפתי, זה לא עונש, אלא חוק טבע מלכתחילה מוגדרת מטרת התפתחותנו כאהבה שלמה. ביחס אליה יש תיקון כיוון כפרה פירושו שאני משלים את הנזק שגרמתי
כל החיים אנו מקבלים עונשים, מפני שאיננו מודעים לכך שאנו עושים עברות. כדי להימנע מזה, יש להתקדם ל"ואהבת לרעך כמוך" כמה שיותר מהר
אין תיקונים מלבד השגת האהבה. אם אנו רוצים בכך, כבר אנחנו הולכים בכיוון הנכון אם אדם הולך לגלות את הטבע שלו כדי לתקנו, הוא שמח מזה שמתגלה לו הרע היעד הסופי הוא "ואהבת לרעך כמוך". בו מתגלה השלמות, והכוח הכללי שבטבע לכפר על העוון שעשיתי פירושו להשלים בטוב את יחסי הרע כלפי הזולת
הכול רשום במערכת. מלכתחילה אנו ברע, וכלפינו הוא מתגלה בהדרגה, כדי שנתקן
למה אתה רוצה לכפר על הרע? מפני שהזקת לאחר או מפני שאתה פוחד מעונש? יש הרבה מה ללמוד בכל הקשור לתיקונים, ובזה עוסקת חכמת הקבלה כשאדם מגיע לאהבת הזולת הוא מעפיל למציאות-על, שלמה ונצחית
ישראל ויהודי התפוצות הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות קיים אף כי ניראה כי יש שאינם מעוניינים בו
כיום הפילוג חוגג בארץ, שחיתות, חוסר מוטיבציה ללכת לצבא "אור לגויים", עם ישראל אמור לספק דוגמת חיבור מעל כל ההבדלים לכל העולם. בגלל שאיננו עושים זאת, גוברת האנטישמיות ברחבי העולם יהודי התפוצות חיים את חייהם, מישראל הם לא מקבלים כלום ולא רואים בה מקלט
ישראל צריכה לספק לעולם דוגמה לחברה מתוקנת. שיטה לחיבור מעל כל ההבדלים
מדינת ישראל והיהודים בעולם פעם הדת והמסורת קישרו יהודים לישראל. היום זה הולך ונעלם
היחס ליהודי התפוצות במדינות שבהן הם חיים הוא כלאזרחי המדינה ולא כיהודים כיום מקשרת בין היהודים שחיים בארץ ובין יהודי התפוצות בעיקר האנטישמיות נתק הולך ומתגבר בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות
לפי חכמת הקבלה, כל העולם צריך להפוך לאגודה אחת ולהכיר את הכוח העליון
חובתו של העם היהודי ושל כל יהודי זה לקדם העולם לתיקון, ל"ואהבת לרעך כמוך" יהודי מפותח הוא מי שחושב על מהות החיים, לשם מה אנו חיים, ומקדיש זמנו לכך נרצה או לא, הייסורים והמכות ידחפו אותנו לתיקון, להביא את שיטת החיבור לעולם החיבור צריך להיות מעל כל הפלגים, הסכסוכים והניגודים. בניית אהבה מעל השנאה
זכויות אדם ביהדות למה בוחנים את ישראל במיוחד בעניין של זכויות אדם? בגלל השורש המיוחד שלנו
עם ישראל הוא אוסף אנשים שהתקבצו סביב האידיאה של אברהם ולמדו לאהוב זכויות האדם נשמרו בעם היהודי בגלל ואהבת לרעך כמוך ולא ע"י כוח או משפט כשאהבת האחים הפכה לשנאת חינם נחרב העם היהודי וירד מרמתו הרוחנית העולם מאשים אותנו בכל דבר רע, כי יש להם הרגשה שאנו מונעים מהם את האושר עתידנו תלוי בהפצת חכמת הקבלה. בעזרתה נוכל לממש זכויות אדם בארץ ובעולם זכויות אדם זה עניין שלא שייך לשמאל או לימין וגם לא לדת, ולכן הוא לא מחזיק
כדי שנבין מהן זכויות אדם ונוכל לקיימן, עלינו להכיר מה דורש הטבע מהמין האנושי
לכל בני האדם אותן זכויות, למעט היהודים, שלהם יש חובה להביא את כולם לשוויון זכות באה מהמילה זַכּוּת, שהאדם מזדכך, והא-לוהים שורה בקשרי אהבה בינינו
במקורה, היהדות בנויה על שמירת זכויות האדם, כשאדם מתעלה לנתינה ואהבה
אם נסביר זאת לעולם ונחנך את עצמנו, נוכל להראות לאנושות מהן זכויות אמתיות האומות מתייחסות זו לזו בשווה, אך יש להן הרגשה שישראל צריכה להיות שונה בעולם של מחר, זכותו של כל אדם תהיה לעזור לכולם
תורה שבעל פה ותורה שבכתב יש דברים שאי אפשר לבטא בכתב רק ממורה לתלמיד לפי פתיחת לב ומסירות התלמיד
מסירה מפה לאוזן ומסירה מפה לפה, אלה שתי רמות של התקשרות בין מקובל לתלמידו בהשגת הא-לוהות, המושגים 'תורה שבכתב ובעל פה', קשורים לרצונות קבלה והשפעה כבר 5778 שנה עוברת חכמת הקבלה ממורה לתלמיד, לפי מסירות הנפש של התלמיד לתלמיד מוסרים בתורה שבעל פה איך לבצע התיקונים שעליהם מדברת התורה שבכתב בתורת משה כתוב איך להגיע למטרת הבריאה – דבקות בבורא דרך ואהבת לרעך כמוך. צריך להוסיף לאדם תרגילים, עצות, איך להתחבר עם אנשים כמוהו באהבה לגילוי הבורא
המקובל מלמד את תלמידיו לשבור את הפוקוס, לכוונן מחדש המבט ולראות עולם עליון. כלומר, כל התורה באה ללמד את האדם איך לראות עולם עליון במקום העולם הזה. אין עניין של הבנה מה כתוב בתורה, אלא התאמת תכונותיך לתכונות העולם העליון
האדם צריך להתאים את עצמו לגילוי הבורא, גילוי תכונת ההשפעה והאהבה משה בדורו לא יכול היה לכתוב אחרת, כדי לממש את תורתו דרושות הנחיות נוספות העולם העליון שנפתח לאדם הוא עולם הפוך, כולו השפעה ואהבה מעל זמן תנועה ומקום
מהות התורה שבעל פה
מאז החורבן יש מחלוקת סביב עניין ה"לשמה", האם התורה דורשת תיקון האגו לאהבה. מימי בית ראשון החלה ירידה, הפסיקו לחתור ל'לשמה', ובחורבן השני, שבירה גדולה. רשב"י כתב אז את הזוהר, מאז היו מקובלים יחידים שלימדו לאהוב לשם גילוי הבורא. רוב העם איבד את הקשר לתורה לשמה, את המקובלים תמיד דיכאו ורדפו
תורה לשמה משמעה לעשות פעולות למען הזולת, לא לשמה – זה למען עצמי, עבור שכר, כבוד וכו'
הכול כתוב בתורה, אך כדי לקרב אותה לבני האדם הוסיפו פירושים, כמו המשנה והזוהר התורה שבעל פה נכתבה כשאנשים איבדו את ההכרה הא-לוהית, ורצו לשמרה לעתיד מי שקורא כיום את כתבי הקודש אינו יודע מה משמעם הזוהר מדבר על מערכת ההנהגה. גם המשנה, אך היא ב"שפת הענפים", בסגנון שונה. שפת הענפים מבוססת על הקשר בין הכוח העליון שמפעיל את ענפו הגשמי בעולמנו המשנה תדבר על "שניים אוחזין בטלית", ואילו הזוהר ידבר על כוחות המצויים באדם
אלה שאמרו שאין צורך בלשמה ותיקון האגו לאהבה, הלכו אחר חיצוניות התורה ואילו המקובלים למדו אותה בשפת הענפים וגילו את השורשים העליונים הרוחניים
המקובל רואה במשנה כמו גם בספרי הקבלה, פעולות א-לוהיות והידמות האדם לבורא ללא הדרכה של מורה מקובל, אי אפשר להבין מהו הסוד טמון בתורה, במשנה או בזוהר
החלק הנסתר בתורת ישראל תורת הנגלה והנסתר, תורה שבכתב ותורה שבעל פה – כולן מדברות על גילוי הבורא לנבראיו
הבורא רוצה שהנבראים יגלו אותו, יגיעו להכרתו המלאה, מתוך כך שיהפכו להיות כמוהו. לשם כך ניתנה התורה, לתיקון הטבע האגואיסטי שלנו בהתאם לטבע הבורא החלק הנסתר בתורה מדבר על גילוי הבורא לאדם. הוא ייפתח בפנינו כשיהיה לנו צורך בו מימי אברהם החלק הנסתר היה מגולה, אבל ביציאה לגלות העם שכח מגילוי הבורא. ומפני שעל הפעולות הרוחניות כתבו ב'שפת הענפים', העם נאחז בחיצוניות התורה ותו לא מזמן האר"י, מאה ה-16, היה מצווה לגלות את החלק הנסתר אבל העם לא אווה לשמוע
גילוי הבורא מתרחש על ידי שינוי הטבע שלנו מקבלה להשפעה, לזולת ולבורא
מהו יום הדין יום הדין: האדם בוחן את חייו ועושה דין ומשפט לעצמו, לאן אני?
מהם ימי הדין הנהוגים ביהדות ומה הם מסמלים יום הדין צריך לקרות לאדם בכל יום ויום. בדיקה עצמית: האם אני מתקדם לאהבה? מי שלומד קבלה ומתפתח רוחנית, חווה את מצב "הדין" כמה פעמים בכל יום
אחרית הימים, קץ הימים: מבחינה רוחנית מדובר על סיום המאבק בין האגו לאהבה
האנושות תתקיים על פני כדור הארץ עד שנגיע לתיקון השלם, שנהיה כמו אחד. תפיסת החיים תשתנה, תפיסת המציאות. נרגיש את הרצונות שלנו מחוברים בהשפעה כיום אנו מרגישים מנוגדים זה לזה, לא מחוברים. אחרי חשבון נפש נגיע לבקשה לתיקון
במקום להשקיע בבונקרים ליום הדין, כדאי ללמוד מהו באמת יום הדין ולשם מה אדם חי
ישראל ויום הדין 'עקבתא דמשיחא' הוא מושג שנוגע למי שמשתוקק לכוח שימשוך אותו מהאגו לאהבה
למה בסיפורי אחרית הימים יש לישראל מקום מרכזי? כי היא מיני מודל של האנושות אם נתקן את עצמנו ותהיה בינינו אהבה נספק דוגמה לאנושות, והעולם יגיע לגמר תיקונו מערכת חינוכית כלל-חברתית למימוש בפועל של 'ואהבת לרעך כמוך' מתוך חיבור נכון ואהבת הזולת, בהתעלות מהאגו, נוכל להגיע לגילוי הכוח העליון בינינו ישראל כיום: פילוג והתנגשויות אגואיסטיות בלי סוף
"תיקון" פירושו להפוך את השימוש בכל רצון אגואיסטי שמתפתח, מהרסני,למועיל לזולת
"פני הדור כפני הכלב", "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב"- מהו התהליך? בידינו האפשרות להתקדם למצב שנקרא 'דור המשיח', או 'הדור האחרון', לחיים באהבה מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה בין כוח הטוב והרע שבכל אדם ואדם, למימוש התיקון עלינו להוביל העולם לתיקון
מלחמות, ברוחניות ובגשמיות
עתידנו ובטחוננו תלויים בחינוך חדש, שילמד אותנו לעורר מהטבע כוח עליון שיתקן אותנו
התפתחות היהדות: תקופת אברהם כשבאדם מתפתח רצון חדש, הוא מזהה תופעות חדשות
אברהם ותרח אביו היו כוהני דת בבבל העתיקה, שהייתה ערש האנושות. מכרו פסלים. החלו מריבות בין אנשים כמתואר בסיפור מגדל בבל. אברהם הבין שפועל כאן כוח מיוחד שהתגלה בתוך האדם, כוח האגו. וכנגדו יש כוח טוב מתלמידי אברהם התפתח עם ישראל, קבוצה שהייתה מכוונת ישר אל גילוי הכוח הטוב
מונותאיזם: חבל להתפלל לכוחות הטבע, הכול תלוי באיזון כוח הרע באדם ע"י כוח הטוב
כוח הטוב לא נמצא מחוץ לנו כמו איתני הטבע, אלא צריך להתגלות בתוכנו, מעל כוח הרע מהות המהפכה של אברהם היא שיש להסתכל לתוכנו, אמונה באל אחד פנימי שבאדם. כלומר, לא מדובר בפסל אחד גדול במקום אלף פסלים, אלא בגילוי כוח פנימי באדם
התפתחות היהדות: מעמד הר סיני אחרי שאברהם לימד להתחבר בפשטות, התגלה יצר רע גדול, פרעה, ודרש טיפול שונה
מעמד הר סיני: הר של שנאה מעליהם, אבל הם משתחווים לכוח החיבור, כוח הטוב. מקבלים שיטה איך להסתדר זה עם זה למרות השנאה שמתגברת כל הזמן בתקופת אברהם ברחו מהמריבות בבבל, בתקופת מצרים גילו שכוח הרע משעבד אותם
הברית של אברהם עם הכוח העליון, לעומת הברית של עם ישראל במעמד הר סיני
במעמד הר סיני הכוח העליון מבטיח לעורר הרע, כדי שישראל יוכלו לאחוז כנגדו בטוב עשרת הדברות נמסרו לעם כדי לקיים את החיבור הנכון בין כולם, כאיש אחד בלב אחד בין אדם לחברו, בין אדם למקום: קשר טוב ביניהם מביא לקשר עם הכוח העליון שביניהם א-לוהים נמצא בתוך הלב האחד שכולל את כולם
להיות העם של א-לוהים משמע לקיים את חוק האהבה בינינו. כי הא-לוהים זאת אהבה
התפתחות היהדות: תקופת מצרים והמדבר במדבר העם אכל מן. גשמית ורוחנית. היו מקושרים לכוח הטבע, כוח החיבור והאהבה
הרגישו שיש כוח מיוחד בטבע שעוטף אותם במצרים רכשו כוח קבלה, אגו גדול, משה לימד אותם לתקן אותו יסוד היהדות הוא תיקון תרי"ג הרצונות לקבל עם כוונה של השפעה
הנשמה הכללית נשברה לחלקים רבים, ולכן כל עבודתנו להתחבר שוב בהשפעה ואהבה
המן הרוחני שממנו ניזונו במדבר הוא העלאת בקשה לתיקון האגו וקבלת כוחות מתקנים האדם רוצה להתעלות מהרצון לקבל לעצמו, לדאוג לעצמו, מהיותו מכונס פנימה לתוכו רוצה להתעלות לדאגה לזולת. למה? כי מרגיש שחייו יבשים, לא מבין לשם מה הוא חי הוא מבקש כוח להתעלות, מגלה שיש כוח עליון, שמטרתו להביאנו לשלמות ונצחיות
האדם פותח את עצמו כמו פרח. יוצא מהמסגרת המצומצמת ומשיג את כל המציאות
במצב מצרים מגלים שהאגו משעבד אותנו. בורחים. בארץ ישראל לומדים לעבוד עמו כדי להתקדם בחיים יש להגיע להכרת הרע, להכרה שעלינו לשנות את כיוון התפתחותנו
התפתחות היהדות: תקופת ההתיישבות בארץ ישראל לפי הקבלה, המלך צריך להוביל את העם להתפתחות רוחנית, לשרת, לתת דוגמה טובה
העם היה בנטייה לחיבור ואהבה, לאחר הכניסה לארץ התעורר אגו שצריך היה לכובשו למעשה, אין מציאות מלבד הרצונות שלנו שאיתם אנו עובדים. הם מציירים לנו מקומות
בניית בית המקדש היא בניית קשרי חיבור ואהבה שבהם מתגלה כוח עליון
כוהנים, לווים, ישראל, עבודת הקורבנות. לקחו רצון אגואיסטי והפכו אותו לרצון להשפיע אדם עולם קטן. אדם שרוצה להתקרב לבורא, לכוח השפעה ואהבה, מקריב את האגואיזם העולם הזה מדומה, מתראה בתוך הרצונות שלנו. שנתקן אותם נבין איך הוא מצטייר בנו עם שעובר תיקונים פנימיים הופך להיות כאיש אחד בלב אחד, וכוח ההשפעה מתגלה בו
יחסי אירופה והיהודים
יהודים פיתחו ביניהם קשרי מסחר בקלות. היו קרובים לממשל ולכנסייה
עם זאת, המון העם שנא אותם, כי היו מנוגדים לדת ולתרבות שלהם הנצרות צמחה מהיהדות. הציגו את סיפורי התורה דרך ציורים, כי לא ידעו קרוא וכתוב השליטים רצו שההמון ישנאו את היהודים, כי כך יכלו לגבות כסף עבור שמירתם במאה ה-18 יהודים החלו להתערבב יותר. פילוסופים, מדענים, בנקאים, אנשי ניהול לימוד התלמוד פיתח אותם, בזמן שבעמים אחרים ההמונים ידעו בקושי קרוא וכתוב כאשר האירופאים התפתחו, הם הבינו שלא יוכלו להתחרות ביהודים ורצו לזרוק אותם
לפי הקבלה, אומות העולם מרגישות שליהודים יש סוד לחיים טובים, והם לא מגלים אותו
יהודים חייבים להביא לאירופה את שיטת החיבור, שבלעדיה אירופה תרד לתהום הסוד שטמון אצל היהודים הוא איך להתחבר מעל הדחייה ההדדית ולזכות לחיים טובים
איסורים בתורה ע"פ חכמת הקבלה
חכמת הקבלה מתארת את החוקים הרוחניים של הטבע העליון, אסור להיות אגואיסט
אסור להשתמש בכוח אגואיסטי, מותר להשתמש בכוח השפעה ואהבה התורה לא מדברת על העולם הזה, אלא מסבירה את חוקי העולם העליון
כדי להיכנס לעולם העליון צריך לשמור על האיסור, "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"
כל האיסורים מפרשים את השימוש האגואיסטי בעולם הרוחני, בשפת הכתיבה של העולם הזה התורה לא מגבילה, מטרתה להפוך את האדם לדומה לכוח העליון שכולו השפעה ואהבה אין עונש אלא תיקון כיוון, ביחס למערכת הקשוחה שמתפקדת לפי חוק החיבור האידיאלי "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת": שבת מסמלת מצב של אהבה שלמה הכול נובע מחטא עץ הדעת, שבירת הקשרים בנשמה הכללית. מאז מבררים יחס לחיבור יש 620 פעולות שעל ידן מתקנים את הקשר בין חלקי הנשמה, מעלים אותם לאהבה גמר התיקון נקרא 'שבת', מצב שבו כל פעולה נוספת רק תפגום בשלמות. יום שבת זה סמל למה שבת היא אחת לשבעה ימים? כי במערכת העליונה יש מחזוריות של שבע ספירות מצב השבת הוא התחנה הסופית בהתפתחות האנושות. התורה היא החוק של המציאות מצוות אל תעשה, קודם כל, אסור להשתמש באגו, בכל האפשרויות שרק יכולות להיות לסיכום, אי אפשר להבין את התורה בלי גילוי העולם העליון
להיות יהודי
הרגשת עצמך היא כלפי הסביבה. יהודי מרגיש עצמו לפי איך שמתייחסים אליו האחרים
כשיהודי גדל בין אומות העולם, הוא לומד ששונאים אותו יש אנשים שמסתכלים על אדם, ויכולים לזהות אם הוא יהודי או לא המצע של אדם יהודי שונה משל לא-יהודי, הוא יצא משורש אחר מכל יתר באי עולם היסוד של יהודי נובע מהתנתקות מהאגו, הוא אמור לחשוב כל הזמן איך להיטיב לזולת
יהודים יכולים להצליח פי מיליון מהיום, כי יש בהם הכנה מצד הטבע לתפיסה אינטגרלית
יהודי זה ואהבת לרעך כמוך, יהודי זה איחוד, חיבור כל חלקי הבריאה למערכת אחת במקורות העם היהודי יש גן רוחני, מאברהם אבינו, שראה את כל המציאות ככוח אחד אברהם לימד אנשים להתעלות מעל השוני, האגו והשנאה, לאיחוד ואהבה לכן בכל יהודי טבוע פוטנציאל, שרק אחוז קטנטן ממנו מגולה, יכולת לראות הכול כאחד למקום הזה צריכה להתפתח כל האנושות. מבחינה רוחנית, יהודי, זה המשתוקק לאיחוד יהודי, פירושו שרוצה לאחד את כולם. שמרגיש לא "רק אני", אלא "כולנו, כאחד"
אוטו-אנטישמיות
אוטו-אנטישמיות נובעת מתוך ייחודיות התהוותו של עם ישראל, בבבל העתיקה
אברהם הבין שבעומק הטבע פועלים כוחות מנוגדים, מבדיל ומאחד, ויש לאזן ביניהם אלו שהתחברו לגישתו ולמדו לאתר את הכוח המאחד, הפכו בהמשך לעם ישראל מאז יש חלק באנושות שבו פועלים שני כוחות, ישראל, ובשאר האנושות פועל אגו פשוט
כל יהודי נמצא בחוסר שקט פנימי ושנאה עצמית בגלל שכלול משני כוחות מנוגדים
מטרת התפתחותנו היא לחקור את הטבע שממנו באים שני הכוחות, ולהידבק במקורם אוטו-אנטישמיות. כולנו נקרעים לשניים, בין רצון לקבל לתחילת רצון להשפיע יהודים תמיד הרגישו צורך בתיקון עולם, מהפכות, דחפו את האנושות להתפתח
חכמת הקבלה היא שיטה לאיזון שני הכוחות. כשנדגים לעולם איזון, האנטישמיות תיפסק
יהודי מאוזן לא מעביר ביקורת על אחרים אלא מלמד אותם להגיע גם כן לאיזון אדם יכול להרגיש שלם עם עצמו, רק בתנאי שיבין שמטרתו להגיע לאהבת הזולת כל עוד העם היהודי לא יממש ייחודו בהבאת איזון ואהבה לאנושות, תגבר האנטישמיות
האבולוציה של האנטישמיות
האנטישמיות מתפתחת כשהרצון האגואיסטי מרגיש שיש משהו הפוך לו, נקודה 'יהודית'
'ישראל' מכוון לכוח העליון החיובי שבטבע, לעומת האנושות שמכוונת לכוח השלילי בבבל העתיקה התגלתה בחלק מהאנשים נקודת 'ישראל', נטייה לחיבור ואהבת הזולת יהודי זה לא לאום, אלא התעוררות של נקודה באדם שמושכת אותו לכוח הטבע החיובי כלל האנושות לא מרגישה משיכה לאיחוד, ולכן חשה פער, קרע בינה לבין היהודים
לאומות העולם יש דמויות ופסלים, לישראל רק איחוד הלבבות
מפני שישראל נמצאו ליד אומות העולם וגם האגו שלהם גדל, נמשכו לסימנים חיצוניים מאז חורבן הבית היהדות קיבלה הרבה סימנים חיצוניים, אבל בעצם הבורא דורש לבבות באומות העולם יש רק כוח אגואיסטי שלילי, בישראל גם כוח אלטרואיסטי חיובי
מעל אלפיים שנה עם ישראל מנותק מהתפיסה הרוחנית. נמצא בגלות מהחיבור והאהבה
האנטישמיות נובעת מההרגשה שיש ביהודי תכונה שאין באחרים עד היום קשה לאנשים לתפוס שאין קדושה בבשר ודם או בעץ ואבן, רק בכוח החיבור לכל עם ועם יש אנטישמיות משלו כלפי היהודים, לפי השורש שלו ורמת התפתחות האגו האנטישמיות משתנה לפי ההתפתחות. כיום פחות תלויים ביהודים ברפואה, מדע וכו' האם זה אומר שהאנטישמיות תיעלם? להפך, היא תהפוך מבוררת יותר, חדה, מאיימת על היהודים להתחבר באהבה ולספק לעולם דוגמה לחיים חדשים. עד אז, העולם יסבול
